עמדתי לפניו בכניעה ודברתי אליו במילים פשוטות:
אבא היקר שלי, אני עומד כאן במשך שנים בעת הזו בזמן מחילת עוונותי, שנה לאחר שנה, ומבטיח ומתחייב שזהו!!! יותר לא אחזור לזבל הזה!!! אבל השנה באמת!!!!...., והשנה אני לא מתחייב אני לא מבטיח, כי איך אני יכול להתחייב ולהבטיח?!, הרי אפילו אם יוטלו עלי עונשים כבדים ויהיה לי הפסדים עצומים אם אצפה ו/או אאונן זה לא יעזול לי לגמרי ברגע של דחף חזק..., אני נהיה כמו עור שאינו רואה, כחרש שאינו שומע... וכי אוכל להתחייב על משהו שאיני יכול ליישמו בכוחותי?!
אני עומד לפניך כאן בכניעה, ובוכה, ומתחנן, ומבקש על הנפש היקרה שלי "החלק אלוק ממעל" שבי:
תן בי כח וגבורה, הכנס בי דעה בינה והשכל ותבונה שאוכל להתמודד מול מחלת התאווה האיומה הזו, עזרני על דבר כבוד שמך הגדול, כי רק בעזרתך אוכל להצליח, ואני כן מבטיח ומתחייב שאמשיך לעשות כל מה שאוכל על מנת לצאת מהמעגל הזה כמה שיותר... ואתה תהיה בעזרי!!!
"ובעזרת השם נעשה ונצליח"
