קורונה, סגר, אין מסגרת, כבר חודש אני בבית, מדי פעם יוצא כשאפשר, ועוד בהתחלה היה אפשר לשמור על הסדר, ללמוד, לישון בשעה נורמלית, אבל בשלב מסוים זה נדחה עוד קצת ועוד קצת, ואז נפילה, ומפה עוד כמה נפילות.... 
הנקודה היא, איך מוצאים את ההבנה הפנימית הזאת שדי, חלאס, כמה אפשר להמשיך להלחם את המאבק הזה? חסימות לא ממש עזרו, מסגרת ולימוד תורה כן, אבל היד קלה על המקלדת, והעייפות פשוט מביאים אותך לשם, או אולי זה משהו יותר פנימי, אז למישהו יש עצות? איך עובדים על זה עכשיו? אני חושב שזו אחלה הזדמנות, למרות הנפילות

אהלן אחי! 
דבר ראשון כל הכבוד שאתה מחפש ויודע שאתה צריך שינוי זו כבר חצי הדרך. 
מניסיוני הדל, כדאי שתקרא את מדריך שמור עיניך עם כל הכלים ותראה ותתנסה ותבדוק מה מתאים לך. לדעתי חלק משמעותי ונצרך להתמודדות זו עשייה חיובית, כלומר ללמוד או לעשות כל דבר אחר שממלא אותך ונותן לך תחושה של סיפוק ומיצוי עצמי. חוץ מהתחושה  הטובה הזו זה נותן לך מסגרת כך שיהיו לך פחות רגעים של חוסר מעש שגוררים ניסיונות. כמו כן, הכלי שנקרא לגלגל את העיניים לדעתי מאוד חשוב (כדאי שתקרא עליו) אבל בגדול הוא אומר שברגע שאתה רואה משהו לא צנוע ישר להעיף את העיניים שלך מאותו דבר כי החטא בסופו של יום מתחיל מהעיניים ואז בא החשק והדחף. דבר אחרון שלדעתי יכול להועיל זה פעולות הפוכות, כלומר לעשות דברים שלא בא לך לעשות כמו: לזרוק זבל, לשטוף כלים. ככה אתה לומד להגיד לעצמך לא ולבטל את האגו שלך וככה אתה לאט לאט משפר את היכולת להגיד לעצמך לא גם ברגעים שבא לך ממש ליפול. 
נ.ב אם אתה אומר שעייפות מביאה אותך לזה אולי תשתדל לישון כמות מספקת של שעות שינה וגם לאכול בצורה בריאה ונכונה כך לא יהיו לך רגעים כאכאלו של עייפות או רעב. לפעמים אכילה יתר על המידה או אכילת מאכלים חמים מביאים לתחושת כבדות ואז כתוצאה מחוסר ריכוז בעשייה נגררים למחוזות זרים (לפחות מניסיון שלי)
שיהיה לך בהצלחה אוהב!!!

אהבתי ממש את השיטה של הפעולות הפוכות. תודה רבה על העזרה