אני לא בטוח אם זה קשור למה שאתה חווה אבל אני יכול להגיד על עצמי שיש לי גם איזה מחסום רגשי כלשהו.
לדוגמה במלחמה חוויתי חוויות לא שגרתיות בכלל בלשון המעטה אבל כשמבקשים ממני לספר, הסיפור יוצא יבש, רק עם הפרטים היבשים. חברים שלי יכולים לספר סיפורים חסרי משמעות שהיה להם בבסיס בשיא הפאתוס וההתלהבות ולי סיפורים גדולים יוצאים משעממים.
אני חושב שלמדתי להשתמש יותר בשפה הרגשית. אפילו רק להגיד שמחתי, היה לי עצוב, התרגשתי... גם לשים לב לרגשות ולנסות לדובב אותם זה קשה אבל עם התנסות מתמדת אפשר להשתפר בזה.
לא יודע אם זה מתקשר למה שרצית, בכל מקרה בהצלחה גדולה!