שנים שאני מחטט בהיכלי הידע
חופר בנתיבות החסידות, המוסר, מחשבה,
חסידות ומוסר,
מחשבה וחסידות,
ואפילו מעט קבלה,
ספרי קאוצ'ינג למיניהם
קח את גורלך בידיך,
תרפה ממנו
תתגרה בו
הימלט, ועוד שלל עיצות
החיפוש האובססיבי לא נגמר
והכאב גם הוא,
כל חצי שנה מצאתי איזו דרך פלא חדשה
שהיא היא תחלץ מעמקי השאול הנפשי רוחני
שבו שקעתי אט אט
ואז הגיע היום אינה ה' לידי את הספר הלבן
ובו הפיסקה שזיעזעה את עולמי
הבנו שידע מעולם לא נתן לנו כוח.
ופה התקוממתי הרגשתי שחפרתי כל חיי בכיוון הלא נכון
וזה כואב
כל המהות שלי שדרה ידע זה כח
זה היה העוגן האחרון שחיבר אותי
לעולם המנוכר שבחוץ
על ידם הרגשתי איכשהו שייך
לא רציתי להרפות
כל ספרי המוסר
החסידות תורה שבכתב ושבע"פ שהתנגנו במוחי
וכל החינוך שחונכתי
ממש צרחו באוזני מה זה השטויות האלו
סתירה רבתי התגלתה בין הספר
לכל מה שהכרתי על יהדות
וכף המאזניים נטתה מבחינתי לעגלה המלאה
מה איזה גויים סוטים יסתרו במחי יד את תורתינו הקדושה הנצחית
כל כולי התמלא בזעם קדוש
לאחר שיחות עם הספונסר
על התכנית בכללותה
וחשבון נפש חסר פשרות [למדי] עם עצמי
נראה לי שהבנתי
ידע מעולם לא היה בשבילי כח
מקסימום סוג של בריחה
כל פעם שהרגשתי רע מעצמי
פתחתי עוד ספר עוד ידע
העמסתי על הסדר יום שלי עוד ועוד
ניסיתי ליצור שיווי משקל לכף המאזניים שסחבה אותי מטה
המהות של התוכנית היא עזוב את הידע
עזוב את הכח, תרפה, תפסיק לאחוז בקרנות המזבח
כל הידע שלך לא מילא את ייעודו
ולא בגלל שהיה חסר
אתה היית חסר
הידע הוא מנוע רב עוצמה אבל לכלי עם עוצמה
נסה להרכיב מנוע של סמיטריילר על טוסטוס
הוא כח אבל לא בשבילך
אתה צריך להתעלם מהשכל
הוא ג'י פי אס מקולקל
כל תוכנה חדשה שתרכיב
תפנה אותך לכבישים בלי מוצא, לתהומות פעורים.
תעשה פעולות הפוכות תכניע את הגאווה את האנוכיות המסנוורת
שבה חיית עד אתה
תתקן את הכלי ואחר מכן תוכל להשתמש בתוכנה
שלכם מוישל'ה

תודה לך מוישל'ה, אכן ידע בלבד אינו מועיל, לעיתים הוא אף מזיק. יש פוסט באתר שיכול להועיל לך ולאחרים בשם:  התוכנית - מכשיר שמיעה.

שנזכה לפעול לפי הידע ונקבל כוח ממי שלו מלוא הכח.

יפה מאוד!

אני כזה טמבל, כך שמעולם לא טרחתי לאסוף יותר מידי ידע,אז אני לא מבין למה התכוונת בדיוק,
אצלי זה מתבטא יותר במחשבה [מטומטמת לגמרי] שאני יותר חכם מכולם, שאני יאתגר את השיטה,
שזה לא תוכנית מתאימה בשבילי בגלל ק"נ טעמים, אז אני מנסה לעבוד על כך שמחשבות מטומטמות כאלה הם לא כוח, זה ס"ה אדיוטיות.
                                 

                                  "נעשה ונשמע"

אחרי שראיתי את הפוסט שלך, הורדתי את הספר הלבן
עכשיו אני מבין שרצית לחדד את מה שמובא שם בסיפור בתחילת הספר, שכל הידע שלו לא עזר לו.
תודה על זה

ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה (פרקי אבות א, י"ז)!

תודה לכל המגיבים
ולך מוישה אין שום בעיה לאתגר שום שיטה בעולם
נראה לי שאסור לקבל שום שיטה כתורה למשה
כל עוד שאתה עומד על הדופק לחזור בך אם טעית
ר' אסירות האם תוכל להכניס לינק למאמר הנ"ל
נ.ב לא היתה לי טענה שבנקודה הזו הצפציפית התכנית סותרת משהו ביהדות,
אלא לתפיסה אישית שלי שידע יהווה הפיתרון לבעיה שלי,
רק שעדיין לא פגשתי את הספר הנכון/השיטה הנכונה
(ולאו דווקא יהודית-תורנית גם פניתי המון לספרי קאוצ'ינג והכל תלוי בך ודומיהם) שיכוונו אותי לדרך העולה.
עד שבחסד ה' הופנתי למהלך שאוחזים בו המון חברים (ידענים לא פחות ממני, ולפי רוב הרבה יותר) שעזר להם למצוא את אותה הדרך
דא עקא שיטה זו סותרת המון מהגישה שאימצתי כלפי החיים בכלל, וכלפי התורה בפרט.
וכדי לדחות אותה מצאתי לעצמי נימוקים תורניים נהדרים
אפילו שתמיד ידעתי שה'וידעת היום' בלבד אינו התכלית אלא ה'והשבות אל לבבך' רק שהמתנתי לידע שישיב אל לבבי
וקשה עד כמעט בלתי אפשרי היה לי לעכל שאני זקוק למכשיר שמיעה לבבי כדי להחדיר את הידע.
אבל כמו שהספונסר של אסירות אומר לו להרפות, מלמצוא/להציג מקורות תורניים לתכנית
(כך נראה לי, יכול להיות שהוא בעצמו גם הסביר זאת כך, המקור אינו מול עיני כעת) שזה משום שהוא רוצה להרגיל אותו לעזוב את הידע ואת ההוכחות הרבות.
כיון שהצורה שאנו זקוקים לעבוד אם התוכנית היא דייקא לא תורנית
ושוב לא בגלל שהבעיה בתורה,
אלא בדפוס ההתנהגות שלנו כלפי התורה שהוביל (על פי רוב)  רק להחמרת ההתמכרות ולא להפגתה:

וכיון דאתיתי להכי כדי לא להשאיר את הדף ריק אביא ראיה מענינת ממדרש תהילים שמביא את טענת דוד לדואג האדומי
(שהיה מראשי הסנהדרין) שהלשין עליו אצל שאול
וז"ל: מה תתהלל ברעה גבור. אמר לו וכי מה גבורה היא,
אדם רואה את חבירו על פי הבור ודחפו בבור,
או רואה את חבירו על ראש הגג ודחפו,
זו גבורה היא,
אלא אימתי נקרא גבור,
בשעה שחבירו בא ליפול לבור ואחזו בידו שלא יפול,
וכן מי שרואה חבירו נופל לבור מעלהו מן הבור,
ואתה ראית שאול כועס עלי, ואף אתה הטלת מים על איבריי, (מדרש תהלים נב)
חזינן מטענתו שהוא לא רץ להביא לו שולחן ערוך להוכיח לו שדרכו אינה הדרך,
אלא טען לו טענת מענטשקייט שלזה לא יעזור שו"ע
ובגמ' אמר רבי אמי: תלת מאה בעיי בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר.
ותנן: שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא,
אנן מה תהוי עלן? - אמר ליה: שיננא, טינא היתה בלבם. (חגיגה טו ב)
רש"י מסביר טינא רשעות אבל לדידן זה מרמז על הטינות שיכולות להפיל האדם לפי פחת.

1. איני רֶבּ - אסירותודה, זהו. 2. אני חש צורך להבהיר,  ספונסרי לא אמר לי לא לחפש מקורות לתוכנית - לפיתרון. ההפך, בצעד 11 הדברים אמורים להשתלב הרמטית. תוכנית 12 הצעדים היא אידישקייט. הוא אמר לי שהרצון למצוא הוכחות שזו מחלה ולא חטא מגיע ממקום חולה, ולא כדאי לפעול ממקום חולה אף פעם.

לינק לפוסט, התוכנית - מכשיר שמיעה.
www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=1190.msg12471#msg12471

כל מילה פצצה

שכוייח על הלינק 
הרב יעקובסון אמר שהיום הרב הכונה לזכר

אולי פספסתי משהו, מדוע החיפוש אחר הוכחות דווקא לנקודה הזאת של מחלה ולא חטא, באה ממקום חולה ואילו חקירות אחרות לא?
בתודה

אוהו, מאנו, הקשות מקלדת רבות הוקשו מסביב לדבר הזה,  (אם תרצה מידע נוסף אתה מוזמן לקרוא את 2 הפוסטים ושירשוריהם בענין - חוטא? חולה! 1+2, זה מה שאני מכיר, יש כאן לא מעט פוסטים נוספים) אכתוב בקצרה:

המחלה היא מגוון של רב של כשלים אישיותיים, אשמה רעילה היא מהחמורים שבהם. חוסר או יכולת לקבל את המעשים כחולים, והאשמה בדבר חטאים נוראיים לא תאפשר צמיחה ושינוי. אלו הם עובדות. 

הנסיון הוכיח שכל מי שהאשים עצמו כרשע וחוטא לא הצליח להיות נקי. ודו"ק.

שלום חברים. אגיב בקצרה לדברי מוישל'ה, ויהי רצון שדברי יתקבלו בעיניכם (שהרי אתם קוראים ולא שומעים...)
התוכנית היא 'תוכנית רוחנית'. במובן זה, יש לה עקרונות עליהם היא בנויה. תובנות על האדם, על המכור, על יכולת ההתמודדות שלו, על התאווה ומהותה.
תובנות אלה האירו את עיני, והעניקו לי 'מכשיר שמיעה'.
למה הקב"ה זיכה את הגויים מAA שיהפכו את התוכנית הזו לדרך חיים? אין זו שאלה שבכוחי לענות עליה.
אבל דבר אחד ברור לי, כשאני אומר ש'התוכנית היא יידשקייט' אני קצת מרמה את עצמי.
מדוע אני חייב לומר שהכל נמצא בתורה כפשוטו, מדוע איני יכול להסתפק 'במדרשו'?
האם אין אפשרות להתייחס לתוכנית כפיתוח דרכי עבודה חדשים, כאלו שלא היו מוכרים בעבר? (בבחינת המדרש על משה ור' עקיבא...)
העקרונות הרוחניים, אולי היו. אבל התוכנית, כדרך טיפול ממשית, לא הייתה. את זה, הקב"ה בחר לגלות 'מבחוץ'.
נכון, אחרי שזה קיים אני רואה שהיו לזה שורשים ביהדות, אבל אין זה אומר שבלי זה - הייתי יכול להסתפק בתורתנו הקדושה ולהמציא את הדרך הזו מכוחה.
יתר על כן, מי שבוחן בעין בלתי משוחדת חלק מהתפיסות שקיימות בחז"ל, ובראשונים אינו יכול שלא לזהות את המחלוקת.
הרמב"ם, למשל, בכל ההתייחסות שלו לתשובה לבחירה חופשית וליכולת האדם, ולהשגחה פרטית,  לא היה מעלה על דעתו בשום פנים ואופן לא משפט כמו 'הקב"ה אינו עושה שום דבר בעולמו בטעות', או 'הודינו שאנו חסרי אונים...'.
ויש עוד מה להרחיב במקורות, אך אין כאן המקום.

חשוב לי להסביר זאת, מכיוון שזהו להבנתי גם היחס הנכון לפסיכולוגיה בכלל...ודי לחכימא.
לילה טוב
נתן

ומה עם אלו שלא כ"כ "חכימא"? 

קראתי אחד מהפוסטים. אי אפשר לזכור אם לא חוזרים על החומר.
הבנתי את תשובתך, בידי שאלה תאורטית: לפי זה מי שאין לו את הפגם אופי הזה יכול לחקור זאת?

תגובה לדיברי נתן,
אכן רוב הדברים כתובים בתורה בצורה ברורה ביותר,
עניין החוסר אונים והכניעה: זה אמונה וביטחון במובן הבסיסי ביותר,
מה שהתכנית עזרה לי להבין, ואת זה לא יכולתי לקבל מהתורה: שאני מכור ואני כרגע בעניין זה נטול זכות בחירה [וכמובן את הכלים להתמודד עם בעיה כזאת]