תמיד סרבתי להאמין שאני לא יכול להתגבר, מצד שני נפלתי ונפלתי...קראתי על אחד בשם Marc Lewis, אדם מבוגר שהיה בצעירותו מכור כבד לסמים הכי כבדים שיש בשוק,
קראתי את ספרו, יותר מכור מזה לא יכול להיות. הוא ניסה שנים ארוכות להיגמל, הוא ניסה הכל, מלהעניש את עצמו בכל מיני צורות מטורפות עד שבועות והבטחות ושיטות מהמזרח הרחוק. כלום, הוא תמיד חזר לזה ובגדול. שנים ארוכות. גם שהוא כבר עבד ולמד פסיכולוגיה באוניוורסיטה ועשה פרקטיקה. הוא המשיך, הוא הגיע לגניבות בשביל להשיג חומר וכמעט מת מעודף חומר. בקיצור, כשקראתי את זה זהיתי הכל. את הדחפים וכו'
בסופו של דבר הוא יצא מזה...הוא לא עשה שימוש בתכנית 12 הצעדים, ולא הלך למכון גמילה. אני לא בא לומר שהדברים האלה לא טובים. אני רק בא לומר שהוא לא עשה את זה, ויצא מזה, הוא מספר שעוד היו לו מעידות, אבל מאז שהוא יצא מזה הוא כבר לא חזר לבורות העמוקים. היום הוא פורפסור באוניוורסיטה ומרצה מבוקש בנושא גמילה. ואני תמיד שאלתי את עצמי, איך? לא היית לא תשובה מצד אחד. ומצד שני סרבתי להאמין שבשבילי תכנית 12 הצעדים היא טובה. עד ש...
הרבה זמן חיפשתי ללמוד מקצוע שמתאים לי, הייתי ירוד מהרבה בחינות... בסופו של דבר בעזר ממעל מצאתי את האומץ להירשם למבחן כניסה ללימודים גבוהים .
התכוננתי ברצינות. זה דפס לי את הראש, וגם מצאתי בעזר ממעל איזה עבודה קטנה שתכניס לי קצת.
הלימודים והרצון להצליח והעבודה נתנו לי כוח. ופעם הראשונה בחיי שעבר חודש ועוד חודש ועוד חודש, ואני לא נופל...אני מרגיש כוח...עברה כמעט שנה בלי כלום.
למדתי על עצמי: עם הגדילה של הביטחון העצמי שלי על ידי תחושת ההישגים גדל בי הכוח להתנגד ולהתעלם מדחפים שממש עם הזמן פחות גדולים. כבר לא הרגשתי נשלט אלא שולט. כנראה תחושת השליטה שגדלה בלימודים ועבודה הקרינה גם על הנושא הזה. הודעתי הרבה פעמים לבורא עולם שלא עזבני וזיכה אותי למצוא ולפתח מקורות של כוח שהיו נטועים בי. ואני מאמין שלכל אדם נטועים כאלה כוחות. רק לא תמיד הם מפותחים דיים.
האם זה מספיק? לא. עובדה שעוד נפלתי. ומזה למדתי שזלזתי בדחפים, חשבתי שהם נעלמו ולא ישובו אף פעם. טעות. צריך להיות עירני ולקטול את הדחף שהוא קטן על יד שימוש בכלים בשביל להגיב בצורה חכמה בדחפים.
אבל שורה תחתונה, אצלי בשביל להתחיל לראות אור יום הייתי צריך לבנות את עצמי בשטחי החיים הכלליים.
ף