שוב אני.
נפלתי אתמול,השתמשתי. פתאום גיליתי שהיוטיוב אצלי בטלפון לא היה חסום(יש לי נטספארק).
וכמו מכור אמיתי, התאווה ישר נכנסה לורידים, והתחלתי לחפש את כל הזוהמה שרק אפשר למצוא ביוטיוב(מי שחושב שיוטיוב זה בסדר, טועה טעות מרה)
בסיעתא דשמיא, הבן שלי והבת שלי באו להתיישב איתי, והצלחתי להפסיק(ישששששששששש!!!!)
אבל פתאום בזווית של העין קלטתי את הטאבלט ליד המזנון.
אתם יודעים בדיוק מה עבר לי בראש.
זה פשוט הצחיק אותי, המצב ההזוי הזה.
זה כאילו אני נמצא, אבל מישהו אחר נוהג.
לא אני.
אני מתחיל לדבר עם עצמי בראש, החזקת מעמד יום, אל תוותר, אתה כבר שבוע בלי סיגריות, וגראס ופה אתה לא מוותר, תאבק, תלחם, ובאותו זמן התאווה כולה שוטפת אותי.
הבן שלי עלה להתקלח, הבת שלי עלתה לחדר, ועדיין אני נלחם.
נאבק, תעזבי אותי בשקט בבקשה ממך אני מתחנן אליה כמעט בוכה, זה לא עוזר.
הבן שלי חזר, מרגיש הקלה, ובראש מתחנן שיקח את הטבלט אליו לחדר ויראה שם את אחת הסדרות שלו, שלא יהיה לידי.
הוא הלך לישון, הטבלט נשאר לידי, וכמו נרקומן השתמשתי.
היה לי מאבק אימתני אבל למרות שהפסדתי בקרב, במלחמה הכוללת אני אנצח בסוף.
בתחבולות תעשה לך מלחמה!!!!!!!
החלטתי שהגיע הזמן לחסום גם את הטבלט ולשים לו נטספארק, וגם לחדש למחשב בבית את הנטספארק.
כמובן שאת השליטה על הסינון אני מוציא מהידיים שלי, מודה לקבה על המלאך ששלח לי בדמות הרב שלי, שרק דואג לי וחושב עלי, וזה רק מחזק אותי עוד יותר.
השליטה אצלו.
מתוך הנפילה שלי , הגיע העליה.
התחלתי ספירה חדשה.
היום אני נקי.
