שלום לך אבי, וברוך הבא, אאחל לך שתתמיד בשהייתך עימנו ושתקבל את מלוא התועלת שיש למקום הנפלא הזה להציע לך. ולשאלתך, כתבתי זאת לא פעם בעבר, כשמדברים על 'קרקעית' לא מתכוונים למעשה החולה, כי שם אין גבול, זו מהות מחלתינו, הרי אנו סובלים מחוסר סיפוק מתמיד, מה שהועיל וריגש אתמול כבר לא עושה לנו את זה היום...
'הקרקעית' שלימדו אותי שצריך להגיע אליה היא התחושה שאין לזה סוף, שאני לא מסוגל להפסיק לחפור בנסיון להגיע אל הקרקעית (תאמין לי, יצאתי מאוסטרליה... וזה לא הספיק) אם אני הייתי מסוגל לקבוע מהי הנקודה הנמוכה יותר וממנה לעלות לא הייתי זקוק לפורום הזה.
מהות המחלה שלי היא שאיבדתי שם שליטה, אני לא מסוגל לעצור, מה שמביא אותי אל המשחק אליו 'כמעט התמכרת', אחי, אם היית מקבל ממנו מה שקיבלתי מהתאווה לא היית עוצר. כי המחלה הזו במוח משכיחה בזמן אמת את החלק החושב ומפעילה את הבנאדם על אוטומט, רק מדחפים.
הכניעה בצעד הראשון היא דרכום של חז"ל(יש פוסט באתר בשם התוכנית - מכשיר שמיעה) אני כותב זאת מנסיון של 29 ימים חודשיים ושבע שנים. ומנסיונו של הספונסר שלי המפוכח כמעט עשרים שנה. שים את ההגיון בצד כי זו מהות הצעד הראשון, הכניעה בפני אלוהי השכל וההגיון. אני באמצע לכתוב מאמר בשם 'לפטר את השכל', אפרסמו בל"נ.
לסיום. זכור, אנו פוגשים בקרקעית כשאנו מפסיקים לחפור.
