מובא בספר נטעי גבריאל בסימן הראשון של ימי השובבים
בסעיף א "ימים הללו מסוגלים לתקן עוון פגם הברית יותר משאר הזמנים, והם גמר של יום כיפור"
ובסעיף ד' "עיקר העבודה בימי שובבי״ם, לזכך את גופן שיהא דירה נאה להשראת השכינה" (התחזקות בעבודה על 12 הצעדים, בבחינת יפשפש במעשיו)
בסעיף ה. "עיקר התיקון ע״י לימוד התורה בעיון, יותר משאר סיגופים" (נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה)
www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46444&st=&pgnum=415
מזמין אתכם להצטרף גם לתקופת חיזוק והתעלות.

לא שייך אליי.

אין לי שום בעיה עם פגם הברית.

שלום לך וברוך הבא, בגיל 14.5 (לפני כעשוריים) צמתי את כל השובבי"ם, זו היתה שנה מעוברת אז הוספתי ת"ת, ומוצ"ש שלאחמ"כ שיזלת"י את נשמתי.

שנים התייסרתי מאימת מלאכי החבלה מלאי העיניים שיטגנוני בדודי מתכת אדירים בשז"ל מבעבע כשכל הנשמות שאיבדתי יצליפו בי בשוטי אש.

לא עוד. בצער רב  מהול בשמחה קיבלתי את עובדת היותי חולה. לא חוטא.

במהרה גם אצלך. אמן.

ברור לי שמוסר וחיזוק זה לא הצד החסר לאנשים הנמצאים באתרא קדישא הדין,
בכל זאת החלטתי לכתוב את שכתבתי כי לענ"ד דחיפה קטנה תמיד יכולה להועיל,
וגם אם לא תועיל ודאי לא תזיק.

אסירות
תרשה לי לנסות ולהבין אותך!!!
אמרו חכמינו ז"ל אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות (חולה כהגדרתך),
הוי אומר נעשה ככל העולה על רוחינו על הטוב נקבל שכר ועל הרע לא נענש כי הרי אין אדם חוטא וכו'
האם לזאת כוונתך? ואם כן היתכן?!

סוד הכניעה
שמת לב למספר ההודעות שלך
מזל"ט
לעצם תגובתך לא ברור לי מה אתה מחפש באתר זה אם זה לא שייך אליך

אני אדם חולה. מאוד חולה. מאוד מאוד חולה. יותר חולה ממספר ההודעות שיש לי היום.

אבל אני לא חוטא. לא רק שאני לא חוטא, אלא שאם מישהו יצליח לשכנע אותי שאני חוטא - אני יחזור אל המחלה שלי במהירות. לא בא לי למות, אז אני מתרחק כמו מאש מכל מה שמריח קשר לעבירות, חטאים, שובבים וכיוצא בזה.

אני 'מרשה' לך לנסות... כשתצליח תודיע לי, אני עדיין לא יכול להסביר אותי... ראית פעם אוטיסט מאונן? ילד עם תסמונת? הוא יענש? (יש כאון מאמרים רבים בנושא, חוטא חולה. קרא ושתהיה לך תועלת)

שלום שמי תסמונת, נעים להכיר.

המסקנה שלי לאחר שנים של שימוש והחלמה - אני שוטה שאלוקים מחזיר לשפיות.

אני מסכים עם  סוד הכניעה
גם אותי מרתיע כל מה שקשור לחטאים וחיזוקי מוסר
אני אדם חולה ורק חולה ואני מחפש רפואה
לא חסר לי לשקוע בדכאונות
ודרך אגב הפוסט שלך תמים משהו זה נגע לליבי זה הזכיר לי אותי לפני כמה שנים.
בכל אופן אם יש לך את הכוחות עלה והצלח

חברים יקרים
אני מתלבט אם אפשר "לרתום" אלינו את ימי השובבי"ם, אך מתוך נקודת מבט שמתאימה למהלך אותו אנו עושים.
כמו שהמסרים והלימוד באלול (אאאאללללוווולללל!!!!) ובימים נוראים משתנים, והיום מנסים להיות עסוקים יותר בתשובה מאהבה, או בכל אופן מתוך נק' מבט שה' אוהב אותנו.
אולי גם בימי השובבים אפשר כך.
ימים שיש בהם שפע אלוקי להתקדם בשיבה לעצמנו, בשיבה לנשמתנו ובשיבה והתבטלות לה'. (כניעה)
את השפע הזה יצקו בכל דור לכלים שונים, לפי התאמתו - היום הכלים שלנו משתנים.

שמעתי הסבר יפה על שובבים. שמדובר בהם בפרשיות של בניין עם ישראל מ"הנה עם בנ"י" ועד "נעשה ונשמע". והם הפרשיות של היציאה לחופשי גם בנושא הכי יסודי באדם. ממט' שערי טומאה למט' שערי קדושה!!

אדרבה אנחנו יכולים לשמוח בשובבי"ם, לקבל סייעתא דשמייא בדיוק במסלול בו אנו צועדים.
אני חולה אז אני צריך פי אלף סייעתא דשמיא מעובד מוסרי שגרתי (אם נשאר אחד כזה...)

אפילו אפשר להתאים את המהלך לצעדים:
שמות,וארא, - וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה:
1. הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה, וכי אבדה לנו השליטה על חיינו.
2. הגענו לאמונה כי כוח גדול מאיתנו יוכל להביא אותנו לשפיות.

בא  בשלח - וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד אֶת משֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ:
              וַידֹוָד הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה: לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם:
3. החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלקים כפי שאנו מבינים אותו.

יתרו משפטים - מתן תורה ופרשת משפטים
צעדים 4 עד 10.

תרומה תצוה - משכן
11. חיפשנו בדרך של תפילה והרהורים לשפר את מגענו ההכרתי עם אלקים כפי שאנו מבינים אותו,
      כשאנו מתפללים רק לדעת את רצונו מאיתנו, ומבקשים ממנו את הכוח לבצע זאת

ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש
12. שעברה עלינו התעוררות רוחנית כתוצאה מצעדים אלה, ניסינו להעביר מסר זה למכורים אחרים, ולנהוג על פי עקרונות אלה בכל תחומי חיינו

:)מה יש לפחד מהשובבי"ם - נרוץ אליהם ונקבל סייעתא דשמיא בדיוק למסלול שלנו. :D

אם אני יכול להיות יותר פתוח... להשתחרר מטראומות...
אני עלול לגלות ששובבים זו לא מילה כל כך גסה...

קמתי!
תודה לך. הארת את זה באור יקרות.

לב נשבר היקר!
אני עצמי לא משוכנע שאני נקי מהחטא החמור, ברור לי אמנם שאני מכור אך אני לא יודע כמה היה לי בחירה וכמה אני כבר לא שלטתי בעצמי, כיום כבר ברור לי שאין לי שליטה כלל.
אבל גם אני לא עושה עניין מהשובבי"ם, מדוע?
כי ברגע שאני מחליט שאני יתחזק יטהר את עצמי וכדו' אני שוב עלול כמעט בוודאות לחשוב שזה תלוי בי, "אני" יתחזק, "אני" יתקדש, ואז "אני" יפול וזה לא יהיה שובב בכלל.
אז אני פשוט ממשיך לצעוד, ונקווה שנסיים את השובב"ים לראשונה בחיי הבוגרים נקי, כל יום רק להיום!

לב נשבר,
לפי כמות התגובות לא רק באשכול הזה נראה שנגעת בנקודה שבתוך הלב הנשבר של כולנו. רבים כאן (כולל אותי) עדיין קופצים כשמזכירים לנו דברים כמו ימי השובבים, או אלווווול, שצרובים לנו בתור כשלונות אינסופיים בנפש.
כתבו לך כבר הרבה דברים טובים. אני רוצה לכתוב לך משהו יותר תורני, אבל אצלי הוא מתחבר מאד להחלטה ללכת על 12 הצעדים ולוותר על כל התהליכים המקובלים של תשובה, ובמקום זה להגדיר עצמי כמכור ולמסור את עצמי לה' (אם כי, יש תשובה גדולה מזה?)
בזוהר כתוב שמי שמוציא ז"ל אין לו תשובה.
במשנה כתוב שהאומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה - אין סוף לפעמים שאמרתי אחטא ואשוב. רק פעם אחת, רק ממחר, וכו' וכו'.
יש בחז"ל שעבר ושנה נעשה לו כהיתר, ולפי לפחות חלק מהפירושים הכוונה היא שהאדם כבר לא יכול לחזור בו כי בשבילו זה כבר חלק מהחיים.
בספרי חסידות מסבירים על מי ששקע בתוך הקליפות, שהן שולטות בו, וכבר לא בכוחו לחזור, רק ברחמי שמים.
לפי מה שכתוב בספרי מוסר וחסידות וקבלה, כמות הצומות שאצטרך לצום כדי לכפר על הוצאת ז"ל גם לפי השיטות המקלות היא כזו, שגם אם אצום מהיום ועד גיל מאה ועשרים ברציפות לא אגיע לחצי מהכפרה.
בקיצור, לפי הכללים ה' היה צריך לקחת אותי מכאן מזמן, כי אין לי שום סיכוי לתקן את מה שקלקלתי עד סוף חיי.
באמת, חייתי לפי התחושה הזו הרבה זמן, בהבנה שהנה הנה נוחתת עלי המכה הבאה, ואם היה טוב - זה רק בשביל להרים את המפלס של הזפת בחבית שתכף תישפך עלי.
אבל להפתעתי נראה, שה' לא חושב ככה בכלל. הוא משאיר אותי כאן, ואפילו נותן לי חיים טובים והזדמנויות אין סוף ללכת קדימה - בתנאי אחד בלבד, שלא אפול לתאווה שהורסת לי את החיים שהוא נותן.
אז אני מרגיש שהשפה הזו, של לעשות תשובה, לא משקפת בכלל את היחס ביני לבין ה'. היא לא מספיק עמוקה, לא מספיק טובה, בשביל להסביר את מערכת היחסים.
בחסידות כתוב על הזוהר שהזכרתי, שהוצאת ז"ל לא מתכפרת בתשובה, אלא ב"תשובה עילאה", שהמשמעות שלה היא לא קיום מצוות בכלל (לא שלא צריך לקיים, אבל זה לא התשובה המדוברת) אלא שינוי בהתבוננות על ה' ועל החיים. "תשובה עילאה" זו התבוננות. ובשפה פשוטה - שינוי נקודת המבט על החיים.
כלומר, מי שרוצה לתקן, לא צריך לחפש תשובה כי זה לא עוזר. הוא צריך לחפש התבוננות חדשה, דרך חדשה לחיות.
אני עדיין לא יודע להגיד על 12 הצעדים הרבה, אבל שלשת הצעדים הראשונים - קבלת חוסר האונים שלי, הכרה בכח עליון שיכול להוציא אותי, ומסירת החיים לאלוקים - הם הדבר הכי קרוב לתשובה עילאה שאני מכיר (לפחות לאדם כמוני). וזה לא משנה באיזה פרשת שבוע אנחנו נמצאים.
אחרי שנים שהרב שלי מחנך אותי להאמין שאני לבד לא יכול ורק אם ה' עוזרו - יכול לו, ואני מתעקש לא להסכים, סוף סוף בא מישהו ומסביר לי איך עושים את זה בשטח.
עזוב תאריכים, בוא תצטרף לכניעה המוחלטת לה', ואז כל יום יאיר לך  - כמו ברשימה של אסירותודה - כמו יהלום, כל יום יאיר בתכונתו (נדמה לי שהניסוח של המילים האחרונות הוא של הרב קוק).
סליחה על האריכות... כאב לי.

רציתי להביא סיוע לדברים שאמרתי קודם.
היום לצערי נפלתי. לא יכולתי להמשיך מחשבה זו ותחושה, אז הלכתי ליהודי צדיק שזכיתי ללמוד איתו כשהייתי יותר צעיר.
החלטתי לספר לו על כך. הוא חיזק אותי בהקשבתו והוא הוסיף וחיזק אותי על הפניה,
אך בסוף הוא הוסיף שהוא לא בעל מקצוע וכדאי לפנות לבעלי המקצוע היודעים לטפל בעניין.
ואז הוא הזכיר שעוד מעט שובבי"ם ואני נבהלתי. כמו שחברי נבהלו. מה לצום?? להכנס למצב עכב"ר???

והוא המשיך שימים אלו הם עם סייעתא דשמיא וברכה לתיקון, בדיוק בנושא זה. הוא לא הזכיר מילה על התיקונים (ק דגושה...)

ואני מזכיר. אם אבותינו, או אפילו חברינו, היו צריכים כדי לקבל סייעתא דשמיא, ללמוד ולהתקדם , את הצומות והסיגפים. אין זה מוריד מערך האפשרות שלנו לקבל מימי השובבי"ם את הסייעתא דשמיא המיוחדת, שיכולה להגיע אלינו לעניין זה.
אנחנו מתקנים ונתקן את הברית בשיטת הצעדים ובכך ה' שמח בנו!!
נתחזק ונתאמץ בעזרת ה' יתברך
"כי נפלתי קמתי"

אם כבר מדברים על תשובה ושובבים
הנה רעיון מעניין מהרבה של המכורים...

ועוד אחד קטן בכמות ורב באיכות...

ואם כבר מדברים על שובבים...
הרעיון הוא שבפרשות אלו עם ישראל יצא ממצרים. כך נוכל לצאת אנו מהמיצרים שלנו.
אם נדמה את עצמנו ליציאת מצריים עלינו להזכר שממצרים נגאלנו ללא כל זכויות
ואת ערום ועריה... במ"ט שערי טומאה... שקועים בערוות הארץ...
אבל אבא שבשמיים תכנן עבורנו לקבל את התורה ולהיות לו לעם סגולה.
אז בחסד אלוקים הוא גאל אותנו. בחסד חינם. למעני למעני אעשה.
וזוכר חסדי אבות... ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה...
זה מחזק אותי לדעת שגם לגאולה הנצרכת לי היום ישנה הבטחה שהקב"ה יגאל אותנו בחסד חינם
למען שמו באהבה
השובבים לא מאיימים עלי. הם מרגיעים אותי שהגאולה ממ"ט שערי טומאה מובטחת לי
אם רק ארצה מספיק... או כל כל פנים ארצה לרצות...