היי חברים
אני יוחאיי כיום לא פעיל כ"כ באתר, אני יותר הנמצא בSA אבל לצערי גם זה כבר לא כ"כ
רציתי לגולל קצת את סיפור חיי
אני מיואש ואין למי לפנות, כי פניתי לכולם.
אני נמצא במצב שמדאיג אותי ממש ואין לי איך לצאת ממנו, הדרך רק ממשיכה להסתבך, המערבולת ממשיכה לסחוף אותי פנימה, את הקצה שנכנסתי דרכו אני מזמן לא רואה, אלא שאני גם מתחיל לשכוח אותו כבר, לכן רציתי להעלות את הדברים על הכתב לפחות שישאר משהו ממה שהיה, לפחות כמה מילים, אם אני יצליח לכתוב..
אני יתחיל בילדותי נולדתי למשפחה גדולה, אני ילד סנדוויץ ממש בין הגדולים לקטנים נעלמתי, אבי היה אלים אל כולם וגם אלי הוא היה מכה פיזית ומקלל, הוא סיפר לי תמיד כמה אני לא שווה וכמה אני נורא, אמי הייתה תמיד מרוחקת רגשית, חסומה מאוד, תמיד שידרה לי שאני לא טוב וחייב להשתנות, אני לקחתי את הילדות בצחוק, שכחה היה שם המשחק, שכחה זמנית כך מתברר.
הגעתי לישיבה קטנה ואיכשהו התחלתי לעלות על דרך, היו עושים לנו מבחנים בחומר תורני שאהבתי, והפלא ניצב מולי- הצלחתי מאוד, קיבלתי את הציונים הטובים ביותר ונכנסתי לברנז'ה. התחלתי מסלול של הצלחה שגוררת הצלחה, מחומר לימודי אחד למשהו, בכל התחומים עליתי והצלחתי, זה היה הזוי אבל בשיא הרצינות, היה לי קשה שהורי שלא אהבתי רואים בהצלחתי ומקבלים כבוד ונהנים אבל לא רציתי בשביל זה להפסיד
במקביל שמרתי על הברית מהוצאת זרע, לאחר פעמיים שלוש שיצא לי בטעות במשך חיי עד הישיבה קטנה שיעור ב' עשיתי תעניות רבות לכפר על עוונותי העצומים, זה לא הפריע להצלחה לגדול ולהמשיך, התחברתי לרוחניות מאסתי כפשוטו בתאוות גשמיות, כל עולמי היה לימוד תורה ותפילה
הייתי הולך לישון ב12 ומשכים ב4 לפנות בוקר לומד סדר של לימודים, מתחיל בגמרא וכלה בנביאים, הייתי מתפלל עיתים בישיבה עיתים בנץ החמה, הרגשתי שהמוח שלי נפתח שאני מבין הכל, זוכר הכל, מחובר ודבק באלוקים אוהב, הייתי בוכה מעל הגמרא בבוקר ששם חלקי מיושבי בית המדרש ולא מיושבי קרנות, הייתי רגוע ושלוו, אהוב לשמים ולבריות, לא יודע מה זה כעס, רק תורה ועבודת ה'. העצבות היחידה שהכרתי היא כמה אני רוצה להתקרב עוד לה'.
כולם ניבאו לי גדולות ונצורות, גם אני האמנתי בעצמי סוף סוף, באמת אני יכול אני יכול אני יכול!!!
עד כאן גוללתי בתמציות גדולה את מה שקרה עימי מעשית מחשבתית רגשית רוחנית באותם שנים
לישיבה גדולה מיוחדת עליתי, ואני לא זוכר מה בדיוק היה וזה לא חשוב כרגע, אבל בקיצור הלימוד שם היה שונה והכל היה חדש, גם רחוק ממגורי שהיו בתחילת הישיבה בדרום הרחוק, אני מטבעי רגיש וביישן והרבה מאוד קשיים שעצרו את רצף הצלחותי והתעלותי, למעשה התחלתי לראות פה ושם תמונות לא הכי הכי צנועות, התמכרתי לחיפוש תאווה מידי חזרה לבית, בשלב מסויים התחלתי להוציא זרע, וכל זה פעם בחודש בערך כשאני מעלה את סף התמונות והמראות לפחות ופחות צנועות
היו לי עליות וירידות ולא מצאתי את עצמי המשכתי בחיפושי תאווה ותשובה בכיות ושוטטיות בכל מקום שיש תאווה וחזרה בתשובה תעניות ארוכות של ימים רצופים ונפילה כואבת שוב
עד שמצאתי קליטה לאיטרנט פתוח והתחלתי ליפול באופן סדרתי פעם בשבוע לאורך כל הלילה
ניסיתי כל עצה שעולה על הדעת ולא הצלחתי להפסיק, בשלב מסויים מצאתי את שמור עיניך והתכתבתי עם חברים בצ'אט סיפרו לי על SA אבל אמרתי אין סיכוי שאני חושף את עצמי - רע"א של דור הבא.. ויום אחד לאחר חוסר הצלחה להפסיק וייאוש ודכדוך טוטאלי החלטתי יחד עם חבר תוכנית עם רקע דומה לשלי שאני נפגש אתו, סיפרתי לו את חיי לראשונה מחוץ למסך והוא הביא אותי לקבוצות, במשך שנתיים וחצי ניסיתי לעלות על דרך ולא הצלחתי, אמרו לי שאני לא כנוע, אמרו לי שאני לא חוויתי חוסר אונים באמת, אמרו לי שאני לא מתמיד, והבנתי שאני פשוט לא מצליח, הרבה החלטות הרבה נדרים הרבה ספונסרים - הרבה כשלונות.
בישיבה הטובה שהייתי נעלמתי כי הייתי בתוכנית ובקבוצות ושם היה הראש שלי, הייתי עוף מוזר שלא הרבה הכירו, ומי שהכיר לא ידע מה עובר עלי
הריכוז שלי גם ירד פלאים וניסיתי את הריטלין ואת כל חבריו למיניהם, והנה תמכרתי לעוד משהו, הריטלין העיר לי קצת את המוח והזכיר לי מה המוח יכול, עד שהתרגלתי
עשיתי בכל כוחי את התוכנית SA צעד ראשון ושוב צעד ראשון ושוב צעד ראשון ונכנסתי לדכאון, לא ידעתי אבל הייתי כבר בדכאון, לא היה לי כוח לעשות כלום אבל המשכתי ללכת לקבוצות ולנסות ללא הצלחה
ניסיתי טיפולים פסיכולגים ודברים נוספים שלא אפרט מצצתי את מעט הכסף שלא היה להורי ללא תוצאות
לקחתי בשלב מסויים כדור נגד דכאון ורק רציתי לבדוק אבל פתאום גיליתי עולם של פעם שקצת יותר צבעוני מרק התמכרות וקשיים, אז לקחתי והתמכרתי ושכחתי קצת מסבלי,
הגעתי לשידוכים ואף אחד לא רוצה אותי, זה רק העמיק את הדכאון, נפגשתי פה ושם, אבל לא ידעתי מה אני רוצה מעצמי, אני רוצה לחיות בפרישות גמורה ללא קשר לעולם החיצון, למעשה אני נזכר בזה בין שימוש לשימוש, הבטחון שלי חזר להתרסק כמו בילדות הרגשתי שאני מגשש באפילה לא יכולתי לרצות להתחתן, אני לא יודע מה יקרה אחרי זה חוץ מגירושין, וגם אם לא.. מה אני יעשה אתה בכלל???
במקביל אני מנסה הכל גם תוכנית SA גם טיפול פסיכולגי גם כדורים פסיכייאטרים קלים לדכאון וקשב וריכוז, ו.. לאחרונה גם טיפול בהיפנוזה. אפס!! נאדה!!! אין ישועה!
הטיפול עולה להורי הרבה והם לא יודעים בכלל למה זה ובגלל הטיפולים היקרים אני עושה אותם פעם בשבועיים בערך כדי שלא להעמיס על הורי.
לאחרונה גם זה התחיל להיגמר אבי אמר שזה כסף שהוא לא יכול לשלם ואני מה אני יגיד לו? שזה רק חלקית ואני בטיפול מושהה כי זה לא מספיק לטיפול רצוף???
זהו
אין לי עוד מה לומר
אני לא מסוגל לכתוב עוד
אני לא יודע מה לעשות , אני חושש לחשוב על הצעד הבא
דיי באו מים עד נפש, באמת שזה מטורף
אני לא רואה את הדרך חזרה
אפילו כסף לטיפול אין, אבי שבשמים אני מבקש ממך עוד פעם תראה לי שיש תקווה..
אם יש למישהו מה לומר שיכול לומר לי חוץ מתעשה תוכנית ותשחרר, אני מגיע לכל מקום..
אוהב אותכם יוחאיי
