חברים יקרים,

בתכנית התחייבתי לשלושה דברים בסיסיים: כנות, פתיחות ונכונות. כעת אני זקוק לכל אחד משלושתם ובכמות גדולה. אני זקוק לשלושת המצרכים החשובים האלו כדי לומר את הדברים כפי שהם, וכדי שלא לומר דברים שבעצם יהיו מוניפולציה כדי לעשות את ההיפך מהם.

מאז בואי לאתר כאן, לא היה לי פוסט חשוב כל כך כמו הפוסט הנוכחי, ובודאי שלא היה לי פוסט שחשבתי עליו ואיך לכתוב אותו כפי הפוסט הבא. אני יודע שאין לי שום סיכוי לכתוב אותו נכון וכמו שצריך, ולכן אני פונה לה' בתפילה ומוסר לו את המפתחות. אני לא מנהל העולם ואפילו לא מנהל את עצמי. יש לי אמנם אחריות לכתוב את הדברים הבאים ולכן אני עושה אותם, אבל רק אלוקים אחראי על התוצאה, ואני בטוח שכל תוצאה שהוא יחליט עליה - היא התוצאה הטובה ביותר שיכול להיות.

אין לי מושג מהו רצון ה', לא במחלה שלי ולא בהחלמה שלי. אני לא חוקר מדוע הוא החליט שאעבור סבל שכזה במשך 20 שנה, בדיוק כפי שאינני חוקר מדוע הוא החליט שאגיע לשמור עיניך בנקודת הזמן שבו החליט שאגיע לכאן. אני מקבל את הדברים ומודה לו עליהם במידה שווה. ברור לי שכאשר ה' החליט שהגיע הזמן לכך שהמסר יועבר לחולים נוספים - ההחלטה הזאת היתה מתממשת איתי ובלעדיי, אבל ה' החליט להשתמש בי כצינור להעביר מסר מסויים, ואני מודה לו על כך שזכיתי להיות כלי להעביר מסר של החלמה לחברים נוספים, מכורים שעדיין סובלים ומכורים שכבר רואים את האור בקצה מנהרת הייסורים. אין לי כאן שום דבר שלי והכל מאיתו ית', ולכן אין לי גם בעיה להכיר בעובדות, כיון שההחלמה איננה שלי, הפוסטים אינם שלי והמסר אינו שלי, אני רק צינור להעביר אותו.

אבל בזמן האחרון מתרחשת כאן תופעה מסוכנת, ותודה לא-ל שנתן לי ספונסר שפקח את עיניי והאיר את הדרך לפניי לשים לב לכך. התופעה הינה בלבול בין עקרונות לבין אישיות, ואף גרוע מכך: הצבת אישיות לפני עקרונות. אכן, כולנו אנונימיים כאן (גם אלו שמכירים אותי ויודעים מי אני עדיין שומרים על האונינימיות הנדרשת), אבל גם באנונימיות נוצרת "אישיות", ולעתים האישיות הזאת אף זוהרת יותר מאשר האישיות האמיתית כאשר אדם עומד חשוף. במקום להתרכז במסר שעובר כאן, ישנה איזו הילה סביב דמותו של "זלמן" זי"ע או איזו תחושה מיוחדת ל"סוד הכניעה", וזהו דבר מסוכן כפול שתיים.

זה מסוכן לי ומסוכן לכם ידידיי היקרים, ולכן אנחנו חייבים ביחד להפסיק את העיסוק באישיות ולקיים את המסורת השתיים עשרה של SA: להעמיד עקרונות לפני אישיות.

זה מסוכן לכם משתי סיבות. ראשית כל, מה יקרה באם יום אחד אפסיק לעבוד על הצעדים ואפול ואתרסק לחתיכות? מה יקרה להחלמה של מי שתלה את גורלו בגורלי? הרי ברור שהתכנית עצמה נכונה בין אם אני עובד בה ובין אם אני נופל, כך שאם אתרסק - לא יהיה בכך הוכחה לכשלון הדרך אלא רק הוכחה לכישלון האישי שלי בעבודה עצמית על הצעדים. במקרה של נפילה אישית שלי, דבר לא היה קורה לאף אחד באם היה מי שדבק בעקרונות אותם העברתי כאן, אבל התרסקות תבוא גם תבוא באם אדם דבק באישיות. ושנית, כאשר נבנית אישיות דמיונית רבה עוצמה, זוהי הזדמנות קלה לשגות בחלום כאילו יש מישהו שיכול להוציא מישהו אחר מההתמכרות - דבר שאין לו כלום עם המציאות. אף אחד כאן - ולא משנה כמה יפה הוא כותב או מדבר - אין בידו להוציא אף אחד מההתמכרות. היחיד שיכול זה החולה עצמו, כאשר הוא נותן לאלוקים את האפשרות לעזור לו.

וזה מסוכן לי כי השתכנעתי שאני כזה מוצלח ויודע, ולאט לאט מתגנבות לי מחשבות נורא מסוכנות שאיתן אני חופר מתחת היסודות של ההחלמה שלי. אני חושב שאולי אני לא כל כך מכור אם אני כזה מוצלח, אני משתכנע שלא אבדה לי השליטה על החיים, ואני גם לא כל כך בטוח שרק אלוקים יכול לעזור לי - הנה תראו, אני מצליח לבד.

התחייבתי לכנות אז בכנות אכתוב שנוח לי עם המעמד הזה. אני מרגיש טוב להיות זה שהיה והצליח וכעת עוזר לאחרים. טוב לי עוד יותר כאשר אני אנונימי, וכך אני מרגיש כאילו אני צדיק גדול שאפילו "לא נהנה" באמת מכל הענין - דבר שכמובן לא נכון.

התחייבתי לפתיחות, אז אני פתוח לשמוע את דעת החברים על המקומות בהם אני טועה, ומהן הטעויות שעשיתי ואני עושה שהביאו למצב הזה.

התחייבתי לנכונות, אז אני מוכן כעת לוותר על המעמד שקניתי לי שלא בטובתי, ואני מוכן שיתייחסו אליי כשווה בין שווים, ושמכאן ולהבא יתייחסו לעקרונות שאותם אני משתדל להביא לכאן ולא לאישיותי.

סוד יקירי
פוסט חשוב מאין כמותו,
חבר ותיק אמר לי שהוא שונא להיות "גורו",
ואני מניח שגם אתה,
ואני חייב להודות שאם אנו נתייחס לאשיות ולא לעקרונות
הסיכוים שלי לתקשר איתך כ"כ רחוקים , וכ"כ לא הגיוניים העולם האחר השקרי,
והנה אנחנו כאן ידידים בלב ונפש, ואתה אולי החבר האמיתי הראשון שלי.
אני יודע שאתה חולה וכו' (צנזור) אבל נשלחת לשליחות בעל כרחך להרבות גבולות הקדושה,
לא אתה , העקרונות המנחים אותך.
לא יעזור לך אלף פוסטים כאלו, אני אוהב אותך ומעריץ את העקרונות שלך...
מוטי

תודה רבה על דברים נוכחים, אכן בתור 'מנהל' בפורום יש לך תפקיד, אך אין זה אומר שאינך יכול להיפטר 'מהניהול', אני רואה בך משרת שזכה לאמון... (מסורת שתיים)

הכרתיך דרך הפורום, ואני שמח על הכרות מועילה זו. נתפלל יחד להעמיד עקרונות לפני אישיות.

כוונותיך טובות, מעשיך רצויים. אני בטוח שרצון אבינו האוהב יעשה בחיינו.

אשריך.

אני אוהב אותך.

זה באמת בעיה רצינית!
אין אף אחד בעולם שהייתי פתוח איתו כמו איתך, ואין אף אחד בעולם שעזר לי כמו שאתה עוזר לי.
הדבר הטבעי הוא שנעשה ממך 'גורו'.
העלת כאן משהו מאד חשוב, איך נוכל להסתכל על העניין ולא על הבנאדם?

לי אין תשובה לזה!
מישהו יכול לעזור לי?

שלום זלמן

אני במקומך הייתי מבקש מהחסידים ועדת המאמינים ,  פדיון נפש .
תעשה מזה קצת בקשיש אחי

זלמן אהובי

בשבילי תמיד היית ותמיד תהיה ההוכחה שמוצלח יכול להיות מכור ושמכור יכול להמשיך להיות מוצלח.
אתה הגורו של כל המוצלחים המכורים, תמשיך להיות מכור ותמשיך להיות מוצלח. אתה פשוט טוב בשילוה הזה לכן ה׳ בחר בך להיות מכור מוצלח.

עובד

אני דווקא חושב להיפך שאם חלילה תיפול זה רק יחזק אותנו. במצב העכשווי אתה נתפס כאדם מאוד חזק ואני תוהה האם יהיו לי את הכוחות לעמוד במה שעמדת.
אני אגיד לך בכנות חשבתי עליך בימים האחרונים ואמרתי לעצמי מאיפה הוא שואב את הכוחות האלה לנהל את הקבוצה, להנחות את הפורום, לכתוב מיילים של חיזוק, להגיב על כל כך הרבה הודעות, להשתתף בעצמו בקבוצות.... מה הבן אדם לא עובד? אין לו משפחה? יש ויש. אז איפה הוא מוצא את הזמן? נראה שכל החיים שלו זה הפורום, הצעדים, המיילים... אני לא הייתי מסוגל! לא הייתי רוצה לחיות ככה!
אני מקבל ממך ייעוץ, עידוד, יחס, עזרה אבל בשבילי אתה כמעט לא דוגמא כי אתה נראה לי רחוק.
ביחס לנקודה השנייה ברור, לי בכל אופן, שאם אין אני לי מי לי. ולצערי גם ההמשך: וכשאני לעצמי מה אני. ואני גם מתחיל להבין שאם לא עכשיו אימתי.
בנוגע לך קטונתי אבל אני לא מבין כל כך אם היית מוצלח וטוב בתחום אחר נניח רב גדול ומכבדים אותך ושואלים ומתייעצים איתך  אז אני מבין שאתה משתכנע שלא ייתכן שכל האנשים האלה רואים אותך כאדם פיקח ,ישר, נאמן, ראש בריא ואתה בעצם חולה ואז אתה משתכנע שאתה האיש שהסביבה רואה בך ולא מה שאתה באמת.
אבל כאן הרי אתה מוצלח במחלה שלך, שלנו. אם לא היית חולה לא היינו מסתכלים עליך לא היית מעניין אותנו (כאן. אני בטוח שבסביבתך זה משהו אחר) ואם כך אוי ואבוי לך אם תשתכנע שאתה לא חולה. או שתצטרך להסתיר את זה ואז תיכנס שוב לחיים וכפולים ושוב וכו'
ואיך שלא יהיה תודה רבה על הכל.

אתה שם את האצבע בדיוק על הנקודה. כאשר נבנית הילה לא אמיתית סביב אדם ומתרכזים באישיות שלו במקום בעקרונות שהוא מעביר, נוצרת פנטזיה (איזה כיף שוב לפנטז) כאילו יש כאן איזה רמבו חזק וזה כמובן לא המצב. אני מכור, מכור כבד. איך אני נקי היום? זה נס שאלוקים עושה לי ואין לי שום דרך להבין איך זה מתרחש. לא מבין. נקודה.

אבל כאשר אני שם את עצמי בפרונט במקום לשים את העקרונות - ישנה בעיה כי אז יש טעויות (שכדי לתקן אותם אני צריך חס וחלילה ליפול...).

ומכיון שהחיים שלי כבר נגמרו באופן טכני לפני 216 ימים, אז כל יום שקיבלתי מאז הוא מתנה של אלוקים שהוא נותן לי אותה כדי שאנצל אותה כמו שצריך. הרי בלי הקבוצה החיים שלי היו לקראת סיום באופן מאוד מעשי וכעת פתאום יש לי חיים אמיתיים מאוד. אז "רק להיום" אני רוצה לתת את המתנה שקיבלתי בחינם - לכמה שיותר חברים נוספים. זה גם חובה וגם תענוג. אין כיף יותר גדול מאשר לראות חברים שהיו מרוסקים שפתאום מגיעים לקבוצה ועולים על דרך המלך.

לגבי הנקודה האחרונה - הבעיה שלי היא שההתמכרות היא מאוד ערמומית, וכאשר אני מידי מצליח בהחלמה, זה משליך גם על המחלה. ברור לי בלי צל של ספק שאני מכור מאוד (לא בלשון עבר אלא בלשון הווה), אבל ההתמכרות מצליחה להכניס גם מחשבות זרות בנושא כאשר אני רואה את הגישה של אחרים אליי (כפי שכתבת בעצמך בתחילת ההודעה: אתה חזק וכו'), וזה מסוכן לי.

זלמן,

בעבודה הקודמת שלי הייתי מפעיל תנורי בדיקה למוצרי תקשורת.
באיזה יום שישי אחד היתה תקלה שנבעה מטעות אנוש שגרמה לשריפת המוצרים וכמעט לשריפת המעבדה.

המנהל של המנהל שלי קיבל החלטה שלדעתי היתה מאוד נכונה:
הוא מינה אותי להיות אחראי על התנור הזה.
ומאז עד שעזבתי שם לא היו תקלות מסוג זה ב"ה !!!

אם אני לא טועה שני החבר'ה שהתחילו את ה- AA עשו את צעד 12 לפני צעד 4 וזה כבר נתן להם החלמה לא נורמלית.
לדעתי יש כאן שתי סיבות לדבר:
1. כשאני עוזר לאחרים אני בעצם גם אומר את הדברים לעצמי וכך גם עוזר לעצמי.
2. כשאני עוזר לאחרים, הרבה יותר קשה לי בתת-מודע ליפול !!!
בנוגע לנקודה השניה, ראיתי את זה על עצמי שברגע שהתחלתי לעזור לחברים אחרים, כשהגעתי למצבים שהיו פעם דוחפים אותי ישר לתהום התאווה, הצלחתי ביתר קלות לעצור את עצמי בזמן, לצאת מעצמי, לראות את עצמי מלמעלה ולעצור את הסחף לפני שאגיע לתהום עצמה !!!

לדעתי, לולא העזרה לאחרים לא הייתי מצליח לעשות זאת !!
מה אתה אומר?

זלמן היקר אי אפשר שלא לאוהב אותך
נתתה פה לכל כך הרבה אנשים חיים חדשים אני לא מכיר אותך אישיית אבל אני אוהב אותך ובשלילי אתה ענק שבענקים
מכל מקום אני לא משלה את עצמי ואני יודע שהשם בחר בך ואתה צינור חד משמעית ברור לי שלא סתם עברתה את כל החיים שלך והגעתה לפה כדי שתוכל לחזק אנשים אחרים ולהכיר להם את הדרך של 12 הצעדים
וכל זה לא סותר את מה שכתבתי בהתחלה כי בשמיים מגלגלים זכות על ידי זכאי
ואני גם לא פוחד לשמוע אם תיפול זה לא אומר שהדרך לא נכונה עצם העובדה שהדרך הזאתי הוציא כל כך הרבה אנשים ןגם אותנו היום מה שלא הציחה דרך אחרת כך ששום דבר לא יפל אותי מלהאמין לה

לשמואל, אמנם שאלת את 'סוד', אך עד שהוא יענה, אשמח להצטרף לדיון, אשריך על התנורים. גם אני אחראי במסגרת עבודתי על עבודה של אנשים,  ואני מכיר את האחריות באופן אישי. יש שחשבו שאני אישיות נערצת (תתפלא. הסר חשש, כאן זה לא יקרה...)  והם הזיקו להחלמתי, 'השוחד' הזה עיוור עיני וסילף דברי.

בנוגע למייסדי A.A. אשתף במה שסיפר לי הספונסר: ביל עשה צעד 4 בבית החולים עם אבי. במשך חצי שנה הוא הסתובב ברחובות ניו יורק וניסה למכור את התוכנית לאלכהוליסטים. ונכשל לחלוטין. כולם המשיכו לשתות.

מיואש הוא חזר לביתו ואמר ללויס אשתו: זה נכשל. זה לא עובד. היא חייכה וענתה לו - אתה טועה. זה מצליח. אתה מפוכח. כך נולד הצעד ה 12. המפגש של ביל עם דר' בוב התרחש בעקרון אוהיו חצי שנה לאחר שביל השתחרר מבית החולים.

שיהיה לתועלת.

אסירתודה היקר,

הסיבה שהבאתי את הסיפור על התנורים הוא כדי להסביר שאחת הסיבות שלא היו תקלות בתנור היא כי כשאני אחראי האגו שלי לא ייתן לי לעשות שגיאות.
ואני חושב שזה מצויין מפני שהספונסר שלי לימד אותי (אהו, כמה זמן רציתי לכתוב את המשפט הזה ...) שכל מה שיקדם את ההחלמה שלי אני חייב לתפוס.
נכון שאם בסופו של דבר אפול זו תהיה נפילה קשה יותר שיהיה לי מאוד קשה להודות בה, אבל בכל זאת הרווחתי את הזמן שהייתי נקי בזכות זה שעזרתי לאחרים. אבל נראה לי שמי שמתקדם עם ההחלמה בצעדים הוא כבר יגיע לבשלות רוחנית כזו שהנפילה לא תגיע ואם היא תגיע אז בסופו של דבר הוא כן יצליח להודות בה וממנה רק לעלות ולעלות.

ועוד משהו, לא כ"כ הבנתי מה ניסית להעביר לגבי הסיפור עם מייסדי AA.
אודה לך על ההסבר.

תודה
שמואל

ניסיתי לענות שיש סדר בדברים, צעד 12 אומר: 'משעברה עלינו התעוררות רוחנית ניסינו להעביר מסר זה... - לא ממתי שנהיינו נקיים... יש לא מעט אנשים שקופצים לצעד ה 12 ושוכחים את ההתעוררות הרוחנית הנדרשת לנקיון ולמפוכחות.

בנוסף, למדתי מנסיוני שהאגו מסוכן, השימוש בו לצרכים חיוביים (מלבד מול התאווה) בעייתי לי, אכן האגו אולי לא יתן לי לשגות מול האחראי עלי, אולם כנראה שהוא יגרום לי לשגות מול הכפופים תחתי... כי אינני רוצה לשגות מול האחראי...

סוד זלמן היקר כל כך!
נו מה ציפית? אתה הרי בנוסף לכל גם בלתי נראה. אתה יושב בניו יורק ואולי אתה בכלל וירטואלי? אולי אליהו הנביא?  - שמואל, אתה יכול לבדוק את זה בשבילנו? תן לו צביטה קטנה! רק שנדע!

תכלס, הפשטות שלך שניכרת לאורך כל הדרך מגינה עלינו מאוד. אתה מקפיד לומר שאתה לא קובע ואתה רק אומר את דעתך. אתה גם מקפיד להתיעץ עם הספונסר שלך וכותב ואומר לנו את זה שוב ושוב.
כל הדברים האלו יוצרים אצלינו הבנה עמוקה כי גם אתה בן אדם. חבר טוב, חבר מיוחד במינו וכן, הארי שבחבורה. אך לא גורו ולא שום אליל. - "סתם" שליח נאמן של הקב"ה בכבודו ובעצמו.

תמצית הפוסט שלך הוא "לית לי מגרמי כלום!" - ואכן, אין לך. אין לנו שליטה על חיינו, עליך, ועל כל הקורות אותנו.

יחד עם זאת, אני מוקיר לך טובה גדולה כפי שמתחייב מצד הכרת הטוב. את זה לא תיקח לנו.

נעם