את ההיסטוריה שלי אתה בוודאי יודע.
איך שמגיל צעיר ביותר (4/5) הייתי נמשך לראות בנות, ובעיקר לא צנועות. אתה יודע גם איך לאט לאט עם השנים המצב הדרדר, והתחלתי עם האוננות, פורנו, מגעים מיניים, וכו' וכו'
את כל זה אתה יודע שאני כבר 15 שנה שקוע בזבל הזה, אמנם היו קצת עליות, התחזקתי, וכו' אבל בשורה התחתונה הייתי נופל כל פעם, עד שנכנסתי לייאוש עמוק בשנתיים האחרונות והבנתי שאין לי סיכוי לצאת מזה, מצד אחד הרגשתי פושע גדול שעושה את העבירות הכי חמורות שיש, ואפי' מדי פעם היו עולים לי הרהורי תשובה, אבל כל זה הוביל אותי לדיכאון קשה שממנו היה קשה לצאת.
היסטוריה ארוכה יש לי, של נפילות, נסיונות לחזור לעצמי, ושוב נפילות, הרגשה רעה, הרגשה רעה מאד!, יאוש טוטאלי, ושוב פעם נסיון לעלות, אבל כל זה ללא הועיל!
רבונו של עולם, את כל זה אתה יודע טוב מאד, לא רק מתי נפלתי ומתי הצלחתי להתגבר(מתי זה היה באמת?...) אלא גם את כל ההרגשות שלי שהיו לי מזה, את ה-כ-ל אתה יודע!!

לפני 3 וחצי חודשים נכנסתי לראשונה לשמור עיניך, וכאן התגלה לי עולם חדש, פתאום אני מגלה שאני לא לבד! יש לי עוד חברים שסובלים מאותה בעיה בדיוק כמו שלי. הרגשתי ממש מים מרווים לנפש צמאה - צמאה מאד, במיוחד שהייתי אז אחרי נפילה קשה שבאה לאחר הרבה מלחמות.
ה'בום' הראשון!
שלחתי מייל ל'שמור עיניך' מייל שכל כולו אמר י-א-ו-ש! אני על סף תהום ואין לי סיכוי בכלל לצאת מזה, מה אני עושה?
קיבלתי מייל בחזרה להתחיל עם שבועות, ואכן נשבעתי בשם של הקב"ה שלא אוציא זרע לבטלה ולא אסתכל בחומרים מיניים אסורים במשך שבוע ימים, ואם חלילה זה יקרה אתן 200 דולר לצדקה (אני בחור ישיבה שאין לו יותר מדי כסף).
הרגשתי בעננים, הנה הגעתי אל המנוחה ואל הנחלה.
ואז הגיע ה'בום' הראשון!
לאחר 6 ימים שהחזקתי מעמד, נפלתי! הרגשתי רע מאד! חשבתי שהנה הנה סופסוף לאחר 15 שנות בלגאן הגעתי אל המקום הטוב בשבילי וגם כאן נפלתי! נתתי 200 דולר לצדקה עם הרגשה רעה מאד.
ה'בום' השני
לאחר הנפילה הזאת הייתי בטוח שעכשיו אחרי שבאמת אין לי כסף, הפעם זה יעבוד. נשבעתי שוב בשמו של הקב"ה לעוד שבוע, ובאמת הרגשתי טוב עם עצמי, אבל שוב, עוד 'בום' רציני! עוד 200 דולר שאין לי הלכו לצדקה.
לא ידעתי את נפשי!!
ה'בום' השלישי
מה עושים עכשיו, לאחר התייעצות עם זלמן (סוד הכניעה) החלטנו שאני נכנס ל12 הצעדים.
נכנסתי לזה, שמעתי חברים משתפים, היה נחמד מאד, אבל כאן הנפילה הגיעה הרבה יותר מהר, אוי רבונו של עולם, איזה גל חזק זה היה, נפלתי, והייתי לקראת נפילה חדשה וברוב ייאושי אני מרים טלפון לזלמן ואומר לו בכנות מלאה: נפלתי ואני בדרך לעוד נפילה, לא חשוב כ"כ מה דיברנו, אבל אז הפנמתי שאני חייב להכנס ברצינות לתכנית, אין מה לעשות!! או התכנית ב100% או שאני מת!! אין באמצע!

רבונו של עולם, אבא יקר ואהוב, עד כאן אתה מכיר בוודאי הרבה סיפורים כאלו, שהאנשים בסופו של דבר הגיעו לשפיות.

אבל אצלי ה'בומים' לא הפסיקו!

היה לי תקופת שיא של 32(!!) ימים נקיים, שהרבה שנים לא טעמתי כ"כ ימים נקיים ומאושרים, אני מודה לך עליהם בכל ליבי.
אבל גם אז הגיע הבום, ונפלתי חזק מאד.
הייתי אובד עצות, אבל ביחד עם הספונסר והחיזוק מהחברים בקבוצה אספתי את השברים וניסיתי לאחות אותם, עברו 15 ימים נקיים, 15 ימים של תפילות בקשות, ובעיקר כניעה מוחלטת אליך רבונו של עולם. ביום ה-15 הגיע גל חזק, התקשרתי לספונסר, דיברנו קצת, נכנעתי עוד, ירדתי על הבירכיים, ועזרת לי שלא נפלתי.
אבל התאווה חיכתה לי בסבלנות בצד עד שהגיע אתמול בלילה, וכאן כבר שום דבר לא עזר!
הגיע גל חזק שישבתי מול המחשב, התחלתי קצת לפתוח דברים, אבל שראיתי לאן זה הולך ברחתי, פשוט ברחתי מהמחשב. אבל התאווה המשיכה ביתר חוזק. התחלתי במסע הכניעה, אבל שום דבר לא עזר, הלב פשוט 'בוער' אוי רבונו של עולם כמה שהוא בוער!!
שלחתי הודעה לספונסר, ועוד הודעה, ההודעה השלישית הייתה 'נפלתי'... :'( :'( :'(

רבונו של עולם, אני מאמין בכל ליבי שכל מה שאתה עושה אין שום מקרה, ולא קורה שום דבר לבטלה.
אבל הלב שלי פצוע, הוא שותת דם, לא מבין למה זה קורה לי??
לאחר כ"כ הרבה שנים של מלחמות הפנמתי והבנתי שאני מכור, הבנתי שאין לי שום סיכוי מול עצמי(אין מה להבין, אני מרגיש את זה כל הזמן) אבל אבא אהוב, מה יהיה הסוף??
עכשיו למשל אני רוצה ליפול, אני מתגעגע לימים ההם לפנטזיות, למעשים, וכו' הלב שלי רוצה להמשיך עם זה.
סליחה, מה פתאום, אני לא רוצה את זה!!! אני לא רוצה להיות שוב פעם סמרטוט בלי טעם בחיים.

זה לא טעות.. את שני השורות האלו אותו בנאדם כתב, רבונו של עולם איזה קונפליקט...

לסיום, אבא יקר, אין לי שום דבר בחיים חוץ ממך, אנא ממך תן לי שקט, קח ממני את התאווה לשעתיים הקרובות עד שאלך לישון ואקום ליום חדש, את השעתיים הללו אני מתחנן לפניך תן לי אותם נקיות ושפויות וככה אסגור את היום הראשון הנקי שלי בספירה השלישית.

תודה לך על הכל, תודה. תודה על ה44 ימים הנקיים. אקווה שבכוחך 2 הנפילות שהיו לי ב44 ימים הנקיים הללו יהיו ירידה לצורך עליה, עליה למעמד ומצב אחר לגמרי.

חותם בכאב, 'דבוק בה''- מכור לתאווה!!

נ.ב. לקוראי הפוסט הזה, בדרך כלל אני עובר על מה שכתבתי לפני השליחה לבדוק טעויות או דברים לא רלוונטים וכדו' אבל כאן אני יודע שאם אקרא מה שכתבתי אני לא יעשה בחיים 'שליחה' לכן במחילתכם אני לא עובר על זה ועושה 'שלח'. סליחה.

כואב. כנה. והכי מדהים הוא שלמרות שאני לא מכיר אותך מה שכתבת משקף בדיוק את מה שעבר עלי בשנים האחרונות.
הכאב החשוף שלך  נגע בליבי ועזר לי לפתוח עוד יום של החלמה.
מקווה שאבינו שבשמיים ישלח לך את השלווה
נתן

אני מתרגש מאוד לקרוא את הדברים שלך -כל כך יהודיים וכל כך טהורים. הזדהתי עם כל מילה.
ויש לי חדשות בשבילך -אתה על הדרך.
זוהי הדרך לעלות למעלה - ליפול ולקום ליפול ולקום. אין דרך אחרת.
בתנאי אחד: צריך להילחם בכל הכח.
היצר הרע רוצה שתסתכל על חצי הכוס הריקה ותיכנס לעצבות ולהרגשת חוסר ערך שזה בדיוק מזין את התאווה הזו.
אבל אתה צריך לדעת להעריך מאוד את ה15 ימים שהחזקת ואת ה30 ימים שהחזקת -כל יום וכל שעה הם דברים עצומים שאין ערוך לחשיבותם.
ותדע לך שכבר היום אחרי המלחמות וההצלחות האלו אתה במקום אחר מול התאווה.
ובעזרת השם תמשיך להצליח ולאט לאט עם הרבה מאמץ תוכל להגיע לתקופות יותר ארוכות.
אנחנו מחזיקים לך אצבעות.
בהצלחה!!

אני כ"כ מזדהה איתך אחי היקר, אני באמת מרגיש את הכאב שלך, רק תזכור שאלוקים אוהב נמצא איתך גם שם, ודואג לך בכל מקום שתהיה, וימשיך להיות.
מאחל לך בהצלחה מכל הלב.

מרגש ומפעים.
כל כך הרבה פעמים הרגשתי כמוך.
אולי את הצעקה הכל כך עמוקה הזאת של הכרת העובדה שאני פשוט מוכרח, מוכרח, את הקב"ה, ואין לי שום דרך מבלעדיו - זה העניין, הסיבה שה' נותן לנו את הניסיונות האלה.

מזדהה איתך כל כך ומתפלל עליך.

רק ממך - אליך.

אח יקר לדרך, המשך לזעוק. שום תפילה לא הולכת ריקם.
אבאאאא. חתור לו חתירה תחת כיסא כבודך.
יהי רצון שֶׁתָּשִׂים דִּמְעותֵינוּ בְּנאדְךָ לִהְיות...

מזדהה עם כל אות.
אתה צדיק גמור!!!

אוי אח יקר, דבוק בה', איזו גבורה!
אני קורא את מה שאתה כותב ודמעות מציפות את עיני
כמה שזה מוכר, כמה שזה אני..
התלבטת אם לומר שאתה רוצה את התאווה או שלא..
אומר לך איך זה אצלי.. ברור שאני רוצה את התאווה יותר מכל.. זה חזק וסוחף.. שם נמצא התענוג שלי.. המנוחה והבריחה שלי מהתמודדויות החיים! 
אבל עם כל זה הנחמה שלי היא שהתאווה היא סם המוות! זוהי מחלתי! אם אלך לתענוג שאני כ"כ רוצה בו, לא יהיו לי חיים! רק עצבות, דיכאון, חידלון וכל המרעין בישין שתחושות התסכול לאחר הנפילות יודעות להגיע!
אז אני רוצה את זה.. אבל אני לא יכול לגעת בזה.. זה יהרוג אותי!

עלה והצלח אח יקר
עוד תראה ימים נקיים שמחים ושפויים
אוהבים

"אנוס רחמנא פטרי"

אחים יקרים אחים אהובים!

אני צריך אתכם. משום מה העיניים שלי לחות עכשיו אחרי שקראתי את תגובותיכם הכ"כ מבינות לליבי.

ב"ה הגל החזק שתקף אותי בעקבות הנפילה התרחק ממני קצת בעזרת ה' ובישועתו.

עכשיו אני באמצע היום השני הנקי שלי, מתפלל לה' שאמשיך להשאר נקי, ושייקח ממני את הפנטזיות הארורות(-אהובות...)

היום בבוקר כשאמרתי את המילים 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך' חשבתי על כל מילה ומילה ובאמת הודיתי לו על היום והלילה שעבר עלי בצורה נקיה, באופן שאינו מובן כלל וכלל. הוספתי עוד תפילה מליבי שיתן לי עוד יום אחד נקי, ושאוכל לדבוק בו באמת!

ושוב, תודה רבה לכם על תגובותיכם המועילות!!

חבר יקר,

הכאב שלך ניכר מכל מילה. קשה לי לכתוב על דברים כנים שכאלו, כל מה שאכתוב ייראה חיוור לעומתם.

אבל בכל זאת פטור בלא כלום אי אפשר, אז אצטרף לדברי החברים שקדמוני ואומר שאלוקים אוהב אותך ואתה חשוב לו. תמשיך להיות דבוק בה' ובעזרתו - רק בעזרתו - תראה החלמה.

תודה לך דבוק בהשם

בכיתי כשקראתי מה שכתבת ומה שהגיבו לך
ומאוד התחזקתי ממה שכתבת.
כמו שאחרים הגיבו כאן, גם אני מרגיש שזה אני

במה שאמרת איזה קונפליקט, מצד אחד לא רוצה את התאווה ומצד שני מאוד רוצה, אצלי זה מתחלק
כשהתאווה בוערת אני מאוד רוצה וגם סתם באופן כללי יש לי רצון אליה, הזמן היחיד שאני ממש לא רוצה זה אחרי
התאווה, אחרי שנפלתי, יש לי כל כך שברון לב והרגשה מגעילה
בגלל זה בהרבה מקרים אם אני אפול ח"ו אז ביום שלמחרת אני כנראה אשאר נקי בלי מאמץ
ורק לאחר יומיים יש לי שוב תאווה לעניין

זו רק הוכחה לכל מי שחושב שהוא לא מכור, זה רק הוכיח לי יותר כמה אני מכור. שלפני התאווה לא אכפת לי
מכלום ואני רק רוצה אותה ואחרי זה אני מרגיש סמרטוט והרגשה מאוד מגעילה - זה בדיוק כמו מכור לסמים
או כל דבר אחר - לפני זה, יש לך "קריז" לסם ואחרי זה אתה כל כך מצטער ומרגיש איך זה מוריד אותך למטה.

מי שלא מכור, אמור לזכור טוב טוב את ההרגשה המגעילה שיש לו לאחר הנפילה ופעם הבאה לא ליפול כי הוא זוכר
כמה זה מגעיל ולא כמה זה כיף.

אגב, זו בדיוק השיטה שמאוד התפרסמה לפני כמה שנים לגמילה מעישון.
אנשים שלעולם לא הצליחו להגמל מסיגרות נגמלו בזכות השיטה הזו.
מה שעושים בשיטה הזו זה להכניס לך לתודעה שתאווה = הרגשה מגעילה לאחר מכן ולא את ה"הנאה" שאנחנו רגילים לחשוב.
ככה בדיוק עשו שם, אנשים הכניסו לעצמם לתודעה שאם אני מעשן סיגריה יהיה לי את ההרגשה המגעילה וזה לא כל כך כיף כמו
שיש לי בראש והצליחו להפסיק.

רק שם, זו תאווה קטנה לעומתנו, אצלנו יש לנו עסק עם זקן כסיל שמכיר את כל השיטות אז כנראה שנדבוק ב12 הצעדים

אז זהו שגם אחרי שנפלתי עדיין יש לי רצון חזק מאד להמשיך עוד ועוד, ומצד שני אני לא רוצה בכלל לא רוצה אפי' לחשוב על זה.
ממש קונפליקט מעצבן.

אבל מה שהיה אתמול כמדומני במייל היומי היה בשבילי חיזוק עצום ש'אדם יסודו' כתב שאנחנו המכורים צריכים להזהר יותר בדברים שבין כך אסורים, וזה בעצם מתנת אלוקים. מאד התחברתי לזה.

בנתיים המצב הוא שאני נקי כבר יומיים וחצי, עם מלחמות והתמודדויות גדולות עם עצמי, אבל באופן שאינו מובן בשכלי כלל וכלל אני משתדל להדבק בה' והוא לא נשאר חייב!

חברים, אני צריך אתכם!!

אין כמוך!

סמוך על אבא באמת, הוא יכול להציל!

אבא אוהב, לא סתם נתת לי את הניסיון הזה. אני סומך עליך שתשלח את ידך ותושיעני!

אני יודע שהאני האמיתי שלי הוא הרצון להיות נקי, והתאווה זה רק כיסוי. ואתה יודע לגלות ולהסיר את הקליפות, אז "הגלה נא"!

מתפלל עליך!

תחזיק חזק בה'! בהצלחה!