"ציטוט"
- - - - -
היי, מתוק, תפסיק לבכות, די, תביא חיבוק. שמע, אתה לא רשע, אתה נורמלי, כאילו, לא בדיוק.. בוא נגיד שאתה הכי נורמלי אצל הלא נורמליים. אתה בנאדם. כואב, פצוע. הלכת לאיבוד, בלי אבל, אינך אשם.. אתה חולה. תפסיק להתבייש. תתחיל להתפלל, כן, הוא מחכה לתפילות שלך. בשביל זה אתה כאן, הוא ברא אותך בשביל המנגינה המיוחדת לך, לא התרחקת ולא נעליים, הוא תמיד היה שם, הקשיב לצעקות שלך, סך הכל לא הסתכלת לכיוון הנכון.
האבא הזה מכיר את כל השטיקים שעדיין לא למדת, הוא יודע מה באמת יש לך בלב. אין לך מה לחדש לו. אל תפחד, אין לך ממי וממה, זה הדמיונות שלך, עזוב אותך מעונשים. הענשת את עצמך מספיק, לא? יהיה לך עוד זמן להתעסק עם זה בהמשך, לעכשיו, תשחרר. אף אחד לא ימנע ממך לעשות תשובה על מה שצריך. זה פשוט לא הזמן, נכון להרגע הוא פשוט רוצה ממך דברים אחרים. מה? שתפסיק לקחת על עצמך משקל שאינו שלך בכדי להצדיק את בריחתך ממנו. שלא תמציא תירוצים כדי...
לא, אתה לא חומייני ולא אחמדיניג'אד, לא המן ולא לבן, אתה בן אהוב, לא רוצח שכיר ולא מחסל המונים. רק נשמה. מבולבלת ועצובה. אבל נשמה. חלק ממנו, הוא לא נבהל מהפרצופים שלך, האמת שהוא די רגיל אליהם, תבקש ממנו. תידבק אליו, תתחנן על נפשך, תכסוף בפניו, הוא שומע, גם כשנראה לך שלא, אל תתייאש, תמשיך. הוא יחוס, ירחם. זה אבא. תתעודד, הוא הפגיש אותך עם עוד חבר'ה כמוך. סתם? כדי שתחליפו חוויות?
מה יש לך להפסיד? להשתמש? הרי אתה תמיד יכול... לא? מקסימום התפללת קצת...
- - - - -
"ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך... לאהבה את השם אלוקיך ולדבקה בו כי הוא חייך ואורך ימיך"...
אני לא חושב שאף אחד בקטע לדיון סוער בנושא זה. רק רציתי להזכיר לעצמי כמה ה' אוהב אותי... אהבה אינסופית... אהבה בלי גבול...