מחילה שזה נכתב בשבת לכל השומרים הרגשתי "מוזה" ורצון לשתף,לא פשוט העניין בכלל,האנונימיות עוזרת,לא הייתי משתף אם לא,
אז ככה...
בן 24,תל אביב,גדלתי כילד חילוני בבתי ספר חילוניים,קצת מסורת ברית מילה,בר מצווה,קידוש ולעיתים תפילות של שישי אך מעולם לא יותר מי זה,
מאז גיל 12 אני זוכר שפעם הראשונה ישבתי מול סרטון ביוטיוב של בחורות,והתחלתי את הפעולה ללא ידיעה אפילו של מה שאני עושה ורק לאחר כמה חודשים אני זוכר שבשיעור חינוך מיני הסבירו מה זה...
ככה המשיכו להם שנים שמעולם לא חשבתי או ידעתי שזה פוגע בי,ההפך הוא הנכון,
שהייתי בודק בגוגל היה מופיע אתר של כללית ומחקרים ומאמרים של רופאים שזה בריא ונורמלי,
וגם מבחינתי לא היה איזשהו "הפרעה" בחיי מי זה,
בתור נער ועד כמה שנים אחורה,זה מה שקידשנו אצלי בסביבה,מי "מביא" בחורות וכו'...
במהלך הצבא הכרתי את בורא עולם-שירות במסלול מאוד קשה של סיירת,
כבר מהתחלה ביקשתי ללכת להניח תפילין-למרות שהגדרתי את עצמי אתאיסט עד אותה תקופה,
הלכתי להניח תפילין על מנת לקבל זמן מנוחה בבוקר מתיזוזים והקושי הבלתי נגמר,
הייתי מניח תפילין 2 דקות וכל שאר הזמן מבקש "מהיקום" שיעזור לי-היה לי קשה עם המילה אלוקים או הקדוש ברוך הוא,ממש סלידה מהמושג הזה.
בצבא דברים כמו אוכל וביטחון בחיים קבלו משמעות אחרת מילד מפונק מהעיר,
פתאום אוכל,מים וזה שאני מוגן ושמור לא היה כלכך ברור לי.
לאחר השחרור התחלתי ללכת לשיעורי תורה,להכיר את היהדות בהדרגה,
***סליחה על הפתיחה הארוכה-חשוב לי שמי שינסה לעזור לי יבין מאיפה אני בא ואיך אני חושב,
לפני כשנתיים חבר של גיסי מתחיל לדבר על עניין הברית-ובום אני משתכנע ומכיר לראשונה את המושג הזה,וכמה שזה לא בריא,וכמה שזה עברה נוראית וכו'
תמיד הייתי סוג של חצי סקפטי לגבי זה,חצי כן מנסה חצי לא(היצר הרע יודע לעשות את העבודה)
עד שעשיתי ניסוי של חודש וקצת שזכיתי לכוחות נפש-והפלא ופלא
זה לא מיסטיקה זה לא אולי זה לא כמעט-
החיים יותר יפים שאתה שומר ברית!!!!-
שמחה,שלוות נפש,תחושת מסוגלות,אנרגיית יתר,פרנסה!!!-עשיתי את המשכורות הכי גבוהות בחיי בתקופה הזאת-
אוקיי אז מבחינתי זה לא תיאוריה כרגע זה מוכח!!!!!!
אני רוצה לשמור ברית!
התחלתי לשמור שבת להתחזק עוד ועוד עוד,
והגעתי לתקופה שהתאהבתי בתורה,בשבת,בלימוד הגמרא.
וגם העניין של שמירת הברית התחיל להוות עניין.
שאני שמור-בא לי שבת,בא לי תפילין,אוי איך שבא ללמוד.
שאני לא שמור-הרגשתי לא בנוח להניח תפילין בבוקר אפילו.
מקצה לקצה-אין לי את היכולת לעשות את ההפרדה.
כל התקופה של ההתחזקות התרסקה-בגלל סיבה מרכזית.
שהשם ירחם עלי-אפילו בשבתות 
שכלכך רציתי לשמור תקף אותי היצר...
אני לא מצליח לשמור את הברית,
יש לציין שאני חי בסביבה חילונית מאוד,העבודה,הלימודים,
כל הפריצות הזאת סביבי,והיא לא תעלם בקרוב,
אני חי בדור הזה שצריך אינסטגרם לעסק,וכן כן בעוונתי אני אוהב את הפייסבוק.
לאחר תקופה בפורום המופלא הזה החלטתי-
1.חסימה לפלאפון עשיתי בזכות מדריך של בחור מדהים בשם ROBIN HOOD-אני מודה לך מכל ליבי
,אז כלל הנפילות כרגע במחשב-----כרגע למחשב אני לא יכול לחסום או לא יודע(או פשוט יצר הרע יודע את העבודה)
2.החלטתי במהלך השבוע למחוק את הפייסבוק והאינסטגרם-השיטוט שם ברור שמביא לנפילה.
אבל מה הלאה?
כל כך הרבה פעמים הבטחתי לעצמי שזה הפעם האחרונה-איך אפשר להאמין לעצמי?
אני כלכך רוצה להיגמל מי זה ואני מאמין שאין דבר בלתי אפשרי,
כמה דמעות,כמה ימים שעוברים בחושך,איזה תסכול.
למה השם לא שומע את התפילות שלי?
השם לא רוצה שאני אשמור את הברית?
אני כבר שנתיים מתפלל,כוסף,מנסה עצות של רבי נחמן,מקווה,תיקון הכללי,
בעוונתי,לא אשקר בורא עולם יודע הכל-אפילו כעסתי על בורא עולם(ועדיין טיפה כועס בלב)
למה נולדתי למקום כזה?
למה לא אמרו לי שזה לא טוב?
הבעיה המרכזית שאני פונה פה אליה היא היא הבריאות הנפשית שלי-
המאבק הזה שואב ממני את כל הכוחות,
שנתיים של תסכול,של כעס,של אכזבה.
הלו אני יודע שהחיים שלי יהיו יפים ומוצלחים יותר-ואני אעשה רצונו רצוני,
והקרבה לקב"ה תהיה גדולה יותר
למה אני לא מצליח????(אפילו תוך כדי הכתיבה פה כבר נכנס לי מחשבות על ליפול)
אני מרגיש מנטלית-תסכול,אכזבה,דיכאון,חוסר רצון לקום בבוקר,מחשבות של "אוקיי נפלת,רק תחכה לפצצה מבורא עולם"
ואני לא יכול להתנתק מהמחשבות האלה אחרי נפילה,
כאילו הנפילה נהיה "פתח" "לבוקר טוב דיכאון ואכזבה"
הייתי חייב לשתף,אין לי עם מי לדבר על זה.
לא עם הרב לא עם החברים ולא עם ההורים.
אני מברך אתכם שבכלל קראתם את זה,אתם פה התחנה האחרונה שלי,
אין לי איך להודות למי שקרא את זה ויגיב וינסה לעזור.
פשוט תדעו שבשבילי לא פחות מתצילו את חיי הנפשיים אם תעזרו לי.
תודה תודה תודה.
