שלום לכולם,
רציתי לשתף שלאחר רצף לא קטן של ימים היו לי כמה מקרים שהובילו בסופו של דבר לשימוש בפורנוגרפיה.
אני רוצה להיות כנה עם עצמי ולהודות שהדברים האלו אכן קרו, ולא להמשיך כאילו כלום.
הדבר שאני חושב עליו הוא שהפורנוגרפיה הוא דבר נורא דביק במובן זה שאני מרגיש שגם אחרי תהליך של כמה שנים, ברגע שאני מגיע לאיזה נקודה שקרובה לפורנוגרפיה כל הגוף שלי מגיב כאילו זו הפעם הראשונה שלי.
מה שאני בעצם רוצה להגיד זה שאני מרגיש כמה הדבר הזה הוא ממכר וקשה להתנתק ממנו כמו מסטיק שנדבק לך לרגל. אני מניח שהלקח שלי מזה הוא שהפורנוגרפיה היא לא משהו שפשוט נעלם באיזשהו רגע שבו אין יותר טריגרים. אלא זה משהו שצריך ללמוד לחיות לצד האתגרים וכל הטריגרים שהוא מביא ובאמונה שלמה שאפשר להצליח.
אני כן משתדל להרים ראש ועדכנתי את התוכנית שלי בהתאם, אשמח מאוד לשמוע מחשבות ואתכם בכללי.
מקווה שכולם בטוב וממשיכים להתמודד על אף הקושי,
שהיה לכולנו בהצלחה !
