שמעתי וקראתי הרבה על כך שהרבה בטוחים שכשתהיה להם אישה זה יעזור להם עם הנפילות- זו שגיאה. כי הרבה אנשים מתקשים וממשיכים ליפול גם אחרי החתונה.
ולא יודע, אני לא מסכים עם זה במאה אחוז. כי אני חושב שזה תלוי בן- אדם. כל השאלה היא- מאיזה מקום מגיעות הנפילות שלך? 
אם זה מגיע ממקום של בריחה אל תוך ההתמכרות, ההרגשה שאתה לא יכול בלי זה, חוסר שליטה עצמית, אולי באמת אני יכול להבין שאחרי החתונה זה ימשיך איתך.
אבל אם באמת אתה מרגיש ככה אבל יותר מזה אתה נופל כי באמת חסר לך המקום הזה החיים שלך, חסר לך את הצד הנשי, ויכול להיות שברגע שתהיה לך אחת- החוסר הזה יתמלא ובאמת לא תרגיש צורך ליפול, אלא פשוט "פתך" תהיה בסלך וכבר לא תצטרך לברוח לדמיון הזה, כי הרי יש לך משהו משלך שהוא הרבה יותר קדוש טהור ונעלה.
ובאמת אני זוכר תקופות שהיה לי קשר עם מישהי, אמנם לא זמן ארוך מידי, אבל הימים האלה זכורים לי כנקיים וטהורים מכל שמץ הרהור או מחשה רעה. 
אז אני מקווה שבעז"ה לכשתהיה לי אישה המלחמה שלי תהיה הרבה יותר קלה...
ככה אני מרגיש.

אי אפשר להכליל,
וכל אדם הוא שונה,
אבל אני אומר רק מה שהיה אצלי,
גמני חשבתי כך,
ובאמת היה לי נקיות ארוכה מאוד אחרי החתונה,
אבל ברגע שהתחילו החיים להיות קצת יותר מאתגרים,
פרנסה חינוך ילדים וכו',
אז חזרתי לברוח,
ולא בריחה כמו שברחתי כבחור אלא בריחה של נשוי שהייתה אצלי הרבה יותר עוצמתית.

הספונסר הראשון שלי (החבר "הושיעה נא") אמר לי שאמנם יש מושג של פת בסלו, הבעיה היא שבסל שלנו יש חור, לכן זה לא עובד לנו.
גם בתור רווק הייתי מכור, ואסירות תודה שבתור נשוי אני נקי מאז שהגעתי לקבוצות בימי ניסן לפני שבע שנים קודם שנישאתי, אבל גם כיום אני יודע באלף אחוז שאלוקים משאיר אותי נקי ע"י עבודת הצעדים שאני עושה, ואילו הפת בסלו לא גורם לי להישאר נקי.

אני מסכים ומזדהה. בקשר כבר חצי שנה ומאז תחילתו לא נפלתי פעם אחת... אולי יש הטיה סטטיסטית באתר הזה, כי מי שהחלים כנראה כבר לא יהיה פה. בכל מקרה ממה שאני מזהה אצלי עיקר הנקודה היתה הבדידות, ולא ההתמכרות, וכשיש קשר זוגי יש גם מעין פתרון. מקווה שיישמר כך גם בעתיד

קודם כל עובדות. האתר הזה מלא נשואים, ולא מעט נשואים באושר. 
פגשתי בחיי הרבה מכורים שברגע שנודע לנשים שלהם שהבעל מכור, לא ברוח או גערו או שפטו, אלא היו איתם ותמכו בהם, אין לך ראיה גדולה מזו על נשואים באושר [אזהרה, אין לספר לאישה לבד, זה נושא בפני עצמו]. ובכל זאת הם היו מכורים.
ועכשיו להבנה חדשה, שאחרי מחקר שעשיתי אני די בטוח בה. ר' יונה כותב בשערי תשובה "לתאווה יבקש נפרד" תראה שם את האריכות, ההסבר שלי בכוונה שלו, שאדם כשרוצה את התאווה הוא בורח לפירוד לבדידות. גם אדם נשוי באושר כשיש לו את הקריז יברח מאשתו לתאווה.
כך שנכון שביחד די סתירה לתאווה, אך הנישואים הן לא הפתרון, מפני שתברח מאשתך לתאווה, במקום מהתאווה לאשתך. 
הפתרון האמיתי הוא לטפל בהתמכרות, בנפש הבורחת וכו'.

אז אני יכול להגיד שהייתי בקשר עם בחורה כמה חודשים והייתי באותו זמן נקי כמה חודשים והגעתי למעל 120 יום, אבל אחרי שנפרדנו לא עבר הרבה זמן ונפלתי, כי המקום של הנקיות יישב לא על עבודה שורשית אלא פיתרון זמני, שזה מחזיק זמני. אני מאמין שהיום שבלי טיפול בשורש, אולי נישואין זה פיתרון לכמה חודשים ואולי שנים אבל לא יותר... הבעיה שלנו זה לא המין. זה הריקנות הבדידות, הדפוסי התמכרות שהתרגלנו להם. וכו' וכו'.