האמת שהנושא הזה ממש לא הטריד אותי במשך רוב הזמן מאז שהגעתי לתכנית, וכשראיתי חברים שמתחבטים בו לא כל כך התחברתי אל זה, אבל לאחרונה זה עלה אצלי וגם יצא לי לקרוא על זה קצת בספרות של תכנית הצעדים ונראה לי שיהיה לתועלת לכתוב בנושא.

הדבר הכי מפליא שגיליתי במהלך הקריאה על החלומות הוא שלא רק שיש הבדל בין יבש לבין נקי (כפי שכבר היה על כך דיון בפורום ונכתב בפוסטים רבים), אלא שאפילו נקי (או מפוכח) זה לא אומר "בריא". אני יכול להיות נקי לחלוטין שלא מסתכל על תאווה, לא לוגם תאווה (לא דרך העיניים ולא בתוך הראש), ואני עושה את זה מהסיבות הנכונות ולא רק מכריח את עצמי, אבל עדיין אני פועל בדפוסים של אדם חולה.

בסוף הספר הלבן ישנם 18 שיטות ודרכים להתגבר על האובססיה ואחת מהם עוסקת בנושא הזה של חלומות אירוטיים. נכתב שם שלעתים ניתן בכוח הרצון לא להתאוות, אבל זה לא נעשה מתוך כניעה ולכן זה נשאר בתוך הראש, ואז בלילה, בזמן שאין לנו כל כך שליטה על עצמנו - התאווה שולטת ופועלת כרצונה.

באופן אישי הרגשתי את זה על עצמי ואני מתחבר לכך מאוד. בחודשים הראשונים בתכנית טענתי שזה טבעי לחלוטין שיש חלומות כאלו בלילה וזה אפילו הוכחה לכך שאני נקי (בזמן השימוש בתאווה לא היו לי מקרים כאלו). אבל כאשר עבר הזמן ראיתי שיש קשר ישיר בין החלומות האלו לבין הדרך בה התמודדתי עם התאווה באותו זמן. פתאום היו לי חלומות לילה אחרי לילה שזה דבר מאוד לא מסתבר, והבנתי שזה מגיע בגלל דברים לא פתורים בתוך הראש שלי. לעומת זאת בזמנים בהם נכנעתי באמת (לא סתם ימים שהייתי עסוק ולא היה לי זמן לתאווה אלא כניעה אמיתית ומסירת התאווה לאלוקים), לא היו לי חלומות שכאלו.

דבר מעניין הוא שהחלומות האלו הם מוחשיים בצורה מדהימה. מתוך החלום אני מנהל את כל הדו שיח עם עצמי על איך ארגיש אחרי הנפילה ואני אפילו טוען שלא כדאי להרוס כך וכך ימים נקיים וזוכר בדיוק איפה אני אוחז, אבל בסוף "נופל", וכן עוד פרטים מאוד מוחשיים שלא רגילים בחלומות סתם.

אז מה עושים עם החלומות האלו? אם הבנתי נכון את מה שכתוב בספר הלבן אז צריך להיכנע גם על הלילה ולבקש מאלוקים לפני השניה שישלוט גם בתת מודע שלי. אני מוסר לו את כל חיי ולא רק את מה שנראה שהוא בשליטתי.

ויחד עם זה נראה לי שאסור לעשות ענין גדול מהחלומות האלו, ובודאי שלא לייסר את עצמי עליהם כיון שהדאגה והחרטה יובילו אותי לנפילה יותר מהר מאשר החלום יוביל אותי לשם. זה כן תמרור אזהרה לטעום מתחושת הכישלון של הנפילה ותזכורת שאני צריך להכפיל את המאמצים הרוחניים שלי ואת הכניעה על התאווה בכל פעם ועל כל מבט.

סוד, שוב פעם פוסט משובח, אצלי באמת בימים שקודם הנפילה
זה נהיה מוחשי להחריד

תודה רבה סוד על הדברים

אצלי זה מתבטא בדחף לאוננויות באמצע הלילה בצורה מחרידה
הרבה פעמים אני יכול להתעורר באמצע השינה עם רצון חזק לפרוק את מתח היום באוננויות
בתחילת ההחלמה הייתי מתוסכל כל בוקר מחדש מהתמודדויות הלילה, לא ידעתי את נפשי.. הרי אני עושה את הפעולות הנדרשות להחלמה?? ועם כל זה אני מותקף..??
בהדרכת הספונסר, כשהתחלתי את פעולות הכניעה לפני השינה, לרדת על הברכיים, להתחנן אל ה' שייקח על עצמו את הדחפים הללו, כי לבד איני יכול, הדברים השתנו להפליא.
אתה רואה בצורה מוחשית שכשאתה מפנה את המקום לה' הוא נכנס ועושה את מה שצריך לעשות

אז שוב תודה רבה על הדברים שיותר מחדדים עבורי את ההחלמה!

הייתי צריך את זה אחרי אתמול. תודה רבה!

ענית על שאלה שגם אני מתחבט בה מפעם לפעם

תודה רבה

ראיתי רק מלמעלה משפטים יפים וקולעים, מספיק כדי "להגיש תודה". מקווה לקרוא בעומק יותר מאוחר (לכן הקפצתי אותו בקטנה... שיהיה למעלה עוד קצת זמן...).

נשאר רק להודות לה' ששלח לנו אנשים עם כוחות כאלה לשבת ולכתוב מאמרים נרחבים ומעמיקים על כל התמודדות הכי קטנה (או שלא) בחיים שלנו.

תודה רבה.