ניתנה רשות לרופא לרפאות, אבל לא לחולה להתרפא. מה הכוונה? אם הגיע חולה בדיעבד לרופא, מותר לו לרפאות אותו, אך לכתחילה יש ללכת רק לנביא ולתורה. (בימנו נפוץ המנהג ללכת לרופא, לכן זה מותר...)
כל זה לכתחילה. כל זה נוגע באדם שחי את חיו בצורה נכונה ויכול באמת להוציא מתוך התורה את דרך חיו. כל זה נוגע לאדם שבאמת יכול לסמוך ב100% בה'.
מה לעשות, אנחנו לא כאלו. אנחנו חולים. לא, התאווה וה'חטא' זו ממש לא הבעיה שלנו. אם אדם הוא באמת רק סתם מאונן ורק סתם נואף, הוא חוטא ואין לו פיתרון מלבד התורה. אבל במקרה שהאדם לא סתם מאונן, אלא מאונן כי חסר לו משהו בנפש, אז הבעיה שונה לגמרי. החטא הזה הוא תוצאה של משהו מאוד עמוק, אין שום אפשרות לפתור את החטא בעזרת התשובה, כיוון שהחטא הוא רק ביטוי למחלה עמוקה.
המחלה העמוקה הזו פגעה בנפשנו בצורה כה עמוקה, שאנו לא מסוגלים לבטוח בה'. הפכנו את עצמנו לאלוהים! אנחנו שולטים או יותר נכון, מעוניינים לשלוט בכל העולם!
לכן, כל פעם שאנו פונים כביכול לאלוהים שיעזור לנו, אנחנו בעצם פונים לעצמנו. אנחנו מרוכזים אך ורק בעצמנו, מלאים בכל כך הרבה רגשות שליליים, שלימוד התורה כלל לא עוזר לנו, אנחנו לא פתוחים נפשית לדבר זה. אנחנו לומדים ותוך כדי עסוקים אך ורק בעצמנו, אנחנו מרוחקים שנות אור מהדרך האמיתית של התורה, מהביטחון בה'.
לכן, לבטוח בה' במקום ברופאים זה סתם שקר, זה ביטחון בעצמנו.
לכן, בגלל היותנו אלוהים של עצמנו, אנחנו מתמלאים טינה מכל דבר שלא מתנהל לפי רצונינו.
כך, לאט אבל בטוח, אנחנו מדרדרים, מתרחקים מדרך החיים של התורה (ללא קשר לזמן הלימוד היומי) והולכים אל הרוע.
הפיתרון היחיד הוא פיתרון של תיקון כל אותן שגיאות. להחזיר את עצמנו למקומנו, להחזיר את ה' למרכז, להתחיל לעבוד על המידות שלנו. כל זה קשה לנו מאוד, כי כאשר אנחנו קוראים זאת בספרות המוסר, אנחנו עדיין לא שם. אנחנו מרוכזים בעצמנו. אנחנו לא מצליחים להפתח לזה באמת, אלא עדיין רק משקרים את עצמנו.
לכן, אנחנו הולכים לרופאים שירפאו אותנו. נעשה כל מה שהרופא אומר- טיפול פסיכולוגי, 12 הצעדים, קפיצת בנגי יומית ואכילת לחם בלבד במשך שנה. הכל אנחנו נעשה, בלי להבין, כי חיינו תלויים בזה. ללא זה, אנחנו ממשיכים לשכוח את ה', ממשיכים להדרדר, ממשיכים להתמלא טינה. לכן זה חיים או מוות. בלי לטפל בזה אצל רופא, המחלה שלנו גדלה ומתפתחת. בסופו של דבר נתגעגע לביטוי שלה באוננות, היא תגיע למקומות קשים מאוד, גם בתחום התאווה וגם בתחומים קשים אף יותר.
נקודה אחרונה- כתבתי שאם מאוננים 'סתם' אז זה באמת חטא, כי זה לא נובע מבעיה פנימית עמוקה.
זה לא באמת נכון. הזוהר כותב בפרוש שאין תשובה על חטא זה. מפרשים שלא שאין על כך תשובה, אלא שתשובה רגילה לא מועילה, יש צורך בשינוי בבסיס האדם, תשובה גדולה בהרבה. מה הכוונה? על זרע לבטלה אין תשובה, כיוון שאין צורך בתשובה. אוננות, חד פעמית, רב פעמית, תאווה לכל צורותיה מעידות על משהו חסר מבפנים. לא ניתן לאונן 'סתם', הכל נובע ממשהו עמוק. לכן גם אין שום משמעות של תיקון הדבר הזה. הרי לא עשית זאת בשביל עצם המעשה, עשית את זה בגלל משהו פנימי. חילול שבת אתה יכול לעשות סתם כי כיף לך לראות טלויזיה, לאכול חזיר אתה יכול סתם כי אתה רעב, אוננות אתה לא יכול לצרוך סתם, אתה צורך אותה כי אתה חסר מבפנים.
לכן התשובה על חטא זה היא תשובה שלא קשורה לחטא זה, היא תשובה כללית, שינוי פנימי עמוק. זה בדיוק המהות של 12 הצעדים- שינוי פנימי עמוק.
12 הצעדים שאובים מהתורה. מי שהולך לפי התורה באמת, לא נזקק להם כיוון שהם פשוט כתובים בה, לא במפורש, אלא הם חלק מהדרכי חיים שהתורה מקנה לנו. אבל 12 הצעדים פונים אלינו, החולים, שלא יכולים לקבל את אור התורה וממנו ללמוד. 12 הצעדים מלמדים אותנו את חלק מדרכי התורה, לאחר מכן, נוכל להתחבר בעצמנו אל ה' ואל התורה וללמוד את דרכיה בעצמנו ללא 12 הצעדים.
אם עכשיו אנחנו מבינים שאותו חטא הוא לא חטא אלא ביטוי למשהו עמוק בתוכנו שצריך תיקון גדול, אנחנו מבינים שאין בכוחנו לשלוט באותו יצר הרע כמו שאנחנו שולטים בו יפה בכל תחום אחר. הרי רק על היצר הרע אמרו שניתן לשלוט בו, על מחלה פנימית עמוקה שהביטוי שלה חטא, לא ניתן. אין פה יצר הרע, רק מחלה.
בנוסף, בהסתכלות יותר עמוקה, יש פה יצר הרע. האם דרך ההתמודדות איתו היא ראש בראש? איפה זה כתוב? להפך! בתחבולות תעשה לך מלחמה! יש להשתמש בכל כלי במאבק ביצר הרע, גם ב12 הצעדים. רבים וטובים הצליחו כך, לכן למה לנו לא לנסות?
נ.ב- אם זו שטיפת מוח, אני מעוניין בשטיפה רצינית, ניקוי כללי חזק חזק. לא ניקוי יבש, ניקוי מפוכח!
בהצלחה לך!
לילה נקי ומלא החלמה לכולם!