שלום וברכה חברים יקרים !!
חנוכה שמח !! 
המון זמן רציתי לכתוב את הפוסט הזה לתועלת החברים, אבל משום מה חיכיתי עד שיהיה לי הרבה ימים נקיים. באסירות תודה ובנס עצום ואמיתי אני חוגג היום 100 ימים נקי ממבטים. זה בלי ספק פעם הראשונה מאז שאני מכיר את עצמי מכור.
אנסה להסביר מה השתנה אצלי, אולי יעזור לעוד חברים.
אני המון שנים שמתי לב שיש דברים לא הגיוניים בהתמכרות שלי. ואתן כמה דוגמאות לזה :
- אם אני רואה אצל אשה בת 100
את האבר שמעניין אותי חשוף, אני מסוגל כמו משוגע לעקוב אחריה כמו משוגע בשביל לראות את זה. כשבן אדם בריא ונפשו היה פשוט נגעל מזה.... - כשאשתי הייתה נכנסת חדר אמבטיה הייתי חייב להסתכל מהחור כדי לראות אותה דוקא משם, כאשר כמה דקות אחרי זה בכל מקרה יכולתי להיות איתה במיטה ולהסתכל ככל חפצי.
- כשהייתי עוקב אחרי נשים ברחוב כי הם היו פשוט מדהימות ביופיים ובחשיפותם, הייתי שם לב שאני היחיד
. כל החילונים והצעירים וכו' אפילו לא עשו פסיעה אחת כדי לעקוב אחריהם. - יכולתי להישאר שעות שעות מול החלון בימות החורף עם מטרייה כדי לחכות עד השעה 2 בבוקר שהשכנה תסגור תריסים ותוריד בגדים. כל לילה היא סגרה תריסים אבל עם הכל חיכיתי אולי פעם היא תשכח לסגור תריסים.
- גם כשאני רואה פסל חשוף אני מעוניין להסתכל.
- המון פעמים אני אפילו בלי זקפה בזמן השימוש החיפוש וההסתכלות.
- אקחרי שאני מדליק וידאו בו רואים אשה עם האבר המעניין חשוף אני לא נשאר יותר מדקה ואני חושב שזה כבר משעמם, והולך לחפש עוד אשה ועוד אשה.
- גם כשראיתי את זה באופן ההכי מפורש וההכי הזוי שיש זה לא הספיק לי ואחר כך באותו היום הלכתי לחפש עוד ועוד.
יש נקודה שהוסיפה לי המון בהבנה הזאת וזה אחרי שכבר הייתי מפוכח די הרבה זמן. אחד כאן בפורום התכתב איתי בפרטי ואמר לי שהוא מכור לכפות רגליים של נשים
. מאז יש לי עוד חבר תכנית שמכור לזה.
אמרתי לעצמי לא יכול להיות. לי זה כ"כ לא מעניין החלק הזה בגוף... מה יש לו מזה ?? אותו דבר אצל גברים כמו וצל נשים. מה יש מזה ?? נו באמת ?????
:point_left:ואז הגיעה לי תובנה. אצלו האברים שמדליקים אותי בטירוף הם גם אצלו כמו שאצלי כפות הרגליים....
והבנתי שבעצם זה לא החלק הזה שהוא מזה יפה והמם וכו' וכו' אלא פשוט המחלה מכרה לי את זה כמו שלההוא היא מכרה שכפות רגליים זה מהמם. אבל לפי האמת החלקים שאני אוהב לא יותר יפים ומהממים. ולכן התיישב על לבי למה כל אותם אנשים שראו כאלה נשים בחוץ לא עקבו אחרי נשים אלו.... כי זה בדיוק כמו שאני לא הסתובבתי בשביל לעקוב אחרי אשה עם סנדלים.
גם הבנתי שבעצם אצל הגברים זה כמעט אותו הדבר !!
נכון עמוק ????
לפני 95 יום בערך חבר תכנית (מתרפא היקר 
) דיבר איתי על נסיון להפסיק לעשם בזכות השיטה של אלן קאר. אני מיד השגתי את הספר על אף שאינני מעשן בשביל לראות אם זה יוכל לעזור לי עם ההתמכרות שלי.
ואז המון דברים הסתדרו לי.....
והבנתי שככל הנראה :
- כמו שבעישון סיגריות אין הנאה מעצם השימוש, כך גם אצלי באובססיה על הסתכלות על האבר המסויים אין בזה כזאת הנאה ממשית ואמיתית. והאמת שכשהייתי ילד היו חלקים אחרים שממש ממש הדליקו אותי ושעכשיו לא מעניינים אותי ומה שעכשיו מעניין אותי לא עניין אותי פעם.
- כשהייתי ילד וחסר אונים מול מריבות בין ההורים וכו' וכו' והיתה שכנה שהיתה מתפשטת מול החלון וכו' וכו' זה מילא אותי בדופמין, וזה מה שנתן לי להרגיש טוב באותם הרגעים.
- ממילא כל פעם שהייתי מרגיש עצוב וכו' זה היה הדבר שהיה ממלא אותי בדופמין.
- ממילא בראש שלי נהייתה אסוייציה שאשה ערומה=הנאה שאין כדוגמתה ושיכולה להציל אותי מכל המצבים ההכי קריטיים.
- וכו' וכו'.
גם הבנתי מהספר שלהימנע מהחומר הזה זה דבר די פשוט, הקושי הוא איך להסתדר ביומיום בקשיי החיים בלי הסם. ושם הוא מסביר שצריך להיגמל לגמרי ושכל פעם שזוכים לא להסתכל (במקרה שלי) להיות גאה בזה שסוף סוף זכיתי לא לתת את כל הכח והחיים שלי לשטותים האלה.
הלכתי קיצוני עם זה, והחלטתי החלטה אמיתית כנה וכו' שאני מוכן לכל החיים לוותר על ההנאה שהסתכלות האותם האברים נותנת לי. כן בהחלט לכל החיים. כמובן שכל יום רק להיום אני צריך לחדש את ההחלטה הזאת אבל היא החלטה לכל החיים.
מאותו היום גם כשאשתי מורידה בגדים לידי, גם כשאני מקיים יחסים איתה וכו' וכו' אני לא מסתכל כלל וכלל על המקום הרגיש אצלי. בכלל לא. כבר 100 יום 
. וכמובן שברחוב לא !!
כשמגיעה לי מחשבה שכדאי להסתכל בחוץ אני מיד אומר לעצמי "על אשתי אני לא מסתכל, זה בשביל להסתכל על אחרית ? שדרך אגב זב בטח לא יותר מעניין ויפה משל אשתי ???" ואז אני מתחזק בשמחה שזכיתי סוף סוף להפסיק לקלקל לעצמי את החיים בשביל 2 חתיכות בשר.
וזה שינה לי את החיים כפשוטו.
הייתי כבר נקי כמעט שנתיים אבל כל שבועיים בערך היה מגיע גל : כן אצא לשוטטות או לא אצא ? כן אמצא סיבה טובה בשביל לצאת למקומות כאלה ואחר כך אטען שזה לא נפילה כי הוכרחתי ללכת לשם ? כן אצא עם משקפיים או לא אצא ?
ואמנם היה ניצחון גובר והולך על התאווה אבל מעידות קשות עם כל הכאב שנגרם מזה.
אני בכנות יכול לשתף שמאז ה100 ימים לא היה לי אף פעם קריז שאני יכול לתאר של מטורף, לא היו שימושים לא היו נפילות, הכי הרבה היו בדיקות קצרצרות וזהו זה.
אני מרגיש ממש משוחרר מהבחינה הזאת ! ואני מדגיש שהיו ימים מאד מאד חמים ב100 ימים האלה, היו ימים של לחץ מטורף מבית ומחוץ... ועם הכל !!
אני גם משתף שב100 ימים האלה אני לוקח רק חצי כדור מהתרופה נגד אובססיות שזה ממש כלום. לפני השיטה הזאת הייתי עם 2 כדורים וחצי 
וזה לא מנע ממני קריזים ומעידות.
לפעמים כשהמחלה קצת צצה אני מפסיק וחוץ מהפעולות תכנית אני גם מוציא שוב את הספר וקורא שוב את המשפטים שהדגשתי בספר של העישון.
תאמינו לי שמה שלקח לי כל כך הרבה זמן לכתוב את זה זה העצלות כי אני ידעתי זה יהיה ארוך להסביר את כל זה. כל הזמן קול פנימי לחש לי שממש כדאי לשתף את זה, לך תדע אולי זה יעזור לעוד אנשים !
אז הנה עשיתי. מי שחושב שזה יעזור לו שינסה גם כן. אם אוכל להיות לעזר לעוד מכור זה יהיה מאד כדאי לי.... אל תזינו את התאווה... זה הסוד.
אני נקי ברוך השם 2 שנים וחודש ו10 ימים, אבל הנס היותר גדול מזה הוא לעניות דעתי ה100 ימים האחרונים.
לא התמקדתי כאן בכל שאר הנסים שהשם עשה לי בתקופה האחרונה כי זה לא היה העניין בפוסט הזה.
אוהב אותכם חברים יקרים וצריך אותכם !
