במוצ"ש ניצלתי ממוות.
נסעתי בכביש 443 ממודיעין לכיוון ב"ב, ירדו גשמי זלעפות, הייתי בנתיב השמאלי, תוך כדי עקיפה.
לפתע, הרכב איבד שליטה, כנראה משמן שהיה בכביש, ועשה 4 צלחות במקום.
עפתי מהנתיב הכי שמאלי, תוך כדי הסיבובים, לחצץ  בצד הכי ימני בכביש, הרכב חתך את הג'יפ שאותו עקפתי, עניין של אלפית שניה, שהוא היה נכנס בי וגומר אותי במקום.
אני אסיר תודה באמת!! לאלוקים שאוהב אותי והיה איתי באוטו, אחרת אין שום הסבר הגיוני, איך לא קרה לי כלום!! וגם לא לאוטו!!
בדיוק עבר שם איש של הצלה, הוא לא האמין למה שהוא ראה, הוא לא הפסיק למלמל, נס נס.
אני הייתי בהלם מוחלט, ולמשך כמה שעות לא יכולתי לתפקד, הוא החזיר אותי הביתה, לאשתי המבוהלת.
אני מספר את כל זה כדי להזכיר לעצמי, שיש לי אבא שאוהב אותי ונמצא איתי בכל מקום, הוא רק רוצה שגם אני יהיה איתו...
אכן, באותם רגעים ראיתי את אלוקים מחבק אותי ממש!!!!

אין לי בחיים הרגשה יותר נפלאה מנשיקה ברורה כל כך מידיד נפש אב הרחמן
גם אני עברתי תאונה לפני כמה ימים. ניצלתי בנס גמור.

וואוו! לא יאומן!
ברגעי חסד כאלו מגלים את חסדו הגלויה של אבינו!
ה' יברכך וישמרך! שמתוך הנס הגדול הזה תזכה גם בנס ההחלמה
אוהבים

מייק יקירי
אני ממש שמח בשבילך
עד שאפי' אין לי טינות למה לא אמרת כלום כשנפגשנו אתמול
אני מאחל לך שתמיד תראה את חיבוקו של אבא אוהב גם ביום יום
ולא רק בארועים דרמטים
בהוקרה
מוטי

תודה חברים על ההזדהות.
ומוטי יקירי, האמת שאתה צודק, והטינות צריכות להיות ממני על עצמי, כי אם לא סיפרתי את זה, כנראה שלא ממש חשתי את עוצמת הנס... ולא הייתי מרוגש עד כדי לספר לך ולחברים.
מצד שני, אני חושב לעצמי בקול, אולי יש פה השפעה של התכנית ושל ההחלמה, הרוגע והשלווה הזו, והחוסר עניין בדרמות, אני לא ממש יודע איך להסתכל על זה...
והאמת, שאני קצת מאוכזב מעצמי שאני לא מתלהב ומתרגש מדברים כמו פעם.
מוטי, נגעת בנקודה רגישה!

יבורך אבינו האוהב. כנראה שהיה שווה להציל אותך... אה? ולהמשך השירשור, הייתי מציע לך שלא תצליף בעצמך, לפעמים לוקח זמן  לראות את הטוב שקורה לנו.

כמי שיצא מהגיהינום ולקח לו זמן להעריך את הנס שקרה אני יכול לומר שגם כאן זה תרגול, אנחנו לא מעריכים מספיק את החיים שניתנו לנו, אסירות תודה שזה קורה.

בהחלמה. 

תודה לכולכם.

מה לעשות לפעמים צריך ניסים כדי לחוש את החיים.

"על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך - ועל ניסיך" רק אחרי הנס חשים בזאת.

חבר יקר

לפני מספר חודשים עברתי תאונה רצינית מאוד. יצאתי מהרכב המעוך עם סריטה אחת קלה על היד וזהו.

היה בלאגן גדול, כל הכריות אויר התנפחו והיה המון עשן ושברים בכל מקום.

לא הבנתי את גודל הנס עד שחברת הביטוח עידכנה אותי בכך שהנזק הסתכם בסכום הפעוט של 17,900$.

אז בהצתה מאוחרת הודיתי ואני מודה לה' ששמר אותי בחיים.

בריך רחמנא דיהביך לן ולא יהביך לעפרא.

אך,כמה  ה' אוהב אותנו , הלוואי והיינו יכולים לגמול לו עשירית ממה שהוא עושה איתנו ,אני אוהב אותך, אבא .