אחהצ טוב חברים

אני עובר בשלוש השעות האחרונות התקפה אדירה
והמדהים הוא שזו התקפה מתאומת -למצב הרוח שאני נמצא בו
ואני יסביר

פעם אם הייתי בלחץ ממטלה מסוימת בעבודה
כשזה נגמר ומסרתי את העבודה
נהגתי לפנק את עצמי
בשעה שעתיים של פורנו

היום בבוקר קמתי
נחוש וחזק
וב12 בצהריים מסרתי את העבודה
שבה הייתי עסוק בשבועיים האחרונים
ונשמתי לרווחה

דקות אחרי זה הגיע היצר משום מקום
היתי במשרד לבדי

כנראה הכימכלים בראש שמכירים את
תחושת ההקלה שבה הייתי מהלחץ בעבודה
תרגמו את זה לרצון לפורנו

יאללה מלחמה

אתה מתכוון
יאללה כניעה...

אני כל כך מותש
מתאים לי כניעה
אבל זה לא מגרש לי את הסרטים בראש

אני לא יודע מה לומר לך. רק דבר אחד:
מלחמה אולי מרחיקה את התאווה בטווח הקצר-אבל גורמת לה להתגבר בטווח הארוך.
כניעה גורמת להיעלמות התאווה (לפחות במקרה ספציפי, עד המקרה הבא).

גם אני לא יודע עדיין בדיוק איך נכנעים באמת, אבל אני יודע שמלחמה לא תעזור לי, אז אני מנסה להיכנע כמה שאני יכול

רונדו היקר
דע לך שמקומות הנסיון הללו הם בדיוק נקודת ההחלמה
כמו שפינחס אמר, העניין הוא הכניעה, הפנייה אל כח גדול ממני, לטעון לפניו שזהו! אני לא יכול זה גדול עלי, אני חייב עזרה!!! להתקשר לחברים, לספר להם כל שעל ליבי
זה משחרר..
זה מקל מעילנו את העול הכבד שלה..
זו הדרך היחידה!!!

Rondo היקר,
אני מאד מזדהה עם המצב הזה.
אצלי זו הרגשת הריקנות לאחר שהייתי עסוק במשהו למשך זמן.

זה מופיע אצלי בדר"כ אחרי שאני עסוק בעשיית שירות כלשהו לחברותא. אני בקשר עם חברים, מרגיש חלק פעיל ביניהם, והנה... בום. הכל נגמר.

תופעה זו מופיעה בספרות של SA לגבי השתתפות בהכנסת כנסים.



אני מרשה לעצמי להסיק מכך, שבכל גמר של פעילות רציפה אני ירגיש "צניחה" ואצטרך להגביר את הקשר שלי עם חברים ועם ההחלמה.

תודה על הדברים חברים יקרים

אהבתי את המושג "צניחה"

זה באמת מתאר את ההרגשה לפני שבא היצר

למרות שאצלי
אני לא בטוח במושג "ריקנות"
אצלי זה יותר הקלה ושחרור
ורצון לתת לעצמי פרס
ובדרך כלל בעבר
נהניתי מאד בפרסים הללו

חייב אני להזהר מצניחות הללו
יותר מכל דבר אחר
אפילו ממראה לא צנוע

משום שהם משויכות לי במוח
להנאה גדולה אחרי

דרך אגב הסיבה היחידה
ובאמת היחידה שלא נפלתי אתמול
כי לא רציתי לאפס לי את הטבלה המשותפת

שלום רונדו היקר .

אני מזדהה מאד עם ההתמודדות שלך , גם אצלי הרבה פעמים אחרי שמשתחרר לחץ של תקופה ארוכה כמו איזה פרויקט שעבדתי עליו זמן רב וכו' אז פתאום עם תחושת ההקלה יש רצון עז ליפול.
אני חושב שזה נובע בעיקר מהסיבה שלאחר תקופה ארוכה שבה היינו מנוהלים עי אחרים  (עמידה בזמנים,המנהל וכו'...)  פתאום יש צורך לקחת את ה"שליטה" לידיים  ןכאנשים מכורים שסובלים מהמחלה לבטח נרצה ללכת למחוזות הידועים לנו ששם אנחנו מרגישים שהשליטה בידיים שלנו .
עד שמתעוררים מההזיה הזו ומבינים שזו טעות  .
בכל אופן תהיה חזק הרצון הזה חולף לו אחרי יום אחד בד"כ , ועל אחת כמה וכמה שיש לך את הכלים של 12 הצעדים .
המשך בדרכך , אתה צועד בדרך הנכונה .