אתמול בערב הייתי בקבוצה מאוד מוצלחת. קבוצה שמגיעים אליה חברים בנסיעה של שעה ושעתיים כל שבוע, ולא מדובר על חברים שאין להם קבוצה בקרבת מקום מגוריהם, אלא על חברים שמשתתפים בקבוצה בקרבת מקום ובכל זאת נוסעים של שבוע את הנסיעה הארוכה כדי להשתתף בקבוצה נוספת, ובפרט בקבוצה הזאת שידועה כקבוצה מוצלחת מאוד. בקבוצה הזאת ישנו מגוון מדהים של סקסוהוליסטים וזה נותן המון כח לראות את כולם מתמודדים עם אותו דבר בדיוק: ההתמכרות למין. יש שם גויים מכל הסוגים לצד יהודים מכל החוגים, חברים צעירים בני פחות מגיל עשרים, ואנשים מבוגרים עם שערות שיבה, ובקבוצה הזאת ישנם גם נשים. נשים סקסוהוליסטיות.

אתמול זכיתי לשמוע בחורה סקסוהוליסטית מוסרת את הצעד הראשון שלה במשך עשרים וחמש דקות. למסור את הצעד הראשון פירושו שהיא מספר על ההיסטוריה של ההתמכרות שלה, מה היא עשתה כדי לנסות לעצור, כיצד היא היתה חסרת אונים מול התאווה ובמה בדיוק אבדה לה השליטה על חייה. במשך רוב הזמן שהיא דיברה, עצמתי עיניים והקשבתי. הקשבתי לבחורה מדברת אבל שמעתי את הסיפור שלי. זה היה עוצמתי ברמות מאוד גבוהות בגלל הרבה דברים, אבל אותי תפס בעיקר דבר אחד. כאשר האזנתי לה הבנתי באופן מאוד מוחשי שאין לי שום בעיה עם מין. הבנתי שיש לי בעיה עם התמכרות. נקודה.

הנה עומדת בחורה ובראשי חולפת מחשבה: מה לה ולהתמכרות למין? אבל מסתבר שאם יש לה את הקרקע בנפש להתמכרות - אז ההתמכרות תצמח בלי בעיה והיא יכולה לצמוח בכל נושא. ואז הבנתי שכל הסיפורי סבתא שאני מספר לעצמי שאני מכור למין כי אני גבר וחייב פורקן ואני פשוט אוהב נשים יפות וכן הלאה - זה שקר אחד גדול. זה קשקוש מקושקש. אדם שאינו מכור, מסתכל עליי בדיוק כמו שאני הסתכלתי על הבחורה הזאת. בדיוק כפי שאני לא יכול להבין מה יש לה להתמכר למין, גם האדם הבריא בנפשו שאינו מכור לא יכול להבין מה יש לי להתמכר לכך. כן, יש לו תאווה למין, אבל הוא לא מכור למין. אבל אני לא שייך בכלל לנושא של תאווה. אני מכור וזה אומר שכל הנושא של מין יצא מזמן מכל הקשר של מה שנכון ומה שראוי, ואני מוכרח לבצע פעולות כפייתיות שוב ושוב בלי שום קשר למין.

במשך שנים הייתי משוכנע לגמרי שאני אדם רגיל לחלוטין אבל פשוט יש לי יצר הרע גדול. אחר כך זה היה לא יצר הרע גדול אלא ענק. אחר כך לא יצר הרע ענק אלא יצר הרע ע-נ-ק. וכן הלאה, כל פעם שההתמכרות החמירה, פשוט הייתי משוכנע שאני אדם יותר רע, עם פחות יראת שמים, יותר רשע ויותר חוטא. ואז הייתי הולך לקיצוניות השניה ומשכנע את עצמי שאני אדם, גבר, איש עם הורמונים, אוהב נשים, אוהב מין. זהו, אין מה לעשות, ככה ה' ברא אותי ואי אפשר לשלוט בכך. ה' ברא גברים עם תאווה לנשים ואני קיבלתי מנת יתר מהתאווה הזאת וממילא אין לי שום ברירה אחרת.

אבל עכשיו אני יודע שזה פשוט לא נכון. אין לי שום בעיה עם מין, ואני בפירוש מסוגל להתמודד בקלות בלי מין, הן מין עם עצמי והן מין עם הזולת, בין בהיתר ובין באיסור. אז מה כן הבעיה שלי? הבעיה שלי היא ההתמכרות. אני חולה מבחינה רוחנית ולא יודע להתמודד עם החיים שלי והמין היה בסך הכל הפתרון הכי זמין וקל למחלה שלי, אז בודאי שלקחתי את התרופה הזאת שוב ושוב ושוב ושוב למרות שהיא הכאיבה לי כל כך. אבל המין הוא לא הבעיה! אז היום אני מנסה לטפל במחלה עצמה, ופתאום אני מגלה את אמריקה. מסתבר שהמין בסך הכל היה הסוג סמים המועדפים עליי כדי לברוח מעצמי ומהעולם וכדי שלא ארגיש את הכאב הנורא של המחלה.

ולכן הגיע הזמן שאבין שאם כואב לי, אני צריך לטפל במחלה עצמה ולא לנסות להמנע מהתרופה, כי אין לי ולא היה לי אף פעם דרך להפסיק לקחת את התרופה שלי, למרות שהיא גרמה לי לתופעות לוואי נוראיות. פשוט בגלל שבלעדיה היה לי יותר גרוע. כעת הזמן לטפל בשורש המחלה, להבין שזאת מחלה רוחנית ולפנות לאבא שבשמים כדי לרפא את המחלה הזאת.

סליחה אבל לא הבנתי וחשוב לי להבין את הנקודה. אני חשבתי שהתמכרות מתחילה מתאווה שמתפתחת אחר כך להתמכרות. לא כך?
אני מבין מדבריך שההתמכרות קיימת בנפש האדם בלי שום קשר לתאווה. אולי תהיה מוכן להסביר לי את זה.
התמכרות לסמים ולאלכוהול לא מתחילה מזה שבן אדם מנסה מתרגל עד שזה יוצא מכלל שליטה? וכך גם בהתמכרות שלנו.
אבל מה שאני מבין ממך זה שיש לנו בעיה נפשית והבריחה ממנה במקרה שלנו זה התאווה ואצל אחרים זה אלכוהול או סמים או מה שיהיה?אכן?
ועוד שאלה אני מופתע לקרוא ממך שהקבוצות הם מעורבות נשים וגברים לא שציפיתי שיהיה מהדרין אבל בנושא כזה זה לא קצת רגיש לשמוע אישה מתוודה על ההתמכרות שלה. בכל אופן נראה לי שלי זה היה מפריע ואני לא מתכוון מבחינה דתית.
תודה על כל מה שאתה עושה וכותב.

לסוד הכניעה,
דבר אחד אני רק יכול להגיד, הגלגלים כאן אכן מסתובבים, אבל הם מסתובבים לאט מאוד וקצב איטי, אך בסופו של דבר הם מסתובבים.
כשאני צעקתי שהמחלה היא שורשית, ואין לנו בעיה עם התאווה, ושאפשר לצאת ממנה, השתקתם אותי ללא רחמים וללא פשרות.
היום, אתה בעצם אומר דברים שאני הסקתי אותם מגיל 10, רק שלא הייתה לי דרך לצאת מהמצב הנפשי בו הייתי נתון, ונאלצתי לשרוד.

אני לא בא להגיד שאני צודק או שאתה טועה כלל לא.
כנראה, שכל אחד מפנים את זה במקודם או במאוחר, ועדיף מאוחר מאשר אף פעם לא...

ברגע שהשורשים הבעייתים יקבלו את שלהם, שהמניע לתת לעצמנו בראש, ושהעבירות שמספקות לנו את הדלק לנפילות נוספות ייפסקו,
ההתמכרות תוריד הילוך משמעותי, ואולי אף תעלם. יש סיכוי כזה, ואני מאמין בו עדיין בכל מאודי ובכל נפשי...

משוש יקירי,

לא ממש הבנתי אותך.

אם כוונתך על איך נהייתי מכור, אז נראה לי שאנחנו כלל לא דנים בכך בשלב זה.
(הרבה יותר מעניין אותי איך להתרפא משר איל נההיתי חולה)
ואם כוונתך לתת לנו פתרון / תרופה אחרים מאשר 12 הצעדים, אזי קדימה - אני מת לשמוע !!!

ואם זה לא זה ולא זה, אז אני ממש לא מבין את מה הגלגלים שלך מסובבים.
יש גלגלים שמסתובבים לאט משום שהם בתנועה (איטית אמנם, אבל בתנועה)
ויש גלגלים שמסתובבים מהר משום שהם מסתובבים בניוטרל. (אני בטוח שזה לא המצב)

מה אתה אומר?

לשמואל היקר,
פתרון לצאת מההתמכרות עדיין אין לי, אבל אני עובד על זה, ואני חושב שיש דרך החוצה מההתמכרות אחת ולתמיד.
ושוב יש פתרון ואני מאמין בו, רק צריך לנסות אותו קודם על עצמי, לראות עד כמה הוא יעיל במבחן המציאות.

אני בא לומר, שההתמכרות היא לא הבעיה שלנו, אלא עצם כך שאנחנו חולים ויש לנו בעיה עם החיים שלנו, עם דברים שקשה לנו להתמודד איתם.
למשל סוד הכניעה אמר שהוא חשב שהוא אדם בסדר גמור, ויש לו רק בעייה עם התחום המיני, ורק היום הסיק מסקנה שזה בכלל לא כך, והתחום המיני הוא לא הבעיה, אלא משהו יותר שורשי.
וזאת בדיוק כוונתי, שאני בא ומדגיש שהבעיה שלנו היא לא ההתמכרות, אלא עצם הדברים שמובילים אותנו אליה,
עברנו דברים לא קלים בכלל בחיינו, שהובילו אותנו לברוח אל מנת הסימום היומית כדי לשכוח לכאורה מהצרות שלנו.

ואת הדברים האלו, ידעתי מגיל 10, מהרגע שהתמכרתי לתאווה, שאני חייב לברוח מהמציאות בה אני נמצא, מפני שהיא העיקה ולחצה עליי וגרמה לי לתחושות והרגשות שליליות מאוד.

הייתי חייב לברוח אל הדבר שייתן לי סיפוק, למרות שלא ידעתי מה אני עושה בהתחלה, אך ידעתי שזה קשור איכשהוא לכך שאני מוציא משהו מאיבר המין שלי, ומרגיש טוב לאחר תוך כדי ולאחר מכן, כשאני אומר מרגיש טוב, אני מתכוון שזה נתן לי כמה דקות של "שפיות" בתוך עולם מנוכר ומוחצן שגדלתי בו.

ואולי אצעד צעד אחד קדימה ואומר, שאנחנו לא מכורים לתאווה, ולא סובלים כלל מהתמכרות ואין לנו בעיה עם התאווה, כל הבעיה היא הבריחה מהחיים האמיתיים שלנו. אבל את התשובה והביסוס לדברים האלו, אצטרך לבדוק בכוחות עצמי במהלך טיפול חדש שאני עובר, ולראות האם אלו דברי טעם או שאין בהם ממש.

מקווה שדבריי הובנו יותר...

כנוע יקירי,

אתחיל מהסוף. ישנן קבוצות נפרדות לחלוטין וישנן קבוצות מעורבות. כפי שאתה כותב - הקבוצות אינן דתיות אלא רוחניות, ולכן הנושא הזה לא שייך. מה שכן, ישנם אנשים שטוענים שלא שייך שיהיו קבוצות מעורבות, וישנם אנשים שטוענים בדיוק הפוך. שדווקא כאשר נמצאים עם נשים הסובלות מאותה בעיה, אז אפשר להתחיל לראות את אותן כבני אדם ולא כאובייקטים למין. בפועל, רוב החברים עצמו עיניים כאשר היא דיברה ולא הסתכלו עליה, ולמדו לקבל ממנה ולשמוע את המסר, במקום להתמקד בגוף.

תכל'ס, הנקודה הראשונה שלך היא כמובן חשובה מאוד ואתה צודק. אדם מכור זה אדם שלא הצליח להתמודד עם דברים מסויימים בחיים והוא חיפש פתרון לכך. אצל אחד הפתרון היה סמים, אצל אחד אלכוהול ואצל אחד מין. אבל ההתמכרות לא מתחילה ולא נגמרת בשימוש רב מידי, כי ישנם כאלו שמקיימים יחסים כל יום ועדיין לא מכורים, ויש כאלו שקיימו יחסים פעם אחת והתמכרו.

בפועל, כמו ששמואל כותב, זה לא כל כך משנה מי קדם למי, הביצה או התרנגול, אבל כן חשוב להבין שההתמכרות לא קשורה לתאווה למין אלא למשהו בנפש.

משוש היקר,

כשמדען עובד על המצאה חדשה שאמורה לשנות את דעתם של כל המדענים לפניו בנושא מסויים.
אז הוא קודם כל מסיים את ההמצאה ובודק שהיא עובדת ורק אח"כ הוא רץ לכל ערוצי התקשורת ומכריז שכולם טעו והוא צדק.

אמרת שאתה עובד על "תוכנית חדשה", אז בא נחכה בסבלנות עד שהיא תצא לפועל ורק אח"כ נבוא ונכריז אילו גלגלים מסתובבים לאט ואילו מהר יותר.

לגבי עניין ההתמכרות:
אנו מכורים למין, כן דווקא למין !!!
אנו לא מכורים לסמים ולא מכורים לאלכוהול ולא מכורים לבולים !!!
יש משהו ייחודי בנו (המכורים למין) שהוא שונה בתכלית משאר המכורים.
אחרת, היינו יכולים ללכת לקבוצות של מכורים לאכילה, לדוגמא, לא?
יש לנו משהו בתוכנו שכשאנו מרגישים צורך לרוץ ל"סם" שלנו אנו דווקא רצים לפורנו (לדוגמא) ולא לכמה בקבוקי ויסקי טובים.
אז אי אפשר לנתק את הקשר בין ההתכרות שלנו ל"מין" !!!

מה אתה אומר?

שבוע טוב שמואל היקר.

אני מסכים עם כל מילה .
אני חושב שדבר ראשון יש לנו נטיה להתמכרות .
ואח"כ החיים לקחו אותנו למין, או שיש משהו בגנים , או לא יודע.
אני למשל לפני כמה שנים הייתי אוהב גם לשתות ,קצת לחיים , ויותר מלחיים ,  אהבתי את התחושה שאח"כ הרגשתי מלך.
אבל נהייתי אלכוהוליסט בגלל זה, לא ממש לא , עד היום אני אוהב לשתות בקטנה .
אבל הלוואי שהייתי נמשך לתאווה כמו לשתיה .

ואני מחכה גם לפתרון של מי שלא יהיה שיפתור לי את הבעיה בתאווה .
שבוע נפלא

לשמואל,
התגובה הראשונית שלנו, כאשר הרגשנו מפוחדים ומובהלים מהחיים, הייתה הבריחה אל התאווה וההתמכרות למין.
לכן, המשכנו במעשינו שוב ושוב, והרגשנו שיש לנו מקלט מוכן בשבילנו אליו אפשר לרוץ ולהיות מוגן עד יעבור זעם.

ההתמכרות אכן קשורה אל המין במקרה שלנו, כי המין סיפק לנו דבר שהיה חסר לנו.

רק אם ניתן סיפוק לדבר שהיה חסר לנו, ובמקום סיפוק מיני והתמכרות לא מועילה ומזיקה, ניתן לה פעם אחת בחיינו את הדבר הנחוץ.
אז תבוא גאולתינו...

בהצלחה

תודה רבה לך רבי זלמן על התשובות. לגבי מה שכתבת בנוגע לראות את הנשים כבני אדם ולא כאובייקט מין זה מתקשר למה שכתבת במייל חיזוק שקיבלתי שבוע שעבר (159) ושעזר לי להבין דבר שלא היה ברור לי עד עכשיו וזה למה אני הרבה יותר מפתח מחשבות על נשים שאינני מכיר רק פוגש באקראי וככל שהן יותר קרובות אלי זה פחות קורה. עכשיו אני מבין שבעוד אני תופס את הראשונות רק כאובייקט מין ולא רואה בהם בני אדם את האחרונות אני מכיר כבני אדם.
אגב בקשר למה שכתבת על נושא ההפרדה וההגזמה באיסור לראות נשים אני גם חשבתי על זה רבות - ושוב תודה לך על שאתה מיטיב לבטא תחושות של כולנו- אני חשבתי שלנו קשה מאוד לנקוט עמדה בנושא הזה כי אנחנו בעייתיים אנחנו מכורים אולי לאנשים רגילים זה טוב?
תרשה לי לחזור לנקודה השנייה כשאני בוחן את הסיפור שלי קשה לי לראות את מה שאתה אומר. אולי קיימים תהליכים שונים של התמכרות?
ואם התהליך הוא כפי שאתה מתאר אותו האם ההחלמה לא צריכה להתחיל  בטיפול בבעיה  שהובילה להתמכרות?

גם לי היה קשה לראות כל מיני דברים בקשר להתמכרות ולהחלמה שלי, אבל ראיתי את אלו שצעדו לפניי והם אמרו לי שבסוף כולם מגלים את אותו דבר, אז העדפתי ללכת בדרכם ולקבל שפיות מאשר להמשיך לחפור ולנסות למצוא האם אני שונה.

במשך הזמן, פתאום גיליתי שזה בדיוק איך שאני נראה, למרות שזה היה נראה לי מאוד מוזר בהתחלה.

הקפצה. חזק.
"היום אני מנסה לטפל במחלה עצמה, ופתאום אני מגלה את אמריקה. מסתבר שהמין בסך הכל היה הסוג סמים המועדפים עליי כדי לברוח מעצמי ומהעולם וכדי שלא ארגיש את הכאב הנורא של המחלה."
לא ייאמן. גם אני תמיד חשבתי שאני מתמודד עם יצר מוגבר מאוד ותאווה חזקה מהרגיל. מסתבר ש"זה היה הסוג סמים המועדפים עליי כדי לברוח מעצמי..".

תודה על ההקפצה. תודה זלמן.

תודה על ההקפצה

פוסט חזק ביותר, כולל כל השרשור

מעניין לדעת אם אחרי 5 שנים סוד עדיין חושב כך..
והאם 12 הצעדים לא מדברים על תאווה?