שלום חברים יקרים
מילה לאסירות
נסיון לדירוג המחלה -לא למטרת בזוי או לא בזוי
אלא למטרת מיקוד
כדי שאני שסובל מאיקס וווי
יכול לקבל את העזרה הטובה ביותר
ממישהו אחר שסובל מאיקס ווי

אני מבין שכרגע לתעד ולפרט סוגי מחלה -זה בעייתי

אני הולך לכיוון  תיעודי אחר

נכון להיום אני כחודשיים בתהליך
עם 2 נפילות
נפילה ראשונה-קרתה בהתקפה הראשונה אחרי שבוע
נפילה שניה קרתה שלושה שבועות אחרי הנפילה הראשונה ועברתי בה
כ3התקפות שאת 3 אני יודע מה גרם להם
1-נפילת מתח "צניחה ״ בעבודה
2-אשה ספציפית
3אותה אשה ספציפית
האחרונה היתה הנפילת מתח
שזה כלפני 10 ימים

וסך הכל כל יתר הימים לא חשבתי על זה בכלל
התעסקתי עם זה בפורום
אבל באמת שלא חשבתי על זה

זאת אומרת שרק זמן ההתקפה הוא באמת הבעיתי

ושאלתי את הנקיים לאורך זמן
האם יכולים הם לתת לי תיאור קצת יותר מפורט
לגבי ההתקפות  לאורך  ציר ההזמן

האם כשכיבתי התקפה
הבאה תהיה חזקה יותר?


ואם היא חזקה יותר ואני לא נשבר
הבאה תהיה חזקה יותר?

האם פרקי הזמן בין ההתקפות
(בהנחה שאני לא מעורר אותה בטעות או לא בטעות )
נעשים ארוכים יותר?

והאם אם אני עומד בכל נסיונות
והפז"מ דופק
ואני כבר ותיק בהתקפות
כאשר אני בהתקפה
הותק מקצר לי אותה?

בוקר טוב חברים יקרים
כיווון שלא קיבלתי תשובה או תגובה על שאלותי
אשתדל להפוך את הלימון ללימונדה

גם אין תשובה זו תשובה לפעמים

אתה רוצה לקבל תשובה?
אין שום בעיה
תעבור את התהליך בעצמך
ותקבל תשובות

וכמו שאומרים בצבא
מה שלא הורג אותך -יחשל אותך

יום טוב ובשורות טובות חברים

רונדו היקר

מה שאני יודע על עצמי זה כמו שנאמר בספר הלבן
בהתחלה חשבנו שכאשר אוותר על התאווה ארגיש כאילו אני קופץ מקצה הצוק אל האבדון!
כך אני מרגיש הרבה פעמים בזמני קושי
כשאני מצליח להתגבר אני רואה עד כמה הדברים נכונים, עד כמה מין זה עניין אופציונאלי
אולם כשאני לא מצליח להתגבר.. נוגע בעצמי תו"כ שינה וכו'.. לאחר מכן אני מרגיש דפוק ללא החלמה.. גם אם לא נפלתי עצם העובדה שלא הצלחת לוותר זה עצמו מוריד אותי מדרך ההחלמה!

לגבי קצב הקשיים.. נראה לי שככל שיותר מבצעים את פעולות הצעדים.. לאורך זמן.. הקשיים ילכו ויפחתו.. כמו שאומרים כאן ניצחון גובר והולך על התאווה..

מקווה שהועלתי

רונדו יקירי,
השאלות שלך מוכרות לי. גם אני ניסיתי להבין את הרגלי צריכת התאווה שלי ולהגימל ממנה בלי לעשות את כל התוכנית.
עשיתי חשבונות של כמה זמן אני בלי ואיך שאני אצליח עוד ועוד עד שנפלתי.
ושוב נפלתי. ושוב נפלתי.
ולא הבנתי למה? מה לא בסדר?
חמישה חודשי נקיות לא נשמרים????
אז לקחתי עוד כמה כלי עזר מהאתר ונשבעתי שאם אני נופל עוד שלוש פעמים בחצי שנה הקרובה אני משתף מישהו שמכיר אותי בבעיה, לוקח ספונסר ומתחיל לעבוד על 12 הצעדים. דיברתי על זה עם ה' ארוכות וביקשתי ממנו שירחם עלי. הוא ריחם עלי. האבא האוהב שלי דחף אותי מהר מאוד להגיע להיכן שראוי שמכור כמוני יגיע. תוך יום וחצי כבר הייתי צריך לעשות את כל מה שהתחייבתי. את התחושות של חוסר האונים האלה אני לוקח איתי לכל מקום ושומר עליהם כעל צינצנת המן שצמודה לארון הברית בתוך המשכן ששוכן בתוכי. משם יצאתי להחלמה בגלל התובנה שלא יעזור לי להבין ולא יעזור לי לדעת. יעזור לי רק להפסיק להלחם!
הודתי שאני מכור ושאין לי כל יכולת לשלוט על חיי. היה לי כואב מאוד וגם עכשיו כשאני כותב לך את זה עולות לי דמעות בעיני.
כן, אני חסר כל כוחות ולכן לא משנה לי מתי היא תגיע וכמה חזקה היא תהייה. אני פשוט לא אהיה שם כדי להיאבק בה.
כשהיא באה אלי אני פונה אל אבא שלי בכל כוחי. אני עוצם את עיני ואומר לו "קח אבא, קח אותה או אותי! בבקשה ממך, אני לא יכול!" ואני צועק ואני בוכה כמו תינוק ומתחנן על חיי.
ואבא שלי תמיד עונה. אבא שלי שומר אותי בעריסה שלו ורק בגלל זה אני נקי היום.והנס הזה נמשך ונמשך כבר יותר מחצי שנה.
אז אני כל כך מבין אותך, וכל כך כואב לי לראות את ההתלבטויות שהן בכלל חלק מהמחלה שלך. ספק=עמלק.
אני מתפלל שכמו שהקב"ה האיר לי את הדרך כך הוא יאיר לך ולכל החברים, ואני הקטן בתוכם, את הדרך.
רק טוב בנתיים,
נעם

תודה נעם
עוד לא יודע איך לעשות את זה
אבל לפחות צחקתי מהמשפט זה -נשמע נהדר

תודה דיינו
כל פוסט ופוסט מועיל

שלום לך רונדו, מדבריך נדמה היה שישנם מכורים יותר מתקבלים על הדעת וישנם כאלו שעדיף לעבור למדרכה השניה... אם טעיתי, וזה קורה לא פעם, כתבתי בעבר ואכתוב שוב, קח את מלותי וזרוק.

בהחלמה למדתי שההבדל בין מי שהרחיק נדוד בחיפושיו אחר תאווה ברמת עצימות גבוהה, למסתפק במועט הוא בסך הכל כמה תחנות ברכבת הזו... ההתמכרות היא לא מה עשיתי אלא למה עשיתי. והלמה הזה ידרוש עוד במוקדם או במאוחר.

יש חברים האומרים שהם חסרי אונים מול התאווה שהם רואים, לימדו אותי שזו שגיאה. הם חסרי אונים מול עצמם, מה שהם רואים גורם להם לחוש זאת ביתר שאת, לכן הייתי מציע לך לא להתמקד במה ראית שגרם לך לנפילה אלא לתעד מה היה לך לפני ובעיקר היכן היית בתוך 'הראש' - המשרד הראשי של המחלה שלנו.

אני לא מכבה התקפות, הכח העליון עושה בשבילי את מה שאיני יכול לעשות עבור עצמי כשאני עושה את מה שביכולתי. התפקיד שלי הוא להיות הכי קרוב שאני יכול אל האור ואז לא אחוש בחושך.

מטבע הדברים, כשאני מפתח את החיים הרוחניים אני ליד האור יותר זמן ולכן החושך אינו מורגש, ברגע שאתנתק מהאור התוצאה תהיה אותה תוצאה. הרעל לכשיכנס לגוף האדם ישפיע את אותה ההשפעה. תמיד.

- - - - - -

ברצוני להסביר מדוע לא הגבתי עד עתה, אדגיש שאיני מתכוון לאיש זה או אחר. יש לי תחושה שהולכת ומתעצמת אצל חברים נוספים על המתרחש בפורום, יש כאן המון דיונים שנשארים ברמת הכתיבה, יותר מדי פוסטים על מה שלא עשינו...

בקבוצות החיות זה לא תופס, אנשים שרוצים להחלים לא מעוניינים לשמוע מה הדעה בנושא כזה או אחר. אם הם רוצים את מה שיש לי, הם ירצו שאספר להם איך הגעתי לזה, מה עשיתי שהביא לי יום נקי. לא פוסט רעיוני בנוגע לתיאוריה כזו או אחרת.

לא מעט פעמים בפורום ניתן לראות חברים חדשים, לומדים את 'השפה' בתוך ימים של דגירה בפורום, והם ישר רצים להורות לכל חדש מהם מה כדאי לו לעשות...

חברים, בואו נתחיל לספר מה עשינו ושעזר לנו.

שיהיה לכולנו בהחלמה.

"עוד לא יודע איך לעשות את זה
אבל לפחות צחקתי מהמשפט זה -נשמע נהדר"

אני עצמי עובד על להגיד את זה ולהרגיש את זה.
וכשקראתי את תגובתך, רק רציתי לבכות.

ניסית הרבה דרכים לצאת מהתאווה עד היום. למה שלא תנסה גם את זאת?
אבל האמת, צריך הרבה יותר כח בשביל להצליח בדרך הזאת.

באהבה ובתפילה,

נעם

מעניין שמשום מה לא רואים זאת אצל הוותיקים. הם יותר מיושבים בדעתם ושוקלים את מילותיהם בזהירות ובמחשבה מעמיקה.

היי נעם
כשכתבתי הצחיק אותי
לא התכונתי שאתה או הדרך שלך מצחיקה אותי
אלא שהמשפט התחבירי הספציפי הזה הצחיק אותי

מצתער אם גרמתי לך תחושה לא נעימה
הכונה היתה הפוכה

את מה שאתה אומר
כבר שמעתי פעמים רבות
מחברים פה
אשריכם -אני כנראה עדין לא שם
קושי לא מפחיד אותי כרגע
מקווה להגיע
וסליחות אח יקר

היי אסירות
תודה על התגובה
אני מטומטם גדול שהגעתי לאיפה שהגעתי
אבל אני לא כזה מטומטם לירוק בבאר שאני שותה
אני חוזר ואומר ואיני מתביש בזה
ובמיוחד שאני מנסה לעשות את זה
בדרך קצת שונה
וללא ספונסר
בלעדיכם חברי הפורום  לא הייתי מגיע לרבע
ממה שהגעתי
דבר נוסף שצדקת
( מה לעשות אתה וסוד הם חכמי השבט)
שלא סיפרתי את הכל
אני לא בטוח שזה מהדחקה
כי את הלילות שעברתי אי אפשר להדחיק
אלה יותר מחוסר רלוונטיות

בחלק  גדול מהפעמים שהשתמשתי
ב20 שנה האחרונות

השתמשתי בחומרים מעוררי תאוה
ולא אכנס לפירוט כדי לא להכניס
רעיונות לאחרים
והמבין יבין

כאילו שלא הייתי חם בלי זה

אבל רציתי עוד ועודם
וגם זה לא הספיק

זהו נגמרו לי השלדים בארון

אני למדתי בתוכנית שזה לא היה בעיה אלא פתרון. אמנם פתרון גרוע אבל פתרון. סוג של בריחה. בריחה מעצמי ומחוסר יכולת להתמודד עם עצמי ומצבי הנוכחי. מה שקרה כשלא יכולתי להכיל את הכשלונות ברחתי לתאווה. אבל אז לא יכולתי להכיל את הבריחה ונאלצתי לברוח יותר רחוק. יותר עמוק. מעגל קסמים בלתי ניתן לפריצה.