לאחרונה ממש היתה לי שוב נפילה. זה קורה לי בממוצע פעם בשבועיים. זה אף פעם לא מגיעה במהירות. זה תמיד מגיע טיפין טיפין ואז זה מתפרץ. וההרגשה הדפוקה אחר כך שרבים כאן מכירים.
וכאן מגיעה ההוהורים שלי.
אם אכן מדובר במחלה, מדוע עלי להרגיש רע לאחר שעשיתי את זה זה?

מה שאני אומר בעצם זה כך:
אדם  שחלילה אין לו ידים, הרי בוודאי שהוא פטור מקיום מצוות תפילין. האם נאמר לאדם כזה. תרגיש רע מאוד כל יום על זה שאין לך מצות תפילין? או שלהיפך, נעודד אותו להיות שמח ומאושר ולחיות בדרך הזאת.

אז אם אכן אנו חולים ולא יכולים להשתלט על עצמנו גם אם נרצה. אז למה אנחנו צריכים להרגיש רע אחרי שעושים את העבירה הזאת?
ואדגיש שאינני מדבר על מישהו שמכור ברמות גבוהות שזה ממש משבש לו לגמרי את סדר היום.

לפעמים פשוט כבר נמאס לי מההרגשה הרעה אחרי זה.
אם אכן אנו חולים ואין זה בשליטתנו, אז למה להרגיש רע???!!! הרי אין לנו בכלל בחירה חפשית בענין הזה??

וגם אם תאמרו לי שאפשר למצוא לזה תרופה על ידי 12 הצעדים, אבל זה מאוד קשה נפשית. לי זה קשה למשל, כי אני בכלל מפחד מכל טיפול קשה שבסוף רק יחמיר את מצבי... ואז עוד אתגעגע למה שהיה קודם.

אני כותב את זה מתוך כאב לב אמיתי על מצבי. וממש לא רק בגלל התאוה אלא בכלל בגלל המצב הנפשי שלי.

שלום אח יקר .

אנסה לענות לך ממה שאני מרגיש ומבין.
א. מצד אחד חונכתי בתור יהודי חרדי , או דתי ,  שזאת עבירה חמורה , וכשאני נכשל בה באופן אוטומטי יש לי יסורי מצפון .
וכמה שאנסה לשכנע את עצמי שזאת מחלה ואני לא אשם וכו' , זה גדול עלי וככה כנראה ארגיש בנפילה תמיד(בס"ד שלא יהיו עוד )
מצד שני מסתבר שגם אנשים שלא חונכו בחינוך דתי ולא מקיימים מצוות מרגישים בסה , ולא טוב אח"כ.
וכאן כנראה מדובר על אותם אנשים שמוגדרים כמכורים .  בן אדם בטבעו רוצה להיות בשליטה, להרגיש שהוא אחראי למעשיו , ופה אין לנו שליטה  .
ב.  גם מכור לאלכוהול ומכור לסמים וכל שאר המכורים , נהנים כביכול מהרגע של האיי  ואח"כ מרגישים חרה , ובסה וכו'
  ההרגשה הרעה לאו דווקא קשורה לחטא שבזה .
בהצלחה אחי ומקווה שעזרתי במשהו

א. בתור יהודי חרדי גם חונכנו לא להרגיש רע כאשר אין לך ח"ו ידיים להניח בהם תפילין.

ב. אני לא חושב שגוי מרגיש רע אם פעם בשבועיים הוא משתכר או נופל לתאווה הזאת.

בנוגע לנקודה האחרונה. בשבוע שעבר התחלתי ללכת לקבוצה חדשה בסמיכות למקום מגוריי. מתוך כשישים משתתפים, היו בערך ארבעים גויים גמורים. הם מרגישים רע בדיוק כמוך על מה שהם עושים, וזה לא קשור לעבירה בשום פנים ואופן.

יש לנו בעיה עם ההתמכרות.

וכשאתה אומר שאתה לא הולך לטיפול בגלל שזה קשה, אז כאן כבר יש לך בחירה חופשית ואתה פשוט בוחר מרצונך את הדרך שלך. אז ברור שאני מרגיש רע כאשר אני יודע שיש תרופה ואני לא לוקח אותה.

אגב, באם הייתי צריך לאכול חזיר ביום כיפור כדי להתרפא מאיזו מחלה פיזית - הייתי עושה את זה, אבל גם הייתי מרגיש רע.

הי.
אני יודע שזה נגד החוקים לצטט, אבל עם שאלה פילוסופית כזו אני לא יכול להתאפק. (ויסלחו לי אלו שמתנגדים לכל הדיונים הפילוסופיים).
יש פיסקה מדהימה  וחריפה של ר' צדוק שמדברת כמעט ממש עלינו (וכבר הזכרתי את הקרבה היתרה של ר' צדוק לשיטת הצעדים...)

" עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות, רצה לומר שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון השם יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות ל"א סוף ע"ב) שלושה פסוקים וכו' ואתה הסבות את לבם (מלכים - א י"ח ל"ז) ואשר הרעותי וגו' (מיכה ד' ו'), וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר ארבע מאות שקל כסף, ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו במקום הבחירה שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה שם באמת אין מקום לבחירה, וכשמשיג לאור זה העצום אז שבו כל זדונותיו בלתי יוצאים מעומק ידיעת השם יתברך והוא ודעתו ורצונו הכל אחד".

יקירי,

זה ממש לא נגד החוקים לצטט, אבל אם לא אכפת לך - תן לנו גם הסבר. תודה...

נתן היקר,

אכן דבריך צריכים הסבר.

לא הבנתי כלל וכלל את הציטוט שהבאת וק"ו את הקשר שלו אלינו ולתוכנית הצעדים.

אכן אני לא חושב שזה נגד החוקים לצטט.
אני צטטתי כמעט עמוד שלם של אור החיים הקדוש ולא שמעתי אחד שזה הפריע לו.
מצד שני ישנם כאלו שמצטטים שורות בודדות וזה מאוד מפריע לחלק מהחברים.

הנקודה היא שאנו רוצים לשמוע את ר' נתן(אותך) ולא את ר' צדוק.
כלומר, שתף אותנו מהם המסקנות והתובנות אליהן הגעת כתוצאה מהלימוד או הספר שממנו רצית לצטט.

בהצלחה
שמואל

אנסה להסביר:
" עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות, רצה לומר שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון השם יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות ל"א סוף ע"ב) שלושה פסוקים וכו' ואתה הסבות את לבם (מלכים - א י"ח ל"ז) ואשר הרעותי וגו' (מיכה ד' ו'), וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר ארבע מאות שקל כסף, ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו במקום הבחירה שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה שם באמת אין מקום לבחירה, וכשמשיג לאור זה העצום אז שבו כל זדונותיו בלתי יוצאים מעומק ידיעת השם יתברך והוא ודעתו ורצונו הכל אחד".

בניגוד להסבר הקלאסי אודות התשובה - שתשובה היא שאני אפסיק לחטוא. ר' צדוק מטיל עלינו פצצה: תשובה היא להבין שגם הזדונות שעשיתי, הדברים שאני הכי מרגיש שזה אני, כשהייתי שם, בתוך התאווה - זה מהקב"ה. (תמיכה לכך הוא מביא מפסוקים שונים המדגישים את אחריות ה' לחטא). הבחירה החופשית, מסביר ר' צדוק בעקבות האר"י, חשובה רק כאשר אני לפני העשייה. עכשיו, כשאני בהחלמה, אני צריך לקחת את האחריות על החיים שלי ולעשות את התפקיד שלי בצורה הטובה ביותר. אבל מה יקרה, בסוף? אין לי אחריות על זה. (זה הפיתרון של האר"י לקושיית הידיעה והבחירה של הרמב"ם בהלכות תשובה, שהרמב"ם נשאר בצ"ע, והראב"ד התרגז שמה הטעם לכתוב את השאלה אם אין תשובה).

כיום, במבט לאחור, אני יכול לראות את הדברים באופן כללי: הרבה מאוד חלקים טובים מהאישיות שלי צמחו מתוך ההתמכרות וההתמודדות איתה. הדבר הכי בולט הוא הקשר שלי לאבי שבשמיים - התפילות האישיות שלי לאורך כל השנים, התחושה שהוא נוכח, התחושה ש'עובדה! בדיוק כשפתחתי את המחשב הטלפון צלצל חמש פעמים והייתי חייב לענות ולדבר שיחה ארוכה' ועוד אינספור דוגמאות.
ובנוגע לידיעה ולבחירה? ולשאלת הבחירה החופשית? אין לנו עסק בנסתרות, ועלינו לסמוך על האר"י הקדוש ועל ר' צדוק - הבחירה היא קודם החטא. הידיעה היא אחר החטא. אני צריך לנסות. והתוצאה? התוצאה היא בידיים של הקב"ה.

חשוב להבין עניין נוסף, אשר בשבילי הוא אחד מהמפתחות להחלמה: התנועה של התשובה היא לא לשנות את המעשים שלי, לא לתקן את מה שהיה. כל מה שאני צריך זה להבין. להבין שמי שהוביל אותי עד לכאן זה לא אני. להפסיק לדמיין שאני צריך למסור את עצמי לקב"ה כאילו אני זה שהובלתי את עצמי לכאן. זה לא אני, זה מעולם לא היה אני. ההבנה הזו הופכת את הזדונות לזכויות בגלל שהיא מפנימה שהקב"ה נמצא ומנהל אפילו את האיזורים שאני הכי התבצרתי בתוכם, אפילו את הבריחה שלי לתאווה, שנראית מאוד אגואיסטית וחסרת מודעות לקיומו של בורא, זה לא אני חברים.

מקווה שהסברתי למה אני מתרגש כשאני קורא את הפיסקה הזו (ולמה לדעתי יש קשר בין ר' צדוק לצעדים).
יום טוב .

נתן,

עכשו הרבה דבריך הרבה יותר מובנים לי.
תודה רבה.

ברשותך אני רק רוצה להאיר שאני לא צריך חיזוק בדברי רבותינו לכך שאני עושה דבר נכון ב-12 הצעדים.
לפעמים אני אביא את דברי רבותינו, רק כדי להביא סייעתא לשיטת 12 הצעדים, מתי שצריך.

אך כמו כשקיבלתי אנטיביוטיקה מהרופא כדי לטפל בדלקת גרון לדוגמא, אני לא אלך לבדוק מה אומרים הראשונים ואחרונים על התרופה שקיבלתי, כך גם לגבי התרופה (12 הצעדים)למחלה שלי (ההתמכרות לתאווה).

נתן,
תודה על הציטוט. אהבתי והתחזקתי מאוד!
שכוייח!

שמואל,
האם הרופא ביקש ממך עם האנטיביוטיקה למסור משהו לאלוקים?
האם הוא ביקש שלא תכעס או שתפרק את כל הטינות שלך חצי שעה לפני כל כדור?
העבודה כאן היא רוחנית וכולה מלאה בסלילת נתיב חדש בעבודת ה' הפנימית שלנו. בוודאי ובוודאי שיש לנו צורך לסמוך את הדברים על חז"ל.
עבורי, נפלא לי ביותר לגלות כי הגויים מצאו והעלו את האורות שהיו שבויים בקליפות והיום נוצרת כאן קבוצה העובדת את ה' בכל ליבה דרך הכלים האלו.
בהצלחה,
נעם

נעם יקירי,

למסור את כל חיי לאלוקים ולא לכעוס ולפרוק את הטינות זה חלק מהמרשם שהרופא נתן לי.
כך גם העבודה הרוחנית (ולא דתית) נמצאת אף היא בתוך המרשם שהרופא נתן לי.

בהצלחה
שמואל

אם אתה מקלף בצל - אני בטוח שיש גם דמעות. ואם יש דמעות - יש גם פתיחות וכנות. אז אתה בדרך הנכונה.

בקורס לפסיכולוגיה המרצה אמר שגם בתרבויות בהן אין שום איסור על הוצאת שז"ל, אנשים מרגישים יסורי מצפון.
הוא הסביר שזו תכונה מובנית באדם שנועדה לו לרצות את ההנאה המינית רק כאשר היא גם תורמת לחיים (הבאת ילדים, אולי גם חיזוק הקשר בין איש לאשתו).
הוא תלה את זה באבולוציה, אפשר לומר שזו תכונה שה' טבע באדם.

יתכן מאוד. אבל אני מדבר על נקודה אחרת. אני לא מרגיש רע כאשר אני אוכל (לא בגלל אבולוציה ולא כלום) אבל אם אדם מכור לאכילה - הוא מרגיש רע.

אני לא מרגיש רע כאשר אני מקיים יחסי מין מותרים, וחברי הקבוצה הגויים לא מרגישים רע כאשר הם מקיימים יחסים שלא סותרים את השקפת חייהם, אבל בקבוצה אנחנו יושבים ביחד והבעיה שלנו משותפת: הבעיה היא ההתמכרות - לא היחסים ולא המין.

Ihope כתב on 17 יולי 2012 09:38:

לצערי לי זה כן משבש את החיים ולכן אין לי שאלות אבל יש אמרה נדמה לי של החפץ חיים: " אנוס רחמנא פטריה אבער א צדיק ווערט מען נישט פון דעם" דהיינו גם אם האנוס פטור זה לא יהפוך אותו לצדיק. גם אם אין לנו בחירה אבל זה לא הופך אותנו לנקיים והדבר הזה לא יכול לעשות טוב לרוחניות שלנו.
ובקשר לפתרון אני לא מספיק בקי בנושא אבל אולי במצב שלך אתה באמת לא צריך ל12 צעדים. במדריך התכנית של gye יש הרבה עצות נפלאות. עברת על זה? אני קראתי את זה כבר פעמיים ואני מנסה ללמוד את זה יש שם חומר מאוד מעניין. אגב מישהו יודע מי כתב את זה? ממש מעשה אומן.