לפעמים, כך אני רואה על עצמי, או אולי זה כבר מצב קבוע- אין לי רצון לחטוא. ז"א- אין לי רצון גלוי ומובהק לחטוא. אין מה שיגרום לי ליפול. אין שום סיוכי, גם כשאני יושב מול מחשב ללא סינון, שאכנס לאיזה אתר פורנוגרפי ואעשה שטויות. אבל יש "אתרי ביניים". אתרים שמצד אחד הם לא "לא בסדר" ומצד שני הם לא "בסדר". אז אני אומר לעצמי- "זה בסדר להיכנס אליהם. זה לא כאילו אני רואה שם משהו לא צנוע". ומשם אני נכנס לאתרים נוספים. שבהם- "זה בסדר להיכנס זה לא כאילו הבחורות שם לא לבושות". ומשם זה מגיע לאתרים אחרים שבהם- "זה לא סרטים וכו' זה רק בקטנה". ומשם זה הולך ומידרדר עוד ועוד. עד שבסוף אני מגיע למצב שאני נכנס כבר לאתרים שהם ממש ממש פורנוגרפיים ומתוך ייאוש ותסכול, שאני אעשה הכל בשביל למחוק אותם (את הייאוש והתסכול), אני פשוט מסיים עם זה. ואז אני מוצא את עצמי בפעם ה1,000,000,000,000,000,000,000,000 לאחר המעשה אם אותה מחשבה- "למה לא עצרתי בהתחלה? למה נכנסתי לאתר הראשון שנכנסתי?" 

אני חושב שמאוד יכול לעזור לשים לב לדבר הזה ולצאת ממנו כשאפשר.

ומה שהכי גרוע שלפעמים (אולי גם עכשיו?) אני נכנס ל'שמור עיניך' בשביל זה- קודם- אהיה במחשב, באתר הצנוע והמתוק והנפלא הזה. אח"כ- רק קצת יוטיוב. אח"כ- רק האתר ההוא וכו' וכו'

אשמח לתגובות. מה דעתכם?

מי כמונו מכיר את הסיטואציה.
דעתי? במילה אחת - סינון. בשתי מילים - לא לבד. אבל להיות "פה" לא לבד זה קצת לא אפשרי, אז אפשר לשמור על קשר עם חבר מפה בצ'אט (של האתר אולם ז"ל אבל דרך המייל) שאתה חייב לעדכן אותו כל סך זמן איפה אתה ולתת לו את האפשרות "להטריד" אותך על זה. לא לשכוח שזה פיקוח נפש כבר מההתחלה, "אשו משום חציו".

באהבה והתמודדות, חיל.

שלום לך . מכיר את הסיטואציה באופן אישי מה שעזר לי זה: א. סינון  טוב שעוצר את ההידרדרות שאתה מתאר. ב. מודעות: לדעת שזה דרך של היצר הרע להפיל אותך וזאת הטקטיקה שלו . כי לומר לך להיכנס לאתרים ממש לא צנועים אתה "תזרוק אותו מכל המדרגות". ולכן "היום אומר לך עשה כך והיום עשה כך..." אך צריך לדעת ולהפנים שמטרתו הסופית היא שאתה תהיה בנפילה הכי גדולה ובאתרים הכי מטונפים שתעלה על הדימיון. כשיש מודעות יודעים לעצור את התהליך ה"ידוע מראש". וישנם נקודות יציאה שניתן לעצור זאת וצריך לזהות אותם (כל אדם מכיר את עצמו) ובאותם נקודות להזכיר לעצמך מה באמת הייצר רוצה ולאן לדרדר אותך ולדמיין את הנפילה עם התחושות הקשות הנלוות אליה ולעצור! 
בהצלחה אחי

אני באופן אישי מכור, ולכן לא יעזור כמה הכרה עצמית תהיה לי - זה לא פתרון שיכול להחזיק לאורך זמן. רק כוח גדול ממני עצמי יכול להשאיר אותי נקי תקופה ממושכת. איך אומרים? מכור לא יכול לבנות חומה שהוא לא יכול לטפס עליה...

ובכל אופן, גם בשבילי הסינון הוא קריטי ביותר. גם בתור חגורת בטיחות, וגם כי בתור מי שאלרגי לבוטנים, אני לא יכול לחיות במפעל במבה...

ולגבי המחשבה ש"עדיין לא עשיתי משהו רע", במשך השנים שלי כאן הבנתי שההגדרה המדויקת יותר בשבילי היא "התחלתי להניע את הגלגל ההרסני, ואני עדיין בשלב שאני יכול לעשות משהו כדי לעצור את זה בקלות יחסית".

המדריך שלי בתכנית 12 הצעדים אמר לי פעם שהשלב הזו הוא כמו זריקת ההרדמה של רופא שיניים, עכשיו אני עוד מרגיש משהו, אחר כך מערכת ההגנה העצמית שלי כבר נרדמת...