החזקתי 27 יום, נפלתי, במשך 3 ימים יום אחרי יום, החזקתי 7 יום. נפלתי. ואני בערך שנתיים מנסה להתמודד עם זה. והנפילות האלה מביאות אותי באמת לייאוש. כי אני מרגיש שמשהו בבפנים לא השתנה לגמרי. אולי כן. אבל בגלל שזה בפנים קשה מאוד להצביע על השינוי. 
ואני בא מבית חילוני, ואני בתהליך התקרבות נקרא לזה ככה. אבל יצר הרע הזה, ככ מרחיק אותי כל פעם מחדש. מרגיש צבוע, בתפילה, בתפילין, מרגיש תקוע, באיזשהי עמדה סטטית ושהנפילות רק משאירות אותי שם. ואני כבר לא יודע מה יחזיק אותי רגע לפני הנפילה, שאני פשוט מקבל את זה. מרים ידיים. מן הרגל להרים ידיים. כאילו הכוחות הנפשיים שלי לא מספיק מטופחים כמו שטיפחתי במשך שנים דווקא את יצר הרע. אבל אני לא מצליח לטפח אותם גם, כי אני ממשיך עם זה הצד השני. ככה נוצר מצב שבתחושה אני לגמרי תקוע. 
וככ הרבה דברים כבר ניסיתי. ככ הרבה פעמים שהחזקתי מעמד תקופה ארוכה, חזרתי לנפילות תכופות. עוד הפסקה ארוכה. שוב נפילות תכופות. ברמה שאני מסתכל על עצמי ובאמת שואל מה יהיה? איך אני יוצא מזה? 
זו קצת פריקה, קצת בקשת עזרה. 
אשמח אולי לרעיונות, טיפים, חיזוקים. כל דבר שאולי יחדור פנימה

ערב טוב
מבין אותך בכאבך, הייתי שם מאות פעמים.
הדבר היחיד שעובד בשבילי הוא תוכנית 12 הצעדים של sa.
אתה כבר צועד התוכנית בלי שתרגיש.
הצעד הראשון הוא ההודאה בחוסר אונים למול התאווה.
מציע לך לכתוב את קורות חייך מאז השימוש הראשון בתאווה. אתה תגלה הרבה דברים.
אם אתה מרגיש נוח,תשתף אותנו בכתיבה כאן.
בהצלחה

חבר יקר, כואב מאוד השיתוף שלך,
אנסה לתת כיון, 
1. להבין שאנחנו אנשים טובים, וסובלים ממחלת התאווה. זה שאתה נופל ובמקביל מנסה להיות דתי, מבחוץ זה נראה סותר,. אבל זה לא, תנסה להתמקד בדת שלך בלי קשר לנפילות, זה תהליך להפריד אותם, אבל זה חשוב,
2. אייך יוצאים מהמעגל של הנפילות, יש פה פתרון, תתיבר ללחברים בפורום, ממליץ בחום על קבוצות, זה תהליך, אבל שווה השקעה.
אשמח להיות לעזר עבורך.

מוזס7 כתב on 23 מאי 2020 14:19:

יש מצב שסינונים יעזרו ?

לפעמים, שינויים פנימיים הם עדינים מאד . אני חושב שאתה יכול להיות גאה על המלחמה שלך . 
להרים ידיים זו תגובה טבעית, אבל שים לב שאתה אף פעם לא באמת מרים ידיים. אתה ממשיך להילחם , ולהתקרב ולהתפלל . יש בך הרבה כוחות לנצח , עם הכלים המתאימים והחברה הנכונה .
המון המון בהצלחה . שולח לך חיזוקים .

יש לי סינון פשוט אני יודע את הסיסמה אליו, ותמיד בשלב מסוים אני זוכר אותה בעל פה כי היא מסננת לי גם אתרים שהם יחסית רגילים (של סרטים וכו)... ניסיתי גם סיסמה שנותנת לי קונוטציה לדברים אבל לא ממש עזר, כרגע החלטתי להיות מאוד קפדני לגבי הזמן שאני על המחשב, ולעצור רגע לפני שאני מדליק אותו כדי לוודא שאני יודע וברור לי מה אני אעשה עליו ולא סתם אשוטט חסר מעש... נראה איך זה ילך 
אבל תודה רבה על ההצעה

אוהבים אחי ומאוד מזדהים עם הכל.. עם המצבים והתחושות ובעיקר עם התסכול.

אלפי פעמים הייתי שם פעם אחר פעם חוזר על אותה פעולה עם אותן תוצאות מדכאות.. שוב נשבע שלא חוזר לזה ושוב נופל וחוזר חלילה..

אני לא זוכר כמה חרא הרגשתי אחרי נפילה.. בחלוף מספיק זמן (שבועיים בערך) אני לא זוכר כלום מזה...
גם היום אחרי 9 חודשים אני לא זוכר כמה רע זה והראש שלי אומר לי להשתמש רק כדי להיזכר.... כי אולי זה לא באמת גרוע כמו שאני חושב שזה?..

הספונסר שלי תמיד אומר לי את המשפט שלקוח מהספר הלבן - המחלה שלנו היא ערמומית מבלבלת ורבת עוצמה.

יש לה מיליוני טריקים עליי.. משכנעים! איך להשתמש.. איך ליפול.. איך לוותר.. איך לא לעשות את הפעולות שיכולות להביא לי החלמה..
וכשזה לא הולך היא באה בכוח.. ואוייש כמה כוח שיש לה...

אסירות תודה שרק להיום אלוקים שמר עליי נקי בזכות זה שאפשרתי לו. אסירות תודה שהוא זיכה אותי לאפשר לו להיכנס. על ידי טלפונים לחברי תכנית, ע"י השתתפות בקבוצה טלפונית, ע"י חיבור עשייה נתינה דיבור עם הספונסר וכו'.

אוהבים אותך ותמשיך לבוא ולשתף ואין לי ספק שגם אתה תעלה על דרך!

מוזס7 כתב on 25 מאי 2020 15:00:

למה אנשים לא קוראים מה שאני שולח להם...

gye.org.il/forum/18-רעיונות-ציטוטים-וקישורים/119866-יש-לי-אתר-שיכול-לשמור-ולשחרר-את-הסיסמאות-שלכם-!

זה אמור לפתור את הבעיות שלך לגמרי.

היי אחי , אוהב אותך ומחבק אותך!!



אני בטוח שאלוקים גאה בך, אתה פשוט לא מתייאש. אין עליך!!!

בא לי להציע לך משהו נוסף שקשור למשהו שיכול לעזור אולי.



בדידות מביאה התמכרות. קשר אנושי שובר את המעגל

www.ted.com/talks/johann_hari_everything_you_think_you_know />


בכל מקרה אוהבים אותך רצח. חזק ואמץ

Onhorseback כתב on 24 מאי 2020 12:43:


זה באמת נכון, אף פעם לא באמת הרמנו ידיים, נקודה שכדאי שתתיישב על הלב..
תודה רבה )

מתרפא כתב on 25 מאי 2020 17:47:



זה מאוד מחזק, מדהים אותי כל פעם מחדש שיש אנשים שהבינו כמה הדבר הזה לא נכון, ולא בריא, ובוחרים לעשות עם זה משהו. 
כמה שחשוב להם לעשות את הדברים באמת, כמה המצפון שלנו חזק, כמה הכוונה במעשה חשובה להם, כי כשאתה עושה מעשה בלי כוונה אתה מתייסר. והתחושה היא כזאת, שאין כוונה ליפול, יש כוונה ללמוד תורה, יש כוונה להתפלל, יש כוונה לתת צדקה, אין כוונה ליפול למקומות האלה. וכשאנחנו מאבדים מהכוונה אנחנו מאבדים מעצמנו, ורק החברה פה יבינו את הכאב שבדבר...

ותודה רבה על מה שרשמת, ממש חיזק

מוזס7 כתב on 23 מאי 2020 14:19: