שנים שאני מכור לפורנוגרפיה.
שימו אותי בחדר לבד תנו לי סמארטפון/מחשב עם אינטרנט פתוח ויום שלם ישרף בפורנו, בכיף.
ככה לאורך כל שנות גיל ההתבגרות והפורנו היה החברה שלי, בת הזוג שלי, איתי בכל רגעי החיים - בזמני לחץ, עצבות, בדידות, רצון לשכוח ועוד, תמיד הפורנו "הייתה" שם בשבילי.
והנה עברו השנים והתחלתי כבר להבין שמדובר פה במשהו שהוא לא טוב בשבילי, התחלתי לראות שאם אין לי את זה תקופה מתחיל הגירוד הפנימי הזה שמתעניין מה קורה עם מנת הפורנו, הרעב הלך וגדל...
ימים ולילות עברו עלי בצפייה פורנוגרפית בכל מיני סיטואציות לאורך כל שנות התבגרותי. אפילו בזמן שאני כותב את זה אני נזכר באיזה סיטואציות הזויות שהייתי איתו.
סיפרתי לעצמי שאני רוצה להפסיק, חחח לפני 6 שנים בערך כבר התחלתי להגיד לעצמי שהגיע הזמן לשים את הפורנו מאחורי ולהכיר אישה לחיים שאהיה מסור אליה ורק היא.
אמירות לחוד ומעשים לחוד. לא הייתי מסוגל להתנתק מהפורנו. הקשר הכי רציני שהיה לי בחיים.
מה לא ניסיתי - עברתי לטלפון מוגן, עם הזמן הוא נפרץ, עברתי דירה ואמרתי לעצמי שקירות הבית הזה לא יראו פורנו... חחח...
וככה אני הולך וגדל, מיום הולדת לחג, נאחז בכל נקודת יציאה אפשרית "ומתחיל מחדש" מהיום, נקי.
ברוך השם יתברך זימן לי להכיר את האישה של חיי, ידעתי שאני רוצה שהקשר שלנו יהיה נקי!
יצא לי להיפגש עם בנות לפני וכמובן שגם בפורנו במקביל, ידעתי שאיתה אני רוצה להיות נקי.
כבר הכרתי מניסיון באיזה קשר שהיה לי שסיפרתי על התמכרות שלי לפורנו, הכל היה הכנה לקראת הדבר האמיתי, כל בחורה שפגשתי הכינה אותי לאשתי.
ברוך השם הקשר הלך וגדל וסגרנו שידוך...
היה לי סמארטפון כשר פרוץ, צהריים אחד אני שוכב בבית לבד על המיטה וצופה בפורנו, אחרי הגמירה הבנתי שאיבדתי שליטה על החיים גם כשאני מכיר את האישה של החיים שלי אני לא מתגרש מהפורנו.
לקחתי פטיש ושברתי את הסמארטפון לחתיכות, הרגשתי "היי" גבוה ומאוד שמחתי על זה. כמו לשבור את הכבלים, להשתחרר מהאזיקים. עברתי לטלפון מקשים. זה אפשרי.
ידעתי שזהו, נגמר הסיפור עם הפורנו. חחח.......
התחתנו, חתן מוחלים לו על כל העוונות, ברוך ה' מתחילים מחדש
עד שיום אחד...
יום אחד מצאתי פרצה בסינון על המחשב, הייתי חייב להציץ, כל כך התגעגעתי.
הצצתי ונפגעתי!
אחרי הצפייה לא היו לי את הכלים לעבד את הטעות שעשיתי, הרגשתי שזה מהלך התאבדותי!
טבלתי במקווה וקיוויתי שזו מעידה חד פעמית...
בקפיצה קדימה בזמן, הנה אני פה, חמישה ימי נקיות! חמישה! איך זה קרה?
להתגרש מהפורנו (או כל אחד והתמודדות שלו), זה לא פשוט! זה לא עניין של "החלטתי שדי אז די" מדובר פה במלחמה על החיים, בין שפיות לשיגעון.
התאווה משמשת לנו כעין אישה וירטואלית שאף פעם לא מבאסת אותנו ולא כועסת עלינו, תמיד מלטפת, עושה מה שאנחנו מבקשים, אם רוצים הפסקה ואז לחזור זה גם בסדר, אחרי שגומרים לא צריך לחבק ולהיות יחד, פשוט אפשר ללכת לישון ולסגור את המסך.
חברים, אנחנו במלחמה על החיים שלנו, כל אחד ימצא מה הכלים שעוזרים לו, אל תהיו שאננים לחשוב שיש לכם את הבחירה מול התאווה, היא תמצא אתכם ברגעי קושי ותמשוך אתכם אליה. מדובר פה בכח רוחני חזק מאיתנו.
מתפלל יחד איתכם לכניעה, להתגברות, להתמסרות למציאות האמיתית, לחיות, לנשום, לפקוח את העיניים, אני עוד פה, אני עוד יכול לתקן.
בתפילה והודיה על ההתמודדות שלי שעושה אותי אדם טוב יותר, וכשאני בנקיות אני הגרסה הטובה ביותר שלי.
תודה על ההקשבה,
יום נקי ויפה
שמח בחלקי.
