אני עומד על מפתן ה-30 ימי נקיות בהגדרות שלי בכל מה שקשור לאוננות עם גמירה וטלפונים, עדיין לא מוכן לוותר על אוננות בלי גמירה בשילוב מחשבות פנטזיה עם עצמי. מרגיש חסר אונים נול המצב, כי זה סוג מילוי נפשי של חיוניות עבורי כרגע, במיוחד שלא מעניין אותי כרגע שום דבר חוץ מכתיבה בפורום, וקצת נייעס וחדשות.
הספונסר שלי אומר לי שאני לא נמצא בהגדרה כמתאים לצעדים, כי רני לא מרגיש חוסר אונים מול התאווה, ואני לא מרגיש בתחתית,
בינתיים אני מרוקן מרוחניות ומהסיכוי להתמלאות ממנה,
אם יש לכם רעיונות או כיוונים חשוב לי לשמוע.
כמו כן בהיות ואני גם מכור לאכילה כפייתית חשבתי ללכת על זה לקבוצות
האם ידוע לכם על קבוצות אכילה כפייתית?

קודם כל אוהבים!
מאוד מזדהה עם המצב שלך, 
גם אני הרבה פעמים נמצא במצב שבו אני מצד אחד לא רוצה להמשיך ולוותר ולהקריב עוד, אבל מצד שני לא רוצה לדרוך במקום שבו אני נמצא,
זה מלכוד שמאוד מוכר לי,
אצלי מה שעובד רק להיום  זה להבין שאני לא חייב לעשות עכשיו החלטות גדולות ואני לא חייב לעשות משהו שאני לא רוצה, 
ובסופו של דבר או שאפסיק לחפור או שאגיע באמת לתחתית.... 
  בקשר לתכנית האוכל תחפש oa זה האכלנים הכפייתים, 
www.dunsguide.co.il/C83df8bc225b57f574a6df528c6fdf6a3_שירותי_סיעוד_וליווי/או_אי_אכלני_יתר_אנונימיים_בישראל_oa_overeaters_anonymous_israel/

תודה
אני בעצם לא במצב כרגע של חוסר אונים מול התאווה, אני דווקא מרגיש שהסתדרתי איתה, אני משתמש בה לייט בלי גמירה, והיא משחררת אותי מאובססיה תמורת השתתפות בפורום.
אני כן חסר אונים מול עצמי, מול הריקנות שלי, לא מעניין אותי שום דבר, לא מלהיב אותי כלום, לא תורה ותפילה, לא קריירה, לא ספורט, לא לא ולא. אני מעביר את היום שלי עם שהייה ליד אימי החולה ישלח לה השי"ת רפו"ש אמן, ואני מקבל אספקת חמצן כרגע בעיקר מהכתיבה והפורום וקצת מאתרי חדשות, בליווי אכילה כפייתית ועישון כמובן.
זה מתסכל אותי מאד, אני חושב לרגע, אם גם את האתגר הזה של כיבוד הורים לא היה לי, הייתי משועמם טיחו לגמרי. זה דבר שלא נותן לי מנוח, אייך בתור אדם אינטלגנט ומוכשר, הגעתי למצב ששום דבר ושום אתגר לא תופס אותי.
אני יודע שזה קשור להפרעת אישיות שלי, הגורמת לי להשתעמם מכל דבר שריגושו עבר. עברתי כבר הכל ב"ה, טעמתי מקריירה, מלימוד, ממימוש עצמי, אבל זהו הריגוש נגמר, ב"ה בפרנסה הקב"ה נכון להיום ואני מקווה הלאה, סידר אותי בממוצע כלכלי טוב.
אני מחפש משהו "שיסחוף" אותי רוחנית, אולי הצעדים, על אף שעד עכשיו לא נדלקתי מזה. הבעיה שבשביל להתמלאות מהצעדים אתה אמור להיות בכנות בצעד 1, ואני לא בדיוק שם.
אני חולם על איזה מקובל או אדמו"ר שידליק אותי ושאני יסחף אחריו, אולי על איזו שליחות רוחנית שתמלא אותי לא יודע.
מאד מתוסכל מזה.

וואו , 
קודם כל אוהבים ענק ! 
הכנות שלך דיברה אלי מאוד,  מזדהה מאוד מאוד עם הריקנות שאתה מדבר עליה,       ממש הזדהיתי עם כל מילה שלך, 
גם אני מצליח איכשהו להסתדר כלכלית ולהסתדר בחברה איכשהו ולהסתדר במשפחה איכשהו, ולהסתדר במעמד איכשהו , 
ובכל זאת מבפנים מרגיש חלל ריק ובור שצריך למלאות... 
...story of my life 
אכן אתה מוכשר מאוד מאוד , הכתיבה שלך יש בה עומק והומור משולבים,  וניכר בה שיודע ספר הנך....

מצטער כל כך לשמוע על אמא שלך, ה' ישלח דברו וירפאנה, 
לצערי גם עם זה אני מזדהה וגם עלי עברה הכוס של טיפול בבני משפחה חולים מאוד, והנסיון להחלים תוך כדי (לא ממש עבד לי...) ,      באמת מרגיש את הכאב שלך, 

אחי אני יכול לומר לך רק שאצלי בכל יום שאני עובד את התכנית (למרות שאני לא עובד אותה מושלם) אני מקבל לא רק נקיות אלא בעיקר שלווה, וכל חיי חיפשתי את השלווה הזאת,,
אוהבים אותך תודה על הכנות 

תודה עשר שמעון
כן הבור רייק כפי שאתה מתאר את זה, זה הכי קשה לי, אני יוצא בבוקר מהבית ורואה אנשים עומדים במניניי חצירו ומתפללים שחרית שעה שלימה, זה נראה לי כאילו הם מהירח. לי, אין סבלנות לגמרי לתפילות, מאז ומעולם, היום אני מתפלל ביחידות קצר משהו כמו גג 10 דקות, ולא מסוגל יותר, כנ"ל בלימוד אני משתדל להקפיד על שיעור תורה שהוא בערך 40 דקות, אני למדן ומפגיז המון באמצע, אבל הרגליים שלי מתנדנדות כל הזמן, רוצה כבר לגמור. אין לי כח לחגים ומצוות, רוצה רק שיעברו ולגמור, נהנה מהרגע שהסוכה פורקה, שכלי הפסח נארזו, שהחנוכיה על השיש מוכנה לניקוי, שהשופר כבר לא מרעיש, אולי בפורים זה כן החג שלי, יש הרבה על מה להסתכל ולאכול.
לפני שנים חשבתי שזה הפרעת קשב ולקחתי ריטלין, אבל זה לא בדיוק עזר לי (גם מיגוון התחליפים), עד שהבנתי באבחון פסכיאטרי שזה קשור להפרעת אישיות בתוכי.
לא פשוט להעביר ככה את החיים, אבל אני משלים עם מה שלא ניתן לשנות, ומבקש תבונה לדעת מה כן ניתן לשנות ואת הכח והכיוון לעשות את זה.

אני נמצא על אזור נוחות לא כל כך מסוכן, אבל מאד כפייתי, אני כבר חלקתי בעבר שכל ההתמכרות שלי מסתכמת ביני לבין עצמי, לא בצפייה ובטח לא בשימוש בחוץ, אולי קצת טלפונים.
החלק הכפייתי שלי הקשור לסטייה שלי "אוטוגניפילייה" בו אני בדחף אדיר לפרטי לבוש נשיים ובעיקר לדמיון  בו אני אוהב לפנטז את עצמי שייך למין השני ומעורה בו, הוא כרגע בעוכרי, כי אני מקבל אותו זמין, אם אוננות קלה וקצרה בלי גמירה (בזכות הפחתת הדופאמין במוח, עקב הכתיבה בפורום) ואני בעצם לא סובל כרגע באופן משמעותי מהתאווה. 
מה עושים? אייך מתקדמים בלי להישאר על המקום?

חבר יקר, צעד ראשון לפעמים עושים את זה בתשלומים, אני מאמין שאם תילך לקבוצה שוב ושוב, משהו טוב יקרה לנשמה לך, תראה חברים שחזרו מהמוות ממש כשהגיעו לתכנית, תראה ששוה להשקיע בהחלמה בצורה חיובית, ותמצא את הדרך להיות נקי באמת,
מזדהה מאוד עם הקושי שלך, סבלתי מזה המון בהתחלה של התכנית, לא ידעתי אייך לא נוגעים בעצמי, בבוקר במיטה , במקלחת, וכו', אבל ביחד עם חברים שמבינים אותי, הצלחתי להיגמל מזה,
ועוד הערה צדדית, לדעתי, קשה להתחיל שתי תוכניות ביחד גם נקיון וגם אוכל, תתמקד ביום הנקי, ובעז"ה בהמשך יהיה לך כוח וגם את הדרך להיות נקי בנושא של אוכל,
ועוד משהו הקבוצות של האוכל הם רובם נשים, לפעמים זה קשה לנו .
באהבה רבה.

אבי גולן כתב on 20 ינו' 2021 11:19:

אבי גולן תודה
הייתי שמח לכייף אתך קצת בגולן ולצפות על קבר הרשב"י

1. הסיבה שאני חושב על קבוצת צעדים להתמכרות אכילה שלי, כי שמה אני כן מרגיש חוסר אונים גופנית, ויש לי גישה לצעד 1.
2. ביררתי, יש קבוצת חרדים גברים בזום.

אכלתם פעם גלידה עם נגיעות קינמון? זה מה שאני מרגיש היום
נקי אמנם מגמירה, חסום מטלפונים ושיחה
אבל אוכל גלידה עם נגיעות תאווה
קצת פירורים
הרבה ריגושים
מרגיש קצת בשמיים
עובד על עצמי בעיניים 
אני חייב למצוא את הדרך
לכרוע לאונים ברך
להתחבר לרוחניות
להפסיק עם הבכיינות
אנא ה' הושיע נא
פתח ליבי בבקשה

מהם תחומי העניין שלך? 
מה אם לנסות ללמוד משהו חדש?
אפי' זוהר, קבלה, וכדו'.
אפי' לא דבר תורני.
אם לא מעניין אותך ללמוד, אפשר כל דבר מאתגר שהוא. כמו משחק מחשב אם חשיבה וחידות וכדו'. (מבקש סליחה מכל מי שרעיונות כאלו לא לרוחו.)

lamedmoti כתב on 21 ינו' 2021 11:53:

זה בדיוק מה שאני עושה בפורום משחק מחשב עם חידות
אבל זה טוב למניעת תאווה, לא למילוי רוחני

אולי תנסה לכתוב ספר על שיטות ביציאה מהתמכרות,
עם מקורות בחז"ל,
תפתח את כל הפולמוסים שקיימים בנוגע ל12 הצעדים ולעוד שיטות,
אוהבים,
אתה כותב נדיר,
יש לך כוח ביד,
תממש אותו.

קדימה כתב on 21 ינו' 2021 12:38:

כתיבה זה לא מספיק מילוי רוחני בשבילי
אני ייתן להקב"ה לפתור לי את הדילמה
הוא הכי יצרתי מכולם.
אין צייר כאלוקינו

אתה יכול לנצל את כל הזמן הפנוי הזה וללכת לקבוצות

אתה יכול להיות גורו של החלמה אתה.. עם הכושר ביטוי שלך והכתיבה...

אוהבים!

מתרפא כתב on 21 ינו' 2021 15:40:

אתה יודע מה? כשראיתי את ההרצאה המדהימה של החבר בני יעקב, אמרתי לעצמי שחבל שאני לא בעל תשובה שלא מתבייש ולא מפחד משידוכים, הייתי יכול גם להיות גורו כזה, על הבמה.
אבל מה נעשה, אנחנו טובים רק עם מעטה של אנונימיות.