חברים,

ביקשו ממני לכתוב פוסט שיפורסם באתר חרדי ויציג את הנושא שלנו. כמובן כאשר כותבים באתר שאינו אתר למכורים, יש צורך בזהירות מאוד גדולה ללכת בין הטיפות, מצד אחד לא לתת לגיטימציה לנושא, ומאידך שמי שיקרא את זה וכן מתמודד - יידע שיש לאן לבוא. יש עוד כמה נקודות שצריך להתמודד איתם, אז חשבתי להעלות כאן את הפוסט ולבקש את הערותיכם המחכימות. ובכן, הפוסט לפניכם.

הכתבה שאתה לא רוצה לקרוא

נתחיל מהסוף. כן, אני אדם חרדי בדיוק כמוך הקורא, מקפיד על קלה כבחמורא, קובע עיתים לתורה וגר בריכוז חרדי. למדתי בישיבות מצויינות וילדיי מתחנכים בתלמודי תורה חשובים ומפורסמים. גם אני שומע את פעמי אלול המתקרבים ומתחיל להתכונן לימים הנוראים ובקיצור - אני חרדי רגיל מהשורה.

אבל אני מתמודד עם בעיה חמורה וזאת הסיבה בגללה אני כותב לכם כעת. אנסה לכתוב את זה בעדינות, אני מתמודד עם שמירת העיניים, אבל לא ברמה של הליכה ברחוב אלא ברמה הרבה הרבה יותר חמורה. אופססס זהו, אני יודע שלמרות ההקדמה, חלק גדול מהקוראים כבר רוצה לעבור לטקבטק איזו תגובה זועמת על כך שנותנים לאדם פושע ורשע מקום באתר אינטרנט חרדי. אוקיי, אין לי תלונות על אף אחד, אבל אם אתה הקורא מעוניין באמת לדעת - ויש לזה סיבה טובה - אנא תמשיך לקרוא, אולי בסוף תדע משהו שלא ידעת עד עכשיו.

מעולם לא הבנתי את האלכוהוליסט וגם לא הבנתי את הנרקומן. למה לעזאזל הם עושים את זה לעצמם? הם הרי רואים בדיוק לאן זה מוביל אותם ויודעים את הנזק העצום שזה גורם להם, אז למה הם לא מפסיקים? היום אני מבין שלדרוש מאלכוהוליסט להפסיק לשתות זה כמו להגיד לאדם צולע שפשוט יתחיל ללכת ישר, או להגיד למגמגם שפשוט יפסיק לגמגמם ויתחיל לדבר רגיל. ולמה כל זה נוגע אליי ולמה שזה יעניין אותכם? מסתבר שאני לא שונה מהאלכוהוליסט, הנרקומן, הצולע או המגמגם. גם אני חולה.

ושוב: לפני שאתם שופטים אותי כאן וטוענים שאני סתם חוטא שמחפש תירוצים לעבירות שלו, אנא תמשיכו לקרוא עוד קצת. האמת היא שגם אני הייתי בטוח בדיוק כמוכם שאני חוטא, ולכן במשך עשרים שנה ניסיתי בלי הפסקה לעשות תשובה על העבירות שלי. למדתי, התפללתי, טבלתי במקווה, צמתי, ביקשתי תיקון מרבנים ובגדול נראה שעשיתי כל מה שיכולתי לעשות כדי לחזור בתשובה ולהפסיק, אבל זה מעולם לא הפסיק. למה? לא היה לי שמץ של מושג ולא הבנתי מה לא בסדר איתי. איך יכול להיות שפעם אחרי פעם אני חוזר בדיוק למקום שבו אני לא רוצה להיות?

ואז, יום אחד גיליתי את אתר 'שמור עיניך' ולהפתעתי העצומה הבנתי שאני לא חוטא, אני חולה. למחלה שלי קוראים התמכרות, ואין שום דרך לטפל בה באמצעות "תשובה" או תפילה או כל דרך דתית אחרת. ממש לא מדובר על יצר הרע, גם לא יצר הרע גדול, וגם לא מדובר סתם על אובססיה, אלא על התמכרות כפייתית שניתן די בקלות לאבחן אותה אצל איש מקצוע. ברגע אחד הבנתי מה עבר עליי כל השנים האלו. רציתי - באמת רציתי! - להפסיק, ידעתי כמה זה רע וכמה זה גרוע אבל פשוט לא יכולתי. הייתי כמו המגמגם שרוצה לדבר בלי גמגום אבל לא יכול. הוא יודע שזה פוגע לו בסיכויים להתקבל לעבודה, בשידורים ובכל מקום אבל הוא לא יכול לדבר רגיל.

אז מה זה אומר שאני חולה ומה ההבדל בין חולה לחוטא? הבה נחשוב על אדם ששבר את רגלו ומאושפז בבית חולים, האם יהיה מי שיאמר שהוא חוטא כיון שהוא לא מתפלל במנין? הרי ברור שזה לא המצב, וכעת הוא צריך לטפל בעצמו. נלך שלב נוסף קדימה: האם יהיה אדם שיאמר שהחולה צריך לגשת לרב לבקש תיקון תשובה שירפא את רגלו? ברור שלא, כיון שכל אחד מבין שזה ענין לאנשי מקצוע. מסתבר שזה תיאור מדוייק של המצב שלי, רק שבמקום רגל - המחלה שלי היא בראש. אני חולה ולכן הדבר החשוב ביותר כעת הוא שאקבל טיפול, והטיפול הזה לא יגיע באמצעות לימוד או תשובה אלא רק על ידי אנשי מקצוע המכירים את המחלה הזאת.

וכך, עשרים שנה אחרי, כשכבר מיציתי את הכל, אחרי שהייתי בטוח שהחתונה תפתור את הביעה, אחרי שהייתי בטוח ששיחות עם ראש הישיבה יפתרו את הבעיה, אחרי שהייתי בטוח שאם אשקע כולי בתוך התורה והתפילה תיפתר הבעיה, אחרי הכל הכל, סוף סוף מצאתי את הפתרון. הגעתי לשמור עיניך והבנתי שאני חולה. כאשר הבנתי שאני חולה, זה לא נתן לי שום לגיטימציה להמשיך אלא בדיוק הפוך: מאותו רגע התחלתי בתהליך החלמה מדהים, ומאז אני "נקי" (כך נקרא אדם שלא נופל בשפת המכורים).

בטח תשאלו: מה נתנו לך ב'שמור עיניך' שלא נתנו לך הרבנים איתם שוחחת? האמת היא שהדבר העיקרי שקיבלתי היה הבנה. לראשונה בחיי מצאתי אנשים (המון אנשים) שהבינו בדיוק מה עובר עליי. כאשר סיפרתי על הייסורים הנוראיים שאני עובר בכל נפילה, היה מי שהבין אותי, ובמקום לומר לי: "אז תפסיק", אמר לי: "אני מבין אותך. זה בדיוק אני". הקבלה הזאת של אנשים נוספים שמתמודדים עם אותו דבר, היו הצעד הראשון והמרכזי לקראת ההחלמה. כשסיפרתי על כך שנהרסו לי החיים בגלל ההתמכרות, לא אמרו לי "אז למה אתה ממשיך", אלא אמרו לי "כן, גם לנו נהרסו החיים וגם אנחנו לא יכולנו להפסיק". אבל היה משהו נוסף חשוב לא פחות. כאשר הגעתי ל'שמור עיניך' גיליתי לראשונה בחיי שיש גם דרך החוצה. גיליתי שלא באמת חייבים לסבול כל החיים. ראיתי אחרים שהיו במצב שלי הוא במצב קשה משלי, והם היו נקיים ומאושרים.

אז מה המסר שלי? די פשוט. המסר הוא קודם כל לאלו שסובלים בעצמם. אם אתה קורא את הדברים ומזדהה כיון שגם אתה סובל, כדאי שתדע כמה דברים: א. אתה לא לבד, יש המונים כמוך. ב. אתה לא חוטא, אתה חולה. ג. החשוב ביותר - יש דרך החוצה!

והמסר הוא גם לרבנים, אנשי חינוך או חברי משפחה וידידים המכירים אדם שהסימנים מעידים שהוא רוצה להפסיק - אבל פשוט לא מצליח. תדעו שהאדם שאתם מכירים הוא חולה, ושום דבר שתעשו לא יעזור כדי להביא אותו להחלמה. שיחות המוסר ושיעורי החסידות, הדיבורים הטובים והדיבורים הקשים - הכל לא ישנה את המצב. במקום זה, אולי תפנו אותו ל'שמור עיניך' ותספרו לו ששמעתם שיש דרך החוצה, כאן יש לו סיכוי.

תודה על הקריאה ואני מקווה שהועלתי.

יפה מאד סוד, אהבתי.
דווח לנו כשזה יפורסם, והיכן.

זה אכן כתוב בצורה מאוד טובה ודי בעדינות.
אך מכיוון שאותי (המכור) היה קשה לשכנע שאני חולה ולא חוטא, את מי שלא מכור יהיה קשה שבעתיים.
ולכן כל עוד קורא הפוסט לא ישוכנע שמדובר על מחלה ולא על ייצר הרע, הוא יחשוב שכותב הכתבה הוא עוד אחד בעל תאווה וייצר הרע ויתייחס בהתאם.

יש לי חבר קרוב מאוד בעבודה שאני כבר די הרבה זמן מנסה לשכנע אותו שמדובר במחלה ולא בייצר הרע.
אני אולי מתחיל התקרב לכיוון, אך עדיין הדרך רחוקה.

איני יודע בדיוק איך משכנעים את תושבי העולם שהעולם הוא עגול.
אני מקווה שזה ייקח הרבה פחות מכמה שזה לקח לגויים לפני כמה מאות שנים.

בהצלחה
שמואל.

יפה מאוד!

הערה קטנה.
הייתי משנה קצת בהתחלה שיבינו היטב על מה מדובר...(ההדגשים לא במקור..)
במקום:

"אבל אני מתמודד עם בעיה חמורה וזאת הסיבה בגללה אני כותב לכם כעת. אנסה לכתוב את זה בעדינות, אני מתמודד עם שמירת העיניים, אבל לא ברמה של הליכה ברחוב אלא ברמה הרבה הרבה יותר חמורה. אופססס זהו, אני יודע שלמרות ההקדמה, חלק גדול מהקוראים כבר רוצה לעבור לטקבטק איזו תגובה זועמת על כך שנותנים לאדם פושע ורשע מקום באתר אינטרנט חרדי. אוקיי, אין לי תלונות על אף אחד, אבל אם אתה הקורא מעוניין באמת לדעת - ויש לזה סיבה טובה - אנא תמשיך לקרוא, אולי בסוף תדע משהו שלא ידעת עד עכשיו."

לשנות קצת:

"אבל אני מתמודד עם בעיה חמורה וזאת הסיבה בגללה אני כותב לכם כעת. אנסה לכתוב את זה בעדינות, אני מתמודד עם שמירת העיניים, אבל לא ברמה של הליכה ברחוב אלא ברמה הרבה הרבה יותר חמורה, שמירת המחשבות, שמירת המעשים, או יותר נכון אי שמירת העניים המחשבות והמעשים שלי. אופססס זהו, אני יודע שלמרות ההקדמה, חלק גדול מהקוראים כבר רוצה לעבור לטקבטק איזו תגובה זועמת על כך שנותנים לאדם פושע ורשע מקום באתר אינטרנט חרדי. אוקיי, אין לי תלונות על אף אחד, אבל אם אתה הקורא מעוניין באמת לדעת - ואתה מרגיש שזה מדבר אליך... - אנא תמשיך לקרוא, אולי בסוף תדע משהו שלא ידעת עד עכשיו."


פשוט מאד, ברחוב הרגיל שמחוץ לפורום ולקבוצות, המושג של ''שמירת העיניים'' מדבר על משהו אחר לגמרי...

כך נראה לעניות דעתי.

זלמן, כמובן שתשלח לנו לינק אחרי שזה יתפרסם!...

סוד מעולה, ישר כח
רק לדעתי לא הצגת את הבעיה בצורה מספיק ברורה!
הבעיה שלנו היא לא רק "שמירת העיניים" היא הרבה יותר מזה!

אולי תאמר להם "שמירת הברית" בנוסף? או שתוסיף "גלישה באינטרנט באתרים......"??
לבחירתך...
שוב ישר כח

נראה לי שזלמן בחר בכוונה בניסוח "שמירת העיניים" וזהו, כי מצד אחד "המבין יבין", ומצד שני זה לא נשמע בוטה. הרי כולם יודעים שכל הגברים מתמודדים (ברמה זו אחרת) עם זה, וזה כתוב בספרי המוסר וכו'.

כמו שמדריכים על שיתוף האישה - לא לתאר ממש כל מה שעובר עלינו - רחמנות עליה, רק לומר שאנחנו עוברים התמודדויות קשות בשמירת העיניים ומטפלים בזה עכשיו באתר וכדומה.

יישר כח על הקיום העצום שלך בצעד ה-12!

הנה הלינק לכתבה באתר 'בחדרי חרדים':

www.bhol.co.il/Article.aspx?id=43685

סוד הכניעה היקר.
כל הכבוד לך.
ייתן לך ה' כוח להמשיך ולעבדו בשמחה ובטוב לבב.

שאפו זלמן!
ממש ללכת בין הטיפות, לכתוב ולא לכתוב... כל הכבוד!

בס"ד
ישר כח כתבה יפה מאוד

שלום לסוד הכניעה,
קראתי את כתבתך שפרסמת באתר "חדרי חרדים",
הכתבה כתובה יפה, בצורה נוגעת ללב, ומפעמת את פעימותיו, ועוד יותר מכך, נותנת פרספקטיבה על הבעיה הכל כך נפוצה בדורינו לצערנו, שבאמת אפשר לצאת מכך, אם רק נשתמש בכלים הנכונים ובשלבים המותאמים לנו באופן אישי.

עד כאן הדברים הטובים, ועתה נעבור לדברים הקצת פחות טובים,
לפי דעתי הדלה, כתבתך היא דיי מגמתית ומושכת לכיוון שעליו אתה כותב, הכתבה מעבירה מסרים עדינים וסמויים, אך דיי מושכים את הלב והעיניים, להבין שמי שצריך עזרה כדי לצאת מההתמכרות, לא יעזור לו בית דין, הוא יהיה חייב להצטרף אל התכנית שבה אתה צועד.

בכל אופן, ישר כח על ההשקעה המאמץ והזמן שלך, על מנת לעורר את הציבור לבעיה הנפוצה מאוד בקרב העם ובפרט בקרב הציבור הדתי חרדי, ובייחוד שכעת אנחנו בחודש הרחמים והסליחות, שזה הזמן להשתנות ולקבל על עצמנו החלטות הרות עולם.

ב-ה-צ-ל-ח-ה

זלמן, סוד,

יישר כוח יפה מאוד.

בע"ה שזה יגיע לכול מי שצריך. וה' יושיענו!!

זה לא ענין סמוי בכלל, זה מאוד גלוי. אני משתדל לכתוב את מה שאני חושב ולחשוב את מה שאני כותב, וכמובן לעשות את מה שאני כותב ולכתוב את מה שאני עושה.

ניסיתי בעצמי עשרים שנה, ראיתי חברים סביבי שניסו אפילו יותר שנים וכולם הגיעו לאותה מסקנה. יש כאן פתרון ואני ממליץ עליו לכל מי שרוצה לשמוע. אם אתה לא מעוניין - זה ענין שלך, אבל אני עדיין אמליץ למי שמעוניין לצאת מההתמכרות ולחיות חיים שפויים לקחת את הפתרון הזה.

חחח

האמת היא שכעת שמתי לב לדרך הנכונה לקרוא את הדברים שלך: