אוף איזה באסה.
אני ממש מרגיש את העצב שלך מבעד למסך ולאנונימיות.
לצד העצב והתסכול,
אולי נראה איך אנחנו יכולים לשנות טיפה את הכיוון?
אולי נשנה קצת את השפה ולא נגיד "כלא של יצר הרע", אלא "מסע בדרך עם עליות וירידות"?
האפשרות לראות את החוויה כמורכבת - עם הצלחות וקשיים בדרך, ולא דיכוטומית - הצלחה או כישלון, אפס או מאה,
יכולה לאפשר לך להצליח לצאת מהצב ולהתרומם מהנפילה.
וברמה הפרקטית - נסה לקחת את הנפילה הזו כמקרה בוחן.
מה היו הטריגרים לפני?
מה קרה?
מה אתה יכול לשנות כדי שפעם הבאה תצליח יותר?
תנסה לדייק או להוסיף בתכנית העצמית שלך לחופש.
בהצלחה,
אנחנו כאן איתך!
