יש בראש כל מיני תמונות שאגרתי לצערי של דברים מיניים, ואני לא רוצה אותם. והם עולים דווקא בזמנים הכי מעצבנים. כשנדמה לי שאני מתעלה, באמצע תפילה, ועוד.

אני יכול למסור את עצמי בידיים של הקב"ה, וכך לא אפול, אבל האם התמונות האלה ילוו אותי כל החיים? האם תמיד ימשיך המאבק?

אולי יש למישהו שיטה למחיקת תמונות?
[למה זה לא כמו במחשב, שאחרי שמורידים את התמונות ומתביישים בהם - פשוט מוחקים ומרוקנים את ההיסטוריה והסל מחזור? ;D]

בעצם אולי השאלה הזאת היא סתם עצלנות. הגיע הזמן להפנים, שכנראה כל התמונות האלה ילוו אותי כל החיים, כדי שה' ילווה אותי כל החיים, כי דווקא כשיש לי בלב "אל זר" - אני מוכרח להכניס במקומו את האלוקים האמיתי. ואם לא הייתי מגלה שאני כנוע לתאווה - לא הייתי מגיע לכניעה לקב"ה.

אז צריך להפנים, שהמחשבות האלו הם בריחה במקום התמודדות, וההתמודדות הרבה יותר מספקת מהבריחה.

אולי זה הפשט ב"במקום שבעלי תשובה עומדים - צדיקים גמורים אינם עומדים". לצדיקים גמורים - הכל פשוט, אין בחירה קשה שממנה נובע חיבור וכניעה אמיתיים לקב"ה. רק מעומק הנפילה - ברור לנו כמה אנחנו צריכים את ה'! ה', רק איתך יש לי סיכוי! אילולי הקב"ה עוזרו - אינו יכול לו! אני מוסר את הנפש אליך, עוקד את עצמי על המזבח, ורק אתה תושיע. אנא ה', הושיעה נא! אנא ה', הצליחה נא!

מה אתם אומרים על זה?

בס"ד
ידוע לנו מצדיקים,וזה דבר שהנסיון מאשר אותו,שהמח לא יכול לחשוב בעת ובעונה אחת על שני דברים.
הפתרון הכי טוב למחשבות פסולות ,זה פשוט לחשוב על משהו אחר.
מנסיון-למד כמה משניות בע"פ,וכל פעם שמחשבה פסולה תופסת אותך-תהרהר במשנה.כך הרווחת גם סילוק מחשבה פסולה,וגם לימוד תורה.

גם שם גיליתי לחרדתי יום אחד שעם תוכנה פשוטה אפשר לשחזר קבצים שנמחקו. הם בעצם לא באמת נמחקו רק לא מופיעים לך אבל בפנים הם נמצאים. אולי הטכנולוגיה באה ללמד אותנו כמה דברים על עצמנו?
אגב במחשב הקבצים ימחקו לחלוטין רק אחרי שקבצים אחרים יתפסו את מקומם. האם זה אותו דבר אצלנו?

גם לי יש כמה תמונות בלתי נשכחות. הם מתעקשות לצוף להן מידי פעם אך עם הזמן הן פחות חיות ואני גם מצליח להתרכז בתפילה לקב"ה שיציל אותי מהן יותר מהר.
אני מתרכז כשהן עולות 1. בתפילה. 2. מנסה לראות מול עיני שמות של הקב"ה. 3. צילמתי במוחי תמונה נחמדה במיוחד של ביתי הקטנה. אני מנסה לשחזר את התמונה לפרטי פרטים. זה עוזר לי במצבי קיצון.
תודה על החידוד והריענון!

כנוע יקר.
האין אלו דברי אחד מסיירת מובחרת?
האין זה למעשה אותו רעיון? תקן אותי אם אני טועה.

שוחחתי לאחרונה עם חבר על הסמארטפון שלו שמוגבל לכמות מגה מסויימת בחודש, מה שלא כל כך מאפשר לו לגלוש למקומות בעיתיים. מה שעלה בראשי זה השאלה כמה ג'יגה של מראות וזכרונות מאוחסנים בראש שלי? וכאן אני לא צריך תכנית גלישה ואין שום פילטר שחוסם אותם.

לצערי לא עוזר לי לנסות להחליף את המחשבה במחשבה אחרת, ואם אני מנסה לעשות את זה - אני תמיד מובס בסוף. הזכרונות חזקים בצורה מפחידה ולפעמים הם מתעוררים ברגעים הכי בעיתיים. אין לי ברירה אלא להכנע גם כאן ולבקש מה' - היחיד שיכול לעשות משהו בנידון שלי - שיקח ממני את זה.

אותו דבר לגבי כל מה שמאוחסן אצלי בתת מודע ומתפרץ בכל מיני רגעים ואפילו מתוך השינה. אין לי שליטה על כך ואני יכול רק להתפלל לה' "אני שלך וחלומותי שלך", אנא קח ממני את המחשבות האלו.

לעתים, לפני שאני מתייחד עם אשתי אני מוכרח לרדת על הברכיים ולהתחנן לה' שיעזור לי ושיהיה איתי כי לבד אני לא מסוגל. קלקלתי יותר מידי וכעת קשה לי מידי, אני חייב את העזרה של אבא היקר.

בס"ד
לחרדתי הגדולה יותר גיליתי שאפשר לשחזר קבצים אפילו בלי המחשב שלך
רק מהשם משתמש שלך בGOOGLE או דרך הןIP של המחשב... :-[
כלומר כל מה שגלשנו באינטרנט אי פעם עדיין שמור במחשבי GOOGLE ובמשרדיהם...
זה מחריד אבל זו המציאות... :-\
לא יודע מה זה אומר על המח שלנו אך נראה לי שזה כמו זכרון של דבר רגיל אחר
ברגע שנהיה שקועים במציאות אחרת אז התמונות האלה יעלמו מן הזיכרון...
בקיץ הייתי אצל הרב דב קוק מטבריה ושמעתי אותו אומר בערך כך: (הציטוט באחריותי בלבד )
"בעולם הזה בודקים את האדם בשעות של לימוד, בכמות, אפילו בזכרון הלימוד...
אך בעולם הבא הבדיקה היא מה חלמת בלילה ...
היכן היה התת מודע שלך.
לא מה עשית! אלא מה חלמת!"
זה מדהים... לא בטוח שממש הבנתי לעומק את הדברים
אך בגדול נראה לי שזה בא לענות בדיוק על שאלתך
אם התת מודע שלנו יהיה במקום אחר אם חלומות הלילה שלנו יהיו במקום אחר
אם השאיפות שלנו יעברו לרוחניות יותר
התמונות מהעבר ימחקו כליל...

כן צדיק גמור זה אותו רעיון. זה עדיין לא עוזר למחוק, הן עדיין יכולות להטריד אותך אבל זה יכול לעזור להעביר אותן.
אפשר להכין את עצמך לקראת מצבים כאלה עם מחשבות שנעימות לך למשל זכרונות של שמחה, חתונה, נופש וכו'. או להיפך תיכנון דברים שאתה אוהב. אני כך עשיתי וזה עזר לי מאוד גם במקרים שכבר ראיתי ואפילו הסתכלתי על דברים שמסוגלים לעורר אצלי את התאווה ובעקבות כך התמונות תקפו אותי.
אך לדעתי לאט לאט ההתקפות האלה פוחתות גם אם לא נראה לי שזה נעלם לגמרי.
ולסוד הכניעה גם במקרה הזה כנראה שיש הבדל ביננו ואני ברוך השם מצליח בלי יותר מדי קשיים לעבור למחשבות אחרות. כמובן לא בזמן התקף של תאווה. שם אני כבר מחפש את זה.
אבל כן הזדהתי עם מה שכתבת על מחשבות מתוך שינה. קרה לי יותר מפעם אחת בתקופות של נקיות שחלמתי על דברים שלא רציתי עד שהגעתי מתוך שינה ל.....סוף הלא טוב. אך ראיתי את עצמי כאנוס במקרה כזה והמשכתי הלאה.

[quote=mi ani link=topic=1442.msg15345#msg15345 date=1345742607]


בס"ד
לחרדתי הגדולה יותר גיליתי שאפשר לשחזר קבצים אפילו בלי המחשב שלך
רק מהשם משתמש שלך בGOOGLE או דרך הןIP של המחשב... :-[
כלומר כל מה שגלשנו באינטרנט אי פעם עדיין שמור במחשבי GOOGLE ובמשרדיהם...[/quote]מחריד ומפחיד כאחד. כבר בלי לדבר על חוק הפרטיות (אני מאמין שיש להם עורכי דין ממולחים שמצאו את ה"נוסחא") עצם הדבר שבכל רגע נתון כל שמעקער יכול לעלות בדרך כלשהיא על כל מחשב בעולם ולראות אפה "ביקרתי" במשרדי....
ואם הידע הזה לא יעצור אותי אז מה כבר כן יכול לעצור אותי?

וכל מעשיך בספר נכתבים. אתה זוכר מעשה עולם.... לפניך נגלו כל תעלומות וכו'.
אכן כל זה לא מספיק לעצור אותנו מה שאומר שהבעיה נמצאת במקום אחר לחלוטין.

תודה על פתיחת נושא חשוב שכזה, כשהגעתי לצעד 6 - 7 (העוסקים בפגמים ובנכונות שלנו שאלוקים יסירם) שאלתי את הספונסר שלי מדוע אלוקים לא מסירם ודי, לא על כולם הנני נכון לוותר, אבל את אלו שכן, מדוע הוא לא לוקח...

תשובתו היתה, שכנראה אלוקים רוצה שאתקרב אליו איתם, שאעשה את רצונו דרכם. כי אם הם לא היו משרתים את רצונו הם לא היו. ראיתי את זה מתרחש הלכה למעשה. יש דברים שנלקחו ממני, אין לי כל רצון לעשותם. יש אחרים שאייני נכון עד הסוף שילקחו ויש גם כאלו שהייתי ועודני נכון, אך הם עוזרים לאחרים והבורא משאירם.

באופן אישי, נראה לי שאם הייתי שוכח תמונות לא הייתי צריך להיות בקשר כל כך מתמיד עם אבאל'ה. עלול הייתי לחשוב שניתן להסתדר חלילה בלעדיו.

לסיום, אנקדוטה מענינת ביחס למחיקה: לפני זמן אחד מבני ביתי מחק את כל התמונות מדיסק המצלמה, לא נשאר שם כלום. חבר יקר חיבר אותי עם איש מקצוע ששיחזר את הכל. תבינו הדיסק היה פנוי לחלוטין והוא הביא יש מאין 2.5 ג'יגה של תמונות וסרטונים של שמחות משפחתיות.

תודה לאסירותודה, כרגיל - דברי טעם.

אני מנסה להמשיך את הדברים בכל זאת לכיוון של מה שאני כן רוצה או יכול לשכוח. אני מרגיש שאחרי שעשיתי את הצעד הראשון, יש חלק מהדברים שאמנם אינני שוכח, אבל הם כבר מפריעים לי כבעבר.

אקח את הדוגמא שלך מהמצלמה. הענין הוא פשוט: בכל כונן שעליו מאוחסן חומר, ישנה טבלה בה כתוב מה המיקום של כל קובץ על הכונן. בעת "מחיקת חומר" לא באמת מוחקים כלום ורק מוחקים את אותה טבלה (לכן זה לוקח כמה רגעים), אבל כל החומר נמצא עדיין על הכונן. איש מחשבים יכול פשוט להריץ תוכנה שתמצא את כל הקבצים ותכתוב את הטבלה מחדש וכך המכשיר יוכל שוב לקרוא את הקבצים. לכן, כאשר הכרטיס שלך "נמחק" הוא לא באמת נמחק אלא רק הטבלה שלו נמחקה.

אמנם יש לי המון זכרונות שהטבלה שלהם עדיין קיימת והם מפריעים לי (וגם על כך התודה לה' שאני זוכר מאין באתי ולהיכן אינני רוצה לחזור), אבל ישנם זכרונות שאמנם עדיין נמצאים אצלי בראש ולא הולכים להימחק, אבל לפחות נעלמו מהטבלה. כתבתי אותם, סיפרתי אותם ושחררתי אותם. כעת הם לא מפריעים לי.