היי,
בן 32. אבא ל3.
היו לי ימים יותר שחורים עם הפורנו, ועכשיו זה פעם בשבוע פלוס מינוס.
זה די מחורבן, אבל חייב לציין שאני כבר עייף מהתץמודדות.
רגע אחרי שאני מסיים אני פונה לה' בקצרה "אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפנייך.. הוצאתי זרע לבטלה, פגמתי בעיניים, משתדל לצאת מזה"
לרוב זה בא מלב כנה, אבל לא מאמין שזה אפשרי לצערי.
זה חרא, זה דופק אותי בכ"כ הרבה תחומים..
ראשית בזוגיות עם אשתי, למעלה מחודשיים שלוש בלי שהיינו יחד. וכלה בשאיפות ובחשק שלי לחיים שאיננו קיים בכלל.. או בעצימות נמוכה מאוד..
כל מי שסביבנו מאונן? אין מצב שלא!
ואז, מה? לא אכפת להם? לכמה בכלל זה עובר בתוכם שוואלה אני עושה משהו לא תקין?!
ההתמודדות היא רק לנו? החבורה שנמצאת כאן?
עייפתי מזה. באמת.
שם חסימה לטלפון, יש מחשב בעבודה.
חסמתי בעבודה- הביאו לי נייד.
חסמתי את הנייד, הביאו לי טאבלט. חסמתי הכל!!
לבת שלי יש פתאום טאבלט שקיבלה.
אין סוף התמודדות.. אין סוף.
כואב לי. כואב לי שאני ככה, אבל אני באמת מיואש.
לא יודע מה אני כבר..
לפעמיים אני חושב אם הייתי יכול לסרס את עצמי, האם הייתי עושה זאת? האמת? נוטה לומר שכן. די, לא רוצה את המשיכה הזו.. רוצה לחיות רגוע, שלו..
מה לעזאזל הסיפור של הפורנו בדור שלנו? למה?
"זכות יוסף הצדיק" אומרים. על שם שהיה עם אשת פוטיפר ולא חטא.
ואני אומר- מה זה מול כל איש בדורנו שיש לו סמארטפון?? איפה אני והתמודדות שלי ואיפה יוסף?! כל הצדיקים שהיו בעבר.. ההתמודדות שלי כ"כ יותר גדולה ממה שהיה אצלם..
באלי לצעוק שירחם עלי. די שיתן לי שקט.