רַק לְהַיּוֹם/ אַבְרָהָם כֹּהֵן
אֱלֹקִים, אֲנִי מָכוּר
אֱלֹקִים, אֲנִי שָׁבוּר
אַתָּה דֵּי בְּסֵדֶר וַאֲנִי מַמָּשׁ גָּמוּר
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי
הַמַּצָּב שֶׁלִּי בֶּאֱמֶת חָמוּר
אֱלֹקִים, אֲנִי אוֹבֵד עֵצוֹת
קָשֶׁה יֵשׁ רַק בַּלֶּחֶם
אָז אֲנִי אוֹכֵל מַצּוֹת
וְהוֹלֵךְ לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים
בָּרוּךְ הַבָּא, אֱלֹהֵי הַ-12 צְעָדִים!
אֲנִי מָכוּר פָּעִיל, אֲנִי שָׁבוּר כָּרָגִיל
הָאֱלוֹקִים שֶׁלִּי לֹא אוֹהֵב אוֹתִי וְעָשָׂה לִי תַּרְגִּיל
אָז אֲנִי מְחַפֵּשׂ אַהֲבָה בְּמַעְגָּל אָנוֹנִימִי שֶׁל חֲבֵרִים
מְכוּרִים נְקִיִּים שֶׁמְּכוּרִים אֵלֶיךָ וּמָכְרוּ אֶת אֱלֹקִים
אוֹהֲבִים אוֹתְךָ, אֱלוֹהֵי הַ-12 צְעָדִים!
וְכָעֵת אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי נָקִי מֵהַחֵטְא רַק לְהַיּוֹם
חִבַּרְתִּי תְּפִלָּה לְכָל נְפִילָה -
"אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים
שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם
אֶת הָאֹמֶץ לְשַׁנּוֹת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי
וְאֶת הַתְּבוּנָה לְהַבְדִּיל בֵּין הַשְּׁנַיִם"
וְאֶת אֱלֹקִים שֶׁל אֵלֶּה
אֲנִי נוֹעֵל בְּתוֹךְ בֵּית כֶּלֶא
בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה יָמִים
רַק לְהַיּוֹם