הכותרת אולי מטעה קצת שאולי אשמח ואמתין ליפול אבל העיקרון הוא שאלת השאלות. איך קמים אחרי נפילה ו"מסתערים" מחדש?
היום ביתי בת השנתיים הסתובבה בבית כולה קורנת מאושר. והנה היא החליקה על קליפת בננה. אני נעמדתי בהיכון וציפיתי לבכי היסטרי של "נפלתי. חטפתי מכה" אך כלום. היא קמה מעצמה והמשיכה לצחוק: "נפלתי"
זהו זה! נפלתי אבל לא בכיתי. קמתי צחקתי ואפילו סיפרתי לכולם ברוח טובה על הנפילה.

ושוב שלא תובן כוונתי לא טוב. חלילה וחלילה שאף א' לא "יתכנן נפילה" (אין כזה דבר. מה שיכול להיות זה לתכנן ירידה. לא נפילה) רק בשביל "לצחוק ולספר לחבר'ה". אלא שאם נפלתי אין צורך לדשדש במקום ולבכות יותר מדי את הנפילה אלא להתרומם ולהפיק לקחים.

אולי כאן המקום לקישור המעניין הזה שהתפרסם כבר לאחרונה, אבל שווה לראות ובעיקר להפנים את זה שוב ושוב!


www.youtube.com/watch?v=tXHkAzBHCjM

כן חברים הדשדוש והבכייה והכאב מפילים שוב ושוב...

מי שיכול להגיד לי מה יש בקישור בהודעה הקודמת פשוט לי זה חסום...

סרטון יפה שמזכיר לכולנו שאסור לשקוע בנפילה. אם נופלים- קמים, לא נשארים למטה ונותנים ליצר להמשיך לשאוב אותנו.
מתנת הניקיון היקר, אשריך! דברים צודקים וחשובים. הלוואי שלא נזדקק ליישם אותם ואם כן- נדע לעשות זאת בצורה טובה ואמיתית.