בס"ד

אז היכרות קצרה. התחלתי להתחזק מלפני כמעט 3 שנים ב"ה.
שנתיים שלמות ב"ה שמרתי על הברית וכמעט ולא היו לי הרהורים ונסיונות בזה.
הייתי בטוח "שאין לי את היצר הזה" ואז אחרי שנתיים הוא היכה ודי חזק...
מאז אני מתמודד איתו וב"ה ה' מזכה אותי להחזיק מעמד ולא להתייאש וגם לעמוד בהרבה
נסיונות, הכל השגחה פרטית עד היום אני לא מצליח להבין איך עמדתי מול כל מיני פיתויים שהיו לי,
הכל סיעתא דשמיא. עכשיו היצר אצלי הוא פעם תוקף פעם נח, עושה הפסקות אש.
נגיד בערך שבוע-שבועיים נהיים לי פתאום הרבה הרהורים ונסיונות בתאווה הזאת
ואחרי זה הוא נעלם לאיזה שבועיים לפעמים יותר ואז עוד פעם חוזר...

אחת הטעויות שלי בהתחלה שכל פעם שהוא נעלם הייתי בטוח שהוא נעלם לגמרי,
אבל זה היה סך הכל תכסיס, שאני אחשוב ככה ואז הוא יתפוס אותי שאני לא מוכן.

השאלה היא האם בזמן שהיצר רדום כדאי לקרוא חיזוקים, עצות וכו' בעניין המלחמה ביצר של התאווה הזאת?
או שזה עלול רק לעורר את היצר בגלל שזה גורם ליל חשוב על זה, למרות שמצד שני ככה אני אהיה בע"ה
יותר מוכן לפעם הבאה שהוא יתקוף ואולי בע"ה אני אצליח לעמוד בנסיונות.
ברגע שהיצר תוקף כבר העצות והחיזוקים פחות עוזרים... כי כבר היצר טיפה שולט בי.

אני מודה לה' על כל זה אני יודע שזה לטובה, ב"ה שיש לי את המלחמה הזאת,
שבזכותה אני יכול יותר לגדול ולהתקרב אל ה' יתברך בע"ה.
מתי היא תסתיים לגמרי? אני לא יודע... אבל בע"ה להחזיק מעמד בתקופה הזאת
של השבוע-שבועיים שהיצר תוקף, כי עד עכשיו אני לא זוכר אם הצלחתי פעם אחת להחזיק מעמד,
כל פעם כמעט נפלתי ודי עמוק בתאווה עד שהיצר נעלם ב"ה.

את החיזוקים ששולחים מהאתר שמור עינך תמיד טוב לקרוא וללמוד כי הם לא מתעסקים עם היצר אלא עם רובד יותר עמוק בנפש,שם, כך אומרים, מתחילה  הבעיה.

הרבה הצלחה

בוקר טוב לך

אני חושב שהדיונים הם חשובים גם לך,

1. הדיבורים כאן באים מתוך יראת שמים ועבודת ה'. לעולם אי אפשר להנזק מזה.

2. זה כמו חיסון, מכניסים כמה חיידיקים, המערכת החיסונית מתגברת ומתחזקת, וערוכה למתקפה חזקה יותר.

3. אתה יכול לעזור לאחרים, ולהשפיע כוחות חדשים לאלו שעוד כבולים באזיקי התאווה.

בבקשה תשאר איתנו... תן לזה צ'אנס...

אני נכנס לפה בדרך כלל כשהיצר תוקף כמו למשל היום..
הוא התחיל בערך מיום חמישי בשישי-שבת ב"ה כמעט ואין לי הרהורים וגם אם כן
הם לא ממש אפקטיביים, אני אחלל שבת בשביל מראות לא צנועים.
שמתי לב אבל שזה קורה לא תמיד סתם... הרבה פעמים זה התחיל או מעצבות, ייאוש, לחץ שהייתי בו,
או מזה שנרדמתי במשמר והקלתי לעצמי לראות כל מיני דברים בטלוויזיה ובאינטרנט שהם כביכול צנועים,
לא לגמרי פשוט... בהתחלה זה לא ממש עושה משהו אבל אחרי כמה פעמים זה מתחיל לחלחל פנימה ולגרום להרהורים,
ההרהורים מתגברים ואז מתחילה התקופה שהיצר הזה תוקף.

ב"ה משהתחזקתי שזה 3 שנים פחות 3-4 חודשים בערך,
לא פגמתי בברית (כלומר ניאוף ביד), אבל מלפני כמעט שנה
התחילו לי הרהורים וכן נפלתי בלראות סרטים ותמונות לא צנועות בעליל
באינטרנט... למרות שהייתי מאוד קרוב כמה פעמים בעקבות הסרטונים והתמונות
לפגם הברית אבל ה' זיכה אותי ומנע ממני לעשות את זה.

אני ממש לא רוצה את התאווה, אבל הקטע שהתקופה הזאת שהיצר תוקף זה לא איזה כמה דקות וזהו...
זה כמעט כל היום... כל רגע... במיוחד במצבים שהראש משוטט ואין לי ממש מה לעשות
כמו בשירותים, במיטה שאני הולך לישון וכו'.

אני אומר לעצמי "הפעם אני בע"ה אחזיק מעמד ב"נ" אבל נופל...
הרהורים גוברים, הפיתוי נהיה יותר חזק, ההרגשה שאני חייב כביכול לעשות את זה גוברת...
ואני לא זוכר שהצלחתי לשרוד אחרי כל זה ולהחזיק תקופה בלי ליפול לפחות פעם אחת.

אם כן בוודאי שכדאי לך להישאר אתנו לפחות בתקופה עמוסה שכזו.

תמשיך הלאה לטייל פה קצת,

ועל הדרך תאסוף את העצות שנוגעות אליך...

בבקשה תמשיך להיות בקשר, ונעבוד על כל מה שבא לך...

הבת שלי בוכה, אני חייב לעוף...

בהצלחה אחי

שלום אבג,

אני מכור לתאווה , וכמכור אני אענה לך.

התאווה לא מתעוררת אצלי סתם כי ראיתי משהוא, או כי הטסטרון שלי גבוה. התאווה מופעלת אצלי באופן אוטומטי על ידי המוח.
יש במוח המכור שלי חלק משובש ששולח הבזקים חשמליים לניורונים באזור ההנאה של המוח. ההבזקים האלו מדליקים את התאווה.

ב"ה אני לא סובל מאפילפסיה, וההבזקים הללו הם לא אקראיים לגמרי, אלא הם בעצמם מוצתים מאזור אחר במוח. האזורים במוח שמציתים אצלי את כל הבאלגן הזה, אלו אזורים שאחראיים על רגשות טינה ופחדים. שם יש מנגנונים שלמים של הכרה ותגובה לסובב אותי.

המנגנונים האלו קצת מעוותים. הם רואים את המציאות בצורה מאוד חד צדדית והם מגיבים בהתאם. התגובה של איזור הטינה והפחד במוח איננה מיידית אלא מצטברת. ככל שהתגובה באזור הזה יותר חזקה ומתמשכת- כך הסיגנלים שנשלחים לאזור ההנאה במוח חזקים יותר. כמובן שככל שהסיגנלים חזקים יותר התשוקה להתאוות חזקה יותר.

לכן-

אני צריך להחלים את אזורי הטינה והפחד במוח. ההחלמה הזו באה לידי ביטוי דווקא כשאני לא מתאווה. דווקא כשאני מפוכח מינית. בזמנים של רוגע תאווני, אני יכול לנסות לשנות דפוסי ההכרה והתגובה שלי.

בזמנים של שכרון תאווני, חיזוקים לא יעזרו לי. בזמנים אלו אני צריך חבר שינער אותי. שיעזור לי לראות מבעד לאדי התאווה. בזמנים כאלו אני צריך נס.

אתה מן הסתם חושב שאני דובר סינית-  ממש לא, זו פשוט מחלה קוראים לה 'פחדטיטיס - טינהטיטיס - תאווטיטיס'

לתאווטיטיס אין תרופה. לפחדטיטיס וטינהטיטיס יש!

תתפלל עלי - "עובד בן ה'"   

אני מבין אותך מאוד אחי וחיזקת אותי תודה

שמע יש לי כל מיני דברים שמציתים את זה...
בעיקר רגעים של ריקנות, עצבות, בדידות, ייאוש, לחץ
ואז זה כאילו מופיע כביכול כ"פתרון להפיג" את אותם מצבים לא נעימים.
הקטע שזה מתחיל זה כבר לא בהכרח קשור לאותם מצבים זה מופיע כמעט
כל הזמן גם שאני בשמחה וכו' זה צץ לי במח בלי שליטה...
ואם יש לי מצבים כאלה בזמן שזה מופיע אז בכלל...

בע"ה אני אעשה כמה שיותר לעבוד על זה באמת על התגובה שלי לאותם מצבים
שגוררת אותי לתאווה. אבל מצד שני הייתי גם מאוד רוצה לדעת לצאת מהתאווה ברגע שנכנסתי אליה...
בדרך כלל זה נעלם לבד, ה' יתברך ברחמיו הרבים מעלים לי את זה...
בדרך כלל זה נעלם בסופי שבוע לקראת שבת בשישי-חמישי מצד שני זה גם בדרך כלל מתחיל
בתחילת שבוע, מוצ"ש-ראשון.

בשבתות ב"ה כמעט ואין לי את היצר הזה ובע"ה גם שלא יהיה אף פעם בכלל במיוחד אבל בשבתות.

אם אתה משתמש בתאווה בשביל להפיג מתחים, חרדות ותיסכולים- אז תוכנית 12 הצעדים תתן לך מזור.

הזמן הכי קשה לי זה מוצאי שבת

1. הסיבה האמיתית, כי הנשמה יתירה יוצאת, והנפש מתגעגעת למשהו שימלא את החסר.

2. הסיבה הטכנית, ישנתי טוב בצהריים, אכלתי טוב, יש לי זמן פנוי ואני משועמם, אז אני מחפש אקשן.

3. הסיבה הפסיכולוגית, כשמרגישים שמתחיל שבוע חדש עם דאגות ולחצים חדשים, זה שובר את הרוגע של שבת ומנסים להדחיק את הלחץ ע"י פורקן.

'כמועד' לשבתות וימי ראשון שני שלישי רביעי חמישישי, הייתי חייב לערוך שידוד מערכות בכל תחומי חיי, הקריאה עזרה לי להבין מה עלי לעשות בכדי לזכות בשינוי המיוחל, אם לא עשיתי לא הצלחתי.

אני לא יודע אם אתה מכור או לא, ברור לי שאם אתה מכור, לא יספיק לך רק לקרוא חיזוקים. תצטרך לחיות לפיהם, יתכן גם שאתה נמצא בשלב שאינך מודע למה שמתרחש אצלך, לשם כך יש את הבדיקה הפשוטה ביותר  שכדאי שתבצע עם עצמך בכנות - האם אתה מצליח לא לעשות את מה שאתה לא רוצה לעשות...

בהצלחה.

ולעובדטיטיס אהבתיטיטיס.

האם אני מכור? לא יודע...
שמע כבר יותר משבועיים אם אני לא טועה לא ראיתי סרטונים וכו' לא צנועים.
הרגשתי נקי עם זה, אבל מיום חמישי בערך זה חזר לי, בשבת נעלם לי, יום ראשון חזר מחדש.
ב"ה עוד לא נכשלתי... אבל הרבה פעמים בימים הראשונים החזקתי ב"ה מעמד אבל אחרי זה נפלתי...
שמע אני לא רוצה לעשות את זה, יודע שלא באמת יהיה לי סיפוק מזה, שאני חשוב על זה זה אפילו קצת מגעיל אותי,
אבל בכל זאת אני נמשך לזה כמו מגנט... זה לא עוזב אותי המחשבות על זה...
מהבוקר עד שאני נרדם... בלילה בדרך כלל זה הכי חזק.