אני מאמין שגם אתם חווים את זה.. הראש עמוס במחשבות, דאגות, פחדים... ואני פשוט לא נרדם! ימים! ישן אולי שעה או שעתיים אם בכלל כשעולה הבוקר. מנסה להילחם כל הלילה בפלאפון הארור הזה
שם חסימות וגדרות אבל איכשהו תמיד מצליח לקפוץ מעל זה.. לעבור את הגדר הזאת. 
והלילה זה קרה שוב.. ממש לפני רגע, כל הלילה אני נלחמתי בעצמי לא להגיע למקומות האלה.. ופתאום ברגע זה מגיע. בלי שאני שם לב.
אז שוב נפלתי, האמת שבעשרה הימים האחרונים ספרתי. בשביל לראות מה קורה, כמה זה קורה - מתוך עשרה ימים 6 נקיים ו4 ימים של נפילה. אני לא יודע אם אני גאה או עצוב. זה באמת הורס לי את החיים - אני לא ישן, אני לא אוכל לא טוב, אני בלי שמחה, מתפלל בלי כוונה, לא לומד, לא מתאמן, לא עושה כלום!!! איך יוצאים מהבור הזה?
אני מבין שאני מכור! אבל אני רוצה לצאת מההתמכרות הזאת, למה הרצון שלי לא מספיק? איפה הכוח רצון והמוטיבציה שלי הלכו לאיבוד? איך אני מעיר את האריה שהיה בתוכי בתור נער? 
אני לא אשקר, חשבתי המון על התאבדות בזמן האחרון... פשוט לסיים עם הסבל. אבל אני פחדן מידי בשביל זה.. אפילו לזה אני בלי מוטיבציה. אני לא רוצה להישמע כבד מידי או משהו אבל זו האמת.
למה אני לא מצליח?!?! 

היי
מבין אותך מאד, לי יש את התופעות של פחד, דאגה, כעסים.
ברגע שאותם דברים ממלאים את הראש, מגיעה התאווה ואומרת - יש לי פתרון עבורך, אני אקל עליך.
אכן השימוש בתאווה זה פתרון, אבל פתרון גרוע מאד.
השתמשת בביטוי - כח רצון.
אנחנו המכורים חסרי אונים = חסרי כח, למול התאווה. לא יכולים להילחם בה.
ניסינו זאת אלפי פעמים ונכשלנו.
נראה לי שאתה מבין לעומק שאתה חסר אונים למול התאווה ומודה בזה בלב שלם.
זה צעד גדול בדרך להחלמה שתבוא.
מציע לך לכתוב ולשתף יותר מה קורה לך- מצוקות, כעסים וכו...
תקבל תגובות באתר, שאולי יקלו עליך.
בהצלחה

אוהבים אחי! מזדהה מאוד.. שוב.. כמעט עם כל מילה..

גם עם הקטע של ההתאבדות.. מאוד מזדהה.. גם אני פשוט הייתי פחדן מידי כדי לעשות אבל בהחלט רציתי.

יש לי התמכרות.. כרגע אין לי מה להתעסק בלמה הגעתי אליה או למה דווקא אני.. העובדה היא שאני מכור. והמחשבות הפנטזיות הדמיונות והרצונות צצים ויצוצו.. לא משנה כמה אני אבין שזה לא טוב לי ושאני לא באמת רוצה את זה..

בימים שניהלתי מעקב (במשך כשנה לפני שהגעתי לתכנית SA) אני הייתי נופל בין 8 ל-12 פעמים בחודש.
בד"כ היה לי ממוצע של 12 ימים נקיים רצופים בחודש, והנפילות היו מתפזרות ב-18 הימים האחרים.

לא נתונים מזהירים.. אבל גם מזה שאבתי עידוד כי לפני כן הנפילות היו על בסיס יום יומי..

היום אני סופר מעידות.. 
המחשבות והרצונות לא עזבו.. ואחת לכמה זמן מגיע גל ענק שמאיים להטביע אותי שוב וגורם לי לחשוב שאני בכלל לא אצליח להמשיך בחיים בלי התאווה והשימושים..

יש לי בשורה בשבילך ידידי - יש פיתרון שעובד עבורי.

הפתרון הזה נמצא בSA.

כשאני מביא את עצמי ועושה את הפעולות זה עובד.

מתפלל לאלוקים שיעזור לי להתמיד בפעולות, ושיראה לך את הדרך איך להגיע ולהתחיל. ולעלות על דרך! אמן.

אוהבים

אם לומר את האמת, אני מכיר תרופה אחת שמצליחה לעורר מוטיביציה, והיא משחקי מחשב. 
משחקי מחשב הם חיקוי לחיים, בו הם מעוררים את התשוקה שלך, למשל - להשיג כסף, להשיג חפצים, להשיג בגדים, להשיג מדליות ואדמה וכדומה. בקיצור - הרבה מהתשוקות שהחיים עצמם נבנים מהם.

מי שיצר אותם הוא מומחה לזה. תשקיע בזה מאמץ ואתה תראה תוצאות מהר מאוד. המוטיבציה שלך תחזור באופן טבעי.

אז לא הייתי ממליץ לך ללכת ולשחק במשחקי מחשב סתם. זה  תרופה קשה למדי שיש לה פוטנציאל התמכרות ומשיכה בעצמו, אבל במצב שלך אני חושב שהמחלה של חוסר מוטיבציה יותר קשה מהתרופה.

כמובן שגם אם המוטיבציה שלך תהיה בשמיים, זה לא יספיק, אתה צריך תוכנית מסודרת וחסמים פיזיים לתאווה - כמו פלאפון ישן או סינון. אבל אין טעם לדבר איתך על זה כאשר אתה שקוע במרה שחורה ולא מסוגל לחשוב על הפוטנציאל של האפשרויות שלך להילחם בתאווה.

אז תשקול את זה.

אחי היקר מהניסיון הקטן שיש לי רצון ומוטיבציה הם מאוד חשובים אבל זה לא מה שימנע ממני ליפול..

וואו.. מהניסיון שלי למשחקי מחשב יש פוטנציאל התמכרות והרס לא פחות מפורנוגרפיה..

וזה בתור אחד שגם מכור למשחקי מחשב..

למען ההגינות ייאמר שכשאני בתוך ההתמכרות של המשחקי מחשב זה באמת עוזר לי להעביר חלק נכבד מהיום בלי תאווה.. אבל בד"כ ההרגשה הרעה של אחרי שימוש מתלווה אליי גם אחרי שאני משחק יותר מידי זמן במשחקי מחשב.. ומשם הדרך לנפילה קצרה..

אוהבים אחי העיקר שתצליח לצאת מהתאווה

לא יודע אם ניסית, אבל כשנימאס לי באיזשהו שלב, פשוט החלפתי לנוקיה והמספר נפילות צלל(אם כי לא הפסיק מדימיונות ומחשבות). תנסה שבוע מה יקרה כבר

תודה רבה לכולכם חברים יקרים! אתם מחזקים אותי!

היי,
אשמח להציג לך את ראות עיני.
אני חושב שבמקרה שלך לא נכון להסתכל על הנפילות שלך ועל התאווה כ-ה-"בעיה".
היה לי תקופות שהייתי במצב דומה מבחינת תדירות הנפילות, אך לא היו לי מחשבות קשות כמו שאתה מתאר.
הבעיה שלך כפי שנמשע באוזניי הבלתי מקצועיות היא- "דיכאון".
יש המון אנשים שצופים בפורנוגרפיה על בסיס יומי.. "המון" זה לא מילה.

הייתי ממליץ לך לעת עתה פחות לעסוק בתאווה שלך ובנפילות.
ולהסית את מלוא תשומת הלב לשיקום נפשי.
לספר להורים על המצב הנפשי, ללכת לפסיכולוג וכו'.
היו לי תקופות בחיים שהייתי בהם בדיכאון, ואת האמת זה דווקא היה בזמן שהייתי בנקיות.
צריך להסתכל ל"דיכאון" בעיניים ולהתמודד איתו.
ולא לתת לו שמות אחרים כמו תאווה וכו'.

איני גורם מקצוע ואני בחור צעיר שאומר לך רק מה הוא חושב שנכון.

אוהב, ומאחל לך ימים טובים שמחים מלאים וחג עצמאות שמח..

אתה צודק! ב100%! אני חושב שההתמכרות הזו היא נטו בריחה! אני לא מתעסק בנשמה שלי ופותר בעיות נפשיות או תסביכים שמובילים לדיכאון כמו שצריך, ופורק את זה דרך האוננות, סמים, אוכל...

היי בוקר טוב..
אני לא בטוח שהבנת אותי כמו שצריך..

כוונתי היא- אל מול הבעיה שאתה נמצא בה,
שכפי שאמרתי באוזני הבלתי מקצועיות זה נשמע "דיכאון",
השאלה האם אתה נופל או לא נופל זה ממש לא העניין, זה כמו השאלה האם אתה מצחצח שיניים כל בוקר, או האם אתה מתפלל בכוונה את כל התפילות.
יש מולך אתגר, שאתה צריך להתמודד איתו, והשאלה אם אתה נופל או לא נופל תוך כדי, בעיני, אינה השאלה הנכונה, ולא רק שהיא לא השאלה הנכונה היא יכולה להיות מזיקה.

יש אנשים שאני מכיר שחוטאים בממוצע 3 פעמים ביום ויש להם מצב רוח מצויין.
ואני תיארתי לך שהייתה לי תקופת דיכאון כאשר לא נפלתי בכלל.

כאשר מטפלים בבעיה כמו דיכאון, מטפלים בה בכמה דרכים במקביל, 
אחת מהם יכולה להיות שליטה ביצרים, ושם השאלה כמה אתה נופל יכולה להיות חשובה. 
אבל רק כעיסוק משני ופחות בחשיבות לעומת העיסוק המרכזי- הטיפול בנפש.

שוב אני לא גורם מקצוע.
שיהיה לך ברכה והצלחה,
אוהבים!

מה העניינים לא נרדם לא שמענו ממך הרבה זמן!

שלום לכולם אחים שלי....
פתחתי יומן אז אני משתדל לעדכן שם.
האמת שהיום הצלחתי לעבור ניסיון מאוד קשה באזור הצהריים...
אבל עכשיו ממש לפני רגע, נפלתי לזה. ניסיתי להיכנס לפה, לאתר, לפני הנפילה... אבל זה לא הצליח זה היה חזק ממני.
שוב זה שאב ממני כוחות, זמן, כוח, כסף... הכל
אחרי חמישה ימים של החזקה והתרוממות פתאום קיבלתי הנחתה כזאת... 
צריך אתכם איתי חברים שלי

בהצלחה חבר יקר מאוד, איך קוראים לפורום שלך?

שלום אחים שלי היומן שלי נקרא "התמודדות"