אף פעם לא הסתדרתי עם הביטוי הזה.
כמה פעמים שלא אמרתי אותו לעצמי אף פעם לא הצלחתי להפנים באמת-לעבוד רק להיום ולא להתייחס לאתמול או למחר.
ביום שישי נסעתי עם אחים שלי, והם דיברו יחד. הקשבתי למה שהם אמרו ושמתי לב שהם בדיוק דיברו על הנושא של "רק להיום" אבל בהקשר טיפה שונה.
הלימוד מזה מתאים גם למקרה שלנו:
אח שלי, בגיל תיכון נמצא עכשיו בבית. הוא לא בישיבה למרות שהוא צריך להיות.
לפי מה שהבנתי, יש לו בעיה להיות רחוק מהבית (יש אנשים שיש להם בעיה כזאת). הוא סיפר שבכל פעם שהוא מגיע לישיבה-הוא חושב על זה שיש לו עוד שבוע להיות בישיבה, ומאז הוא לא מתפקד כי אין לו כוח לכלום-יש לי עוד שבוע להיתקע פה...
אח שלי אמר לו ככה: "אם בכל פעם שתגיע לישיבה תחשוב על השבוע שנשאר לך-אתה לא תשרוד. תחשוב על מה שאתה עושה עכשיו בלי קשר להמשך"
שמעתי והפנמתי. אמנם אני עדיין לא מצליח ליישם לגמרי אבל זה כבר יותר טוב.
אשמח לתגובות שיעזרו לי לברר וליישם את הכלל החשוב הזה.
ערב טוב ונקי לכולם, פינחס