לפעמים נראה שכבר אין תקווה.
אני אדם דפוק- לא תהיה אצלי שלווה.
כל מה שיש לי בראש- זה רק תאווה.
ולא אספר לאחרים- יש לי גאווה.
ולפעמים נראה שכבר איבדתי את הכול.
איני מאמין בכלל שאני יכול.
ולפעמים בבוקר אחרי לילה נורא.
חושב על עצמי שאני אדם רע.
לפעמים ברחוב רואה איזו בחורה.
והקושי גדול- להחזיר את הכול- שיהיה כשורה.
ובאה מחשבה- זרה ומוזרה.
התאווה אצלי- מצאה לה דירה.
ולפעמים אני לבד.
יושב מול המחשב.
 אולי אתן ביד?
לעצמי אני חושב.
מתחילה מלחמה.
גדולה ואיומה.
וכבר לא יודע מה.
יפריח את השממה.
שנמצאת אצלי בלב.
מצער וכאב.
וכשאני רעב.
וזה די לא צנוע.
לפעמים יש לי מזל.
שאני מזה מנוע.



קצת מהתחושות והמחשבות שלי. תודה שקראתם. עוזר לי לשתף. 

איזה יופי ממש משורר כל מילה פנינה

כתבת יפה. תודה על השיתוף ה"מרענן"..