תובנה:
העולם הרוחני, ניזון בעיקר ממוח ולב, מהעולם הרגשי. במובן מסוים, לאנשים עם פגמי אופי של התמכרות, ישנה חסימה בעולם הרוחני מכדי לחוות אותו. למעשה, הדיסונאנס עם התאווה, יוצר עולם רוחני פנימי של רגשות רוחניים, המורכבים מכאב נפילה, משמחת תקומה, סוג של עולם רוחני חדש מסביב לתאווה.
אוי לנו ואבוי לנו, אם יום אחד נמצא את עצמנו בריאים מהתאווה, נישאר ללא שום עולם רוחני אמיתי וממלא.
מה אתם אומרים?

בתןכית 12 הצעדים מדברים על רעב רוחני,  
ההחלמה היא לא גץדיכוי הרעב .. אלא מילוי אמיתי של הרוחניות בקשר ישיר עם אלוקי הרוחני ולא הדתי, 
האלוקים הדתי לא מספיק לתת מילוי רוחני, כי רוחניות זה דבר אישי פרסונלי ולא ציות לחוקים,  
כאשר האדם מצליח קיים ולחוות קשר ישיר חזק ומורגש עם אלוקיו, אז הוא שבע רוחנית והוא לא צריך להשתמש,  
התכנית לא מדברת על דיכוי הרוחניות אלא על הגברה! ובכך לא להצטרך להגיע לתחליפים הזולים מפוצצי הסוכרים וכימיקלים של נפילה קימה, בכי-שירה, וכו'