שלום קוראים לי.... ואני מכור לתאווה. ההתמכרות שלי מתבטאת ב.... אתמול היה לי קשה מאוד שקלתי ל.... אבל עשיתי את צעד.... וב"ה יצאתי מהמצב. אני נקי בחסדי ה' 138 יום ומתפלל לה' שאמשיך כך.

אני רוצה לשתף אתכם ידידי במה שעבר עלי היום, הלכתי ל... וראיתי... וחשבתי... הגעתי למסקנה שאני באמת מכור לגמרי אם אני לא ירים טלפון לחבר אני הולך ל... 

הסיפור שלי הוא כזה, אני בן... נשוי + מאז שאני בן... אני נופל ל... כל פעם אני בטוח שאני יכול להתגבר אבל אז מגיע הרגע ש... הייתי בעבר.... עשיתי.... התרסקתי.... הגעתי עד הקרקעית. עד שהגעתי הנה...


למי שלא הבין עדיין, אלו רק 3 קדימונים מתוך שלל הווידויים והסיפורים של כמה מהחברים כאן ובקבוצות, ואני בתוכם. לפעמים, לאחר וידוי חושפני עד כאב אני שואל את עצמי, האם השתבשה דעתי? אין לי מושג איך זה קרה, אבל אם לפני 4.5 חדשים הייתם אומרים לי שאני אספר את סיפורי ואתוודה על הכמוסים שבמחשבותי ומעשי לפני חברים, הייתי מתעלף רק מהמחשבה על כך. 

אני כמו אחרים במקום המופלא הזה,ן אדם המרגיש את עצמו נכבד למדי, בעל בעמיו, בעל משפחה ומקצוע לא רע. הכל כמעט, רק לא מכור לתאווה השם ישמור. גם עכשיו אני עדיין לא מאמין לגמרי שאני כותב את זה עלי. 

אז נכון שהכול כאן ובקבוצות אנונימי לחלוטין. אף אחד לא צריך לחשוף את עצמו בשמו האמתי. אבל למען האמת התחושה למרות זאת היא משהו שלא מעלמא הדין. 

אז איך באמת זה קרה? איך התדרדרתי לשפל שכזה? האם אני מטורף שהולך לספר על עצמו הכל?

אז כך, ראשית, בינינו אני באמת כנראה מכור לתאווה, מכיוון שאני לא ממש מטורף לגמרי אני לא אכתוב לכם את ההוכחות לכך, אבל 20 וכמה שנים בעברי, ודברים שעברו עלי מוכיחים כנראה מעל לכל ספק שזה המצב, נקודה. אמנם בחיי החיצוניים אין זכר לזה, אני נראה ממש כמוך אחי היקר שקורא עכשיו את הדברים (סליחה אם יש כאן רמז קלוש שגם אתה מכור, אני באמת לא מתכוון לזה) כלפי חוץ איש ממש מושלם, ייתכן שישנם רבים שנראים כמוני בכל מקום כמעט, לגמרי נורמלי. אבל זהו, שלא. 

הכל רק בחוץ. אני נחמד, חכם, מוצלח, מצליח, ומה עוד... אבל בתוכו... שלא תדע מצרות. שנים רבות מאוד, שבוי בידי התאווה. אוננות, מחשבות תאווה מסובכות, גלישה למקומות אסורים, סתירות ובעיות קשות באישיות בעקבות כך. טוב אז באמת בגלל הפחד הנורא מהמעשים שעשיתי הייתי בחוץ מישהו אחר לגמרי. שידרתי "עסקים כרגיל" תפקדתי ממש כמו "איש טוב ירושלים" (פעם הייתי "ילד טוב ירושלים") זו הסיבה שאמרתי קודם שאני נראה כמו רבים וטובים מסביבי.

לא חשבתי  באמת על כך שבעצם החיים שלי הולכים ומתבזבזים. בפנים אני אכול לגמרי ועושה דברים שאין להם תקווה, חוטא בחטאים שאני יודע טוב מאוד את משקלם, ובחוץ אני שחקן טוב, אפילו טוב מאוד, (אני מתערב אתכם על כל סכום שלא היה לכם צ'אנס לזהות אותי בפנים, אפילו הקרובים לי ביותר לא זיהו. אשתי ועוד) החיים שלי לא היו חיים באמת, תגידו אתם איפה הם היו? בפנים או בחוץ? התשובה היא שבאף מקום! 

כך חלפו עברו להם שנים רבות ורעות, לאט לאט הבנתי שאני לא ממש חי את החיים, בעצם אני חי אבל לא את החיים שלי. אני "משרתם של שני אדונים" שחקן אומלל שכל היום רץ מאישיות אחת לשניה, נכנס כל פעם לתוך סט הבגדים הנצרך ועושה פרצופים לכולם. ממש סיוט עלי אדמות. הגעתי למצב שנמאס לי מעצמי לגמרי.

כשכבר הייתי נפש חלולה בגוף אומלל, פתאום זרח עלי אור. אל תשאלו אותי איך זה קרה, כי אני באמת לא יודע. אבל כנראה שאני לא חולם, אם אני חולם זה כנראה החלום הארוך ביותר מאי פעם ואני הולך כבר לרשום אותו בספר ג'ינס, חלום של 138 ימים נכון לרגע זה. בכל אופן נכנסתי בסערה לחוויה החזקה ביותר שהייתה לי עד כה בימי חיי, תכנית הכרת האמת שבי וכניסה לחיים האמתיים (ונקיים)

מהר מאוד הבנתי שעלי להפוך את היוצרות. אם עד עכשיו שיחקתי בחוץ איש מקסים ובפנים אומלל. אני צריך מעכשיו להוציא את כל הזבל (סליחה מכבודכם) החוצה כדי לבנות בפנים משהו אציל ונקי. זה המצב לאשורו. כל עוד הזוהמה הייתה בפנים ואני גוננתי עליה מבחוץ לא היה סיכוי להתחיל בדרך חדשה.

אז קודם כל הייתי צריך להודות שיש לי זוהמה בפנים, אם מה שיש לי בפנים זה מרגליות ואבנים טובות כמו שאהבתי להתהדר כטווס, אז בבקשה אני אמשיך להיחנק עם זה ולשחק פני פוקר.אבל די נמאס לי מהסבל שבצביעות הנוראה והחלטתי לאחר קושי עצום ונורא, שאין לי יותר את הכח, החשק והזמן לבזבז את חיי. אני רוצה לחיות את החיים האמתיים שנועדו לי ולא חיי שקר. אז נכנעתי.

הודיתי בפני עצמי ובפני אחרים שיש לי בעיה. אני עושה ומתנהג לא כמו שאדם נורמלי אמור להתנהג. ככל שהפכתי בעניין הבנתי עד כמה אומלל וטיפש הייתי קודם, על מי עבדתי? למה סבלתי? הרגשתי הקלה נוראה בעצם היכולת להבין את מצבי. בכך שיש לי אפשרות לחלוק עם עוד חברים לדרך אנשים מקסימים ומופלאים שסובלים כמוני את הקושי. 

יש לי כמה אנשים שאינני מכירם, אם אעמוד לידם בסופר מרקט לא אדע מי הם. ולמרות זאת יש לי קשר עמוק עד כאב עם אישיותם וסיפור חייהם. מה יותר נאצל מכך? עשרות ומאות האנשים במעגלי חיי מעולם לא היו לי לעזר כמו אנשים אלו. אני מסתייע בהם בעזרה לרבדים הנסתרים והעמוקים ביותר באישיותי.

אז אני כל כך נרגש ומופתע מהדרך וההקלה, שאני ממשיך להיפתח עוד ועוד, כל וידוי הנאמר על ידי מסלק עוד אבן נגף. כל שיתוף הדדי מוריד ומקלף מעלי שכבה של צביעות מעושה. אני הופך להיות חפשי ומאושר. לא עוד תאוות אפלות המכבידות על הנפש. כל נטייה וחולשה יוצאים מיד לאור העולם ומקבלות את הפרופורציה הנכונה להם, התפוגגות באור.

החוויה שבטיהור חזקה כל כך שהיא מאפילה על כל חשש. והניקיון. איי הניקיון. ניקיון הנפש מצללים נוגים. ניקיון הלב ממעמסות דמיוניות. אני יכול לשאת את עצמי ללא סלידה.


כנראה שלא באמת השתבשתי, יש משהו ממכר ביציאה מההתמכרות.
נסו ותיווכחו !!!

בוא'נה, אתה ממש מתעלה מעל עצמך! אני די הפסקתי להגיב כאן, אבל הייתי מוכרח, אתה מדהים!

מליון דולר.

אותי תפס דווקא הענין שהשיתוף הוא לא כדי לקבל "עזרה" או "עצה נכונה", אלא עצם השיתוף למען השיתוף. אז במחילה לא אכתוב כעת שום דבר חדש, ופשוט אצטט קטע מתוך הספר הלבן (החלק השלישי שלא מופיע בגירסא שלנו).

בקטע המדבר על הקבוצות ומדוע הם מצליחות, נכתב סעיף ג':

אנחנו משתפים בצדדים של הסיפור אותם באמת איננו רוצים לומר. זה שונה מאוד מסתם התייחסות לנושא המין. מדובר בבדיקה עצמית קפדנית וגילוי של כנות בנוגע להיבטים שונים בחיינו. אנחנו מחברים את החלקים של חיינו באופן אחר כל פעם שאנו חולקים סיפורים.

ובסעיף ד':

אנו מספרים בדיוק היכן אנחנו אוחזים היום, היכן אנחנו נופלים והיכן אנחנו מצליחים. האימרה היא כי "אני חולה בדיוק במידה של הסודות שלי". אז אנחנו מגלים את הסודות שלנו; אנחנו מוציאים אותם החוצה. בכנות ובענווה - אנחנו מקבלים כח. אנחנו מובילים על ידי החולשות שלנו.

גם אני לא תמיד מגיב, אבל הפעם החלטתי לחרוג מהמנהג:
באמת מדהים! תחשוב מה יהיה אחרי 238 ימים, אחרי 338 ימים ואחרי 438 ימים WOW!!
אבל חשוב לי לומר שצריך להמשיך להיזהר ולהישמר לא לקחת את הלגימה הראשונה בשום מצב.
אני בעבר הצלחתי להיות נקי תקופה הרבה הרבה יותר ארוכה מהנ"ל, אבל לפתע הגיעה נפילה כואבת שאפילו לא ידעתי מאיפה זה בא ואח"כ היו נפילות נוספות ורבות וקשות בעקבותיה.
כך שבואו לא נתלהב יותר מידי לא מהנפילות ולא מההצלחות.
בהצלחה רבה ויישר כוח!
עינם

אשריך. הכלל הוא: נפתחת - התפתחת כאדם שלא נתן לעצמו להתפתח וזכה למתנת העקרון השני  (כנות פתיחות נכונות) אני שמח בשמחתך, ומאחל לך המשך דרך מבורכת. 

וואוו אדם יסודו..
יקח לי כמה ימים עד שאחליט איך להגיב..
אתה תותח אמיתי!!כל סיפור חיים שאנשים מעלים פה גורם לי להחזיק עוד יום ועוד יום... אני כ"כ רוצה לצאת מזה...

תודה רבה לך אדם יסודו. עזרת לי עוד להבין את עצמי קצת יותר טוב כמי ש25 שנה מחביא את הסוד וכבר מרגיש תשוש מכך. אני כבר מרגיש צורך לשתף אחרים לדבר אולי עוד אצליח לעשות את זה.

אשריך ידידי

אדם יסוד אני מסכים לכל מה שכתבתה
אבל דבר אחד אני לא מבין בכלל אצלנו והוא שאיך זה יכול להיות שלא שמנו לב לכל זה כל חיינו 20 שנה
אתה תקוע בבוץ ואז בכמה ימים אתה מבין כל כך הרבה  לפעמים זה לא נתפש ומובן

ברית קודש היקר והטהור,
פעם שמעתי שיעור מזעזע על מרד גטו וארשה. כולם יודעים כי המרד חוסל בסופו של דבר על ידי הנאצים כשהם העלו את כל הגטו בלהבות. וכולם יודעים כי יום השואה הוא יום סיום המרד. אך מעטים מחברים בין העובדות. המרד היה בעונה שבה בד"כ וארשה מכוסה בשיכבה עבה של שלג! בכלל בפולין אין הרבה שמש וגם כשממש חם יש שם לא יותר מ20 מעלות. אז איך שרפו את הגטו? בשלג?
לא. הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה ובזמן המרד היה במקום חום איימים של 35 מעלות. זה מה שאיפשר לארורים לשרוף את הגטו. " הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב בִּלַּע יִשְׂרָאֵל ".
כך גם לנו. הקב"ה נתן לנו את המתנה היקרה של ההחלמה. הוא נתן לנו גם את המחלה. לכן אנו צריכים להפרד לשלום מרגשות האשמה שממלאות אותנו. זהו דיין האמת שהחליט אותי להעמיד בניסיון המר הזה ואת השכן שלי להעמיד בניסיון שבנו נרצח ושכן אחר אישתו יצאה מדעתה.
בעבר, נפלתי רבות עם ספרים. סצנות שונות שהיו בתוך ספרים הפילו אותי ללא רחם. הייתי מסוגל לקחת ספר של 500 עמוד ולאתר תוך שניות את כל סצנות המין שהיו שם. ה' עזר לי בכך. זה ברור לי. לא הבנתי כמה הוא שם איתי, זורע לי את זרעי ההחלמה. שאכיר בו. שאדע שהוא היה איתי שם. "עימו אנוכי בצרה" - ה' איתנו גם בשאול תחתית.
שיח של פטרוזיליה שותלים בעומק של כמה סנטימטרים. עץ פרי גדול צריך לפחות חצי מטר. ה' נתן לי כח להצמיח ענפים ולעשות פרי אני מודה לו שנתן לי שורשים עמוקים.
נעם

אדם

הוצאת לי את המילים מהמקלדת

לא יכולתי לספר את הסיפור שלי יותר טוב

אדם יסוד הבהרתה את הנושא יפה

תאמת אני מתחבר לכל הסעיפים שכתבתה ובמיוחד ל ל סעיף: ב' ו ד'
אצלי זה היה ממש פריצת דרך

אדם יסודו,
ואוו ואוו ואוו,
התעלפתי מהעוצמה מהכישרון, אתה ענק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 8) 8) 8) 8)

בס"ד
מדההההההההההההים!!!!!!!!

אדם יקר
נתת לי את המרץ להמשיך לשפוך את ליבי.
כי עד עכשיו היססתי לפני על גילוי נועז נוסף.