שלום מחדש לכולם.
שמעתם את הצליל הזה של ההתנפצות? זה האגו שלי. הוא לא נסדק עכשיו, הוא מקבל זאפטה. איזה כיף.
לפני איזה 50 ימים בערך נכנסתי לפה בפעם האחרונה, כתבתי "פוסט פרידה", ונעלמתי.
נעלמתי מכאן, נכנסתי להשתמש, השתמשתי עוד ועוד ועוד.
הסיבה כביכול הייתה - משהו שהיה נדמה בעיני כסוף העולם מבחינת שלום בית, ואז אמרתי לעצמי, אני הולך להתגרש, אז כ***מק העולם, סליחה, תעצרו את העולם אני רוצה לרדת.
לצלול, לשתות שוב את מי השופכין, ללקק את האצבעות ולבקש עוד, לא להחרט, ללכת לשם להתחילה.
אוף.
והאגו שלי שהתנפח עוד ועוד, פחחח, יש עוד כאלה מתוסבכים שנכנסים לאיזה פורום מסכן ובוכים על השגעונות שלהם, איזה מצחיק שהייתי חלק מזה, אני הולך בקומה זקופה אל תוככי הגיהינום.
החלטתי להרוג את המצפון, לעמוד מול המראה ולומר, אני מכור לתאווה ולא אכפת לי. מה שהיא תבקש - אעשה. די להילחם.
בפועל, להשם היו תוכניות יפות יותר בשבילי.
עשיתי שיחה אחת ויחידה עם אשתי. המטרה של השיחה לא הייתה בכלל לשיפור ושימור. רציתי לעשות על זה "וי" - כדי שאם ישאלו אותי "ניסית לדבר איתה" אגיד כן וזה לא עוזר.
מתוך הנקודה הזו נכנסתי לשיחה. מנקודה של משתמש מכור שנפל ומתכנן ליפול עוד ולהשתמש עוד, ויודעים מה אפילו לא התכוונתי לקרוא לזה נפילה.
כאשר אבדתי אבדתי.
כבר דמיינתי איפה אני שוכר דירת 2 חדרים ומה יהיה במקרר ואיפה תעמוד המאפרה ואולי הילדים יבואו פעם בשבוע אז אני אקנה מיטת קינג סייז ורוב השבוע הילדים לא יהיו איתי אז המיטת קינג סייז הזו תשמש אותי לדברים אחרים ולא אכפת לי אני הולך לחטוא ליפול להתעלם מהכל לתת לתאווה להוביל להיות סוס הרבעה פר חזיר מה שתרצו אני מכור ולא רוצה להיגמל עזבו אותי עזבו אותי עזבו אותי - - - -
ופתאום אשתי בוכה ומבקשת סליחה ואומרת שאני צודק, והיא לא יודעת מה עובר עליה ואני כל כך חשוב לה, והיא מוכנה לעשות הכל ולהשתנות על באמת ואם לא הייתי ניגש ומדבר איתה אז היא תכננה להגיד לי את זה מעצמה, והיא לא מוכנה לוותר עלי ולהפסיד אותי כי אני החיים שלה וכו'
הא??
וואלה זה לא היה בתכנית.
אוקיי, אומרת התאווה. 2 ציפורים במכה אחת. הציניות חוגגת.
ברוך שפטרנו, אומרת התאווה, ברוך שפטרנו מהשיגעון הזה שלך של גמילה, והנה יש לך גם שלום בית. אז טוב עם אחרות אתה לא תהיה, אבל תהיה עם אשתך ועם האוננות והפורנו, איזה כיף, נהנה מכל הצדדים.
וככה עובר פורים וככה מגיע פסח ויש איזה קול פנימי עמוק עמוק מכוסה בשכבות וולקניות עצומות של ציניות ורוע ותאווה אבל הקול הפנימי הזה אומר לי משהו עמום ואני מבטל אותו.
למשל בחול המועד נקלעים לאיזור "מעניין" מבחינת מושאי תאווה והעיניים שלי שותות את כולן לכתחילה בלי להתנצל... ובפנוכו שם מישהו אומר לי איזה קטע אתה לא אוכל הכשר חתם סופר בפסח כי זה לא מספיק מהודר אבל העיניים שלך חוגגות זה בסדר?
ובמקום להגיד לו שתוק אני פשוט מצפצף עליו
למזלי הוא לא עשוי מהחומר העכור והבהמי שלי, הקול הזה הוא קול פנימי רוחני איזו נקודת אזמרה רפב נשמה נפש אלוקית לא יודע מה, הוא לא נטמא ולא מתקלקל ולא מתלכלך לעולם, אז הוא פשוט לא מתייאש ונשאר לצעוק קילומטרים מתחת לאדמה צעקות אימים. ילד. מסכן. וחכם.
וככה פתאום אתמול בערב אחרי עוד איזה סרטון ואוננות יוצא לסיגריה עומד מול השמיים הענקיים ומרגיש שהשם אומר לי יאללה יאללה הבנו את הקטע תחזור ומהר אתה לא מפגר, אתה מבין מה מצפה לך אם תישאר בחרא הזה אז בוא כבר או שאני עוזב אותך, וזהו,
אבל לחזור ככה ולהגיד וואלה לא הייתי צריך לצאת מכאן זה גדול על האגו שלי אז האגו שלי מבקש ממני לפחות לכתוב, יפה ככה כמו שאני יודע, כלומר תחזור אבל עדיין תיפה את זה עם שקר ואני מקשיב לו ומיפה את זה בשקר של כתיבה יפה כזו שכולם יגידו לי וואו איזה יופי
נו מה לעשות... אני לא התרפאתי, רק ברחתי מהקליניקה... עכשיו חוזר לשבת בקליניקה.
ומה יהיה?
מבחינתי כעת יש לי 2 משימות...
אחת להודות שאני חסר אונים מול התאווה ואיבדתי שליטה על חיי... להתחיל את צעד מספר 1
אבל לפני כן חובה עלי בכלל לרצות להתחיל...
אז הריני מצהיר בזאת שאתמול בערב גמלה בליבי ההחלטה להתחיל...
להתחיל מסע של 90 ימי נקיות. אמיתית.
וגם אם אפול דקה אחרי ההחלטה הזו - לפחות עוד יש לי את החשק להחליט החלטות טובות. אז אחליט שוב.
השעה כעת היא 15:45 כמעט.... אני כמעט 24 שעות אחרי הנפילה האחרונה שלי, אחרי השימוש האחרון שלי,
מצהיר פה מול כולם שאני מכור קשות לתאווה, ואין לי שום אפשרות לברוח ממנה, להיפטר ממנה, להחליש אותה,
מצהיר פה מול כולם שאני יודע לפרוץ המון חסימות ואין לי מושג איך להישאר נקי כי הטלפון שלי אני פורץ אותו בעשרים שניות,
מבקש מבורא עולם שיראה, שלא היססתי מלנגוס בו במעדן החטא אך לא מצאנו את עצמנו אין עוד טעם לכחש התרבות הזאת לא לנו כי בליבנו אש, ואני הקטן, השפל שבכולם, עומד פה מולך ומולכם נרעש נפחד מבויש ונכלם,
כי אתה קדוש ושמך קדוש ואני שייך לעם קדוש ורוצה להיות קדוש ואין לי מושג איך והאם ומתי,
רק יודע שאני לא מתייאש לא משנה מה,
והשם יעזור הלאה.
