הייתי מתייחס לזה באופן רעיוני - שום דבר ספציפי למה שעבר עליך.
וכמובן שאני לא מתכוון בשום צד לתת איזה סוג של יעוץ רפואי / פסיכולגי.
אבל אני אספר קצת ממשהו שעברתי בעצמי.
הייתה לי פרידה מבחורה שהיינו ממש קרובים להתארס - וזה יצר אצלי תחושות קשות...
פחדתי שאני יאבד את השפיות.
הבריחה הכי קלה היתה לרוץ לאינטרנט...
ולא הלכתי... והתחושה רק נהיתה יותר קשה. אני בטוח שאם הייתי הולך לפסיכולוג הוא היה מאבחן אותי אם דיכאון קליני קשה!!! ונעצור בתיאור כאן כי באמת קשה לי לדבר על זה
אבל ההחלטה שלי הייתה שבמקום שאני אלך להשתמש דווקא כאן אני יכול למנף את הכאב הזה לשינוי פנימי עמוק.
התהליך לא הסתיים, אני עדיין באמצע האירוע (שתדע שאני עדיין לא התגברתי על זה)
אבל השינויים הפנימיים שעוברים עלי כרגע הם כבירים... לא רק בעניין של ההתמכרות
הכאב הזה יצר לי התפקחות מסויימת על
כמה דברים.
עכשיו נעצור ותאר לך שלא הייתי עושה את זה והייתי נותן לעצמי להשתמש...
שוקע בעצמי ולא משנה כלום
ואחרי תקופה של שימוש כבד!!!... הייתי מתעורר כי גם שימוש כבד הוא מרוקן את הנפש... ואז הייתי צריך להתמודד עם המציאות!
בכל אופן העצה שלי היא שאם אתה לוקח תרופות ונפגש עם פסיכולוג/פסיכאטר מקצועי - עם דגש על מקצועי
תספר לו על ההתמכרות שלך המינימום של אתיקה אוסרת עליו לספר את זה הלאה
ואני מאמין שהוא אולי יוכל לעזור לך עם זה או לפחות להסביר לך האם לתרופות שאתה נוטל יש אפקט על התמכרות.
הרבה פעמים התמכרות יכולה להיות קשורה באובססיביות, דיכאון, לחץ חברתי ואם אתה מתמודד עם בעיה אחת התמונה הגדולה תוכל אולי לסייע לך להגיע לפתרון.
מקווה שתצליח ותזכה לרפואה שלימה!
אוהבים אותך.
