כבר תקופה ארוכה שאני רוצה לספר להורים שלי על ההתמכרות. למה? כי חשוב לי להפסיק את הבריחה שלי מעצמי. אחד מסימני ההיכר המובהקים של המחלה שלי היה העמדת הפנים ופיצול האישיות, וכעת העסק הזה הסתיים. קודם כל הפסקתי להעמיד פנים כלפי עצמי. בעבר הייתי אדם אחד מול התאווה ואדם אחר בקהילה ובמשפחה - היום אני אדם שלם. אחר כך היה כמובן העסק הזה עם אשתי. למרות שהיא ידעה על הבעיה שלי עם מין, בהחלמה פתחנו המון קלפים, והיא כיום יודעת עם מי היא חיה. כעת הגיע השלב לעשות את אותו צעד עם ההורים.

הרגשתי שאני צריך לעשות את זה ואני לא יכול להמשיך להתחבא מאחרי דמות שהיא רק חצי ממי שאני באמת. היתה לי הרגשת ריקנות כאשר היינו משוחחים על הרבה דברים אבל אני לא יכול לדבר איתם על הנושא הכי מרכזי בחיים שלי. זה הפריע יותר כאשר דיברנו על נושאים שנוגעים בהתמכרויות, שליטה רגשית וכן הלאה.

בפעם הקודמת שהם הגיעו לבקר אותנו, שאלתי את הספונסר האם הגיע הזמן לספר להם, והוא אמר לי להמתין עד סיום צעד 4. בביקור הנוכחי הגיע הזמן לכך. זה לא היה קל, וברגע האחרון חטפתי פיק ברכיים רציני, אבל אני מודה לאלוהים שליווה אותי בכל רגע מהתהליך, והיום אני מרגיש מחוייב יותר להחלמה. לא רק שאני מסוגל להסתכל במראה אלא שאני יכול להזמין אנשים נוספים לראות אותי כפי שאני באמת, לקחת אחריות על המראה שניבט אליי, ולקבל את זה כרצון האל.

חסד אלוקים, לגמרי לא מובן מאליו, לספונסר שלי יש נסיון רב עם הנושא הזה, כך שזכיתי לקבל הדרכה מאוד מפורטת בנושא. לפני שניגשתי לשוחח עם הוריי, העליתי על הכתב את עיקרי השיחה כפי שאני רוצה לקיים אותה, ואחר כך עברתי על זה עם הספונסר וכמובן עם אשתי.

לא ידעתי איך ההורים שלי יגיבו, כך שכל תגובה שהעליתי בדמיוני היתה הגיונית, החל מפיצוץ עולמי ועד קבלה מושלמת. ההנחיה שקיבלתי היתה לא להתרכז בנושא של ההתמכרות למין אלא בעיקר בהתמכרות עצמה ובהשלכות שלה על כל החיים כולל הרגשיות, הזוגיות וכן הלאה. יחד עם כך היה ברור שאני עומד לספר להם על כך שאינני סתם מכור אלא מכור למין, גם אם לא אכנס לפרטים.

ה' היה שם עבורי. אין לי שום דרך אחרת להבין את זה. ממש כל פרט היה בהתאמה. הזמן שהוריי הגיעו, הילדים שנרדמו, המצב רוח של כולנו, השיחה שהתחילה להתפתח. לא יכולתי לצפות ליותר מכך. הלב שלי דפק כאשר אמרתי שאני רוצה לדבר איתם על משהו חשוב וראיתי אותם נדרכים קצת, אבל משם המשכתי בדיוק לפי מה שתיכננתי. היה לי חם, הזעתי מאוד, הורדתי את הסוודר ועדיין המשכתי להזיע, אבל האוירה היתה מצויינת.

בסוף השיחה שארכה שעתיים, אבא שלי ביקש עותק של הספר הגדול, ואמא שלי נותרה לדבר עם אשתי עוד שעה, בזמן שאני התקשרתי להודות לספונסר.

אני מודה לה' על כל החסד שהוא מרעיף עליי, ואני מבקש ממנו יום אחד נקי נוסף. יום בלי פחדים, בלי טינות ובלי צורך לשלוט. יום בו אני מוסר את חיי ורצוני להשגחת אלוקים כפי שאני מבין אותו.

_____

חשבתי שזה יהיה לתועלת, אז אני מצרף כאן את מה שכתבתי קודם השיחה (בהשמטות קלות).

רצינו לדבר איתכם על נושא חשוב. בטח שמתם לב לאחרונה לכל מיני שינויים אצלנו. אני מאמין שאתם מרגישים שאצלנו מאוד רגוע בדרך כלל ושאנחנו לא נלחמים עם עצמנו או עם הילדים כמעט בכלל. גם דיברנו על כל מיני נושאים של פסיכולוגיה ורוחניות, ובעיקר על ההרגשה שדי מיציתי את עצמי בפרוייקטים הגדולים שפעם מילאו אותי.

תכל'ס, לפני שנה ומשהו שמתי לב לכל מיני דברים שמאוד הפריעו לי. אני מדבר בעיקר על הרגשה של בור בלי תחתית בכל מיני נושאים בחיים. אם זה בעבודה, תמיד עבדתי בלי הפסקה מבוקר ועד לילה אבל לא הרגשתי את הסיפוק שרציתי. גדלתי ועשיתי פרוייקטים מאוד חשובים והגעתי למקום מאוד טוב אבל זה לא היה זה.

חוץ מזה, הרגשתי לא טוב עם כל מיני דברים בחיים כמו למשל הכעסים שלי או התענוג שיש לי ממלחמות. כל העיסוק בפוליטיקה הזאת ומלחמות של אחרים התחילו להפריע לי. ראיתי אנשים אחרים שחיים בשלווה ולא הבנתי את זה. היו לנו (איתכם) הרבה פעמים שיחות על זה, ותמיד זלזלתי באנשים שחיים את "החיים הקטנים", אבל פתאום זה היה נראה אחרת.

בקיצור, הבנתי שאני צריך עזרה מקצועית והלכתי לפסיכולוג (חרדים) מאוד מוצלח. הייתי אצלו חצי שנה בטיפול ואחרי הפסקה חזרתי אליו לאחרונה לטיפול ביחד זוגי כי מה התברר שיש השלכות על הזוגיות שלנו שצריכות טיפול כפי שאסביר עוד מעט.

אצל הפסיכולוג גיליתי שיש לי אישיות של מכור. אצלנו מכור מתחבר כמובן רק לסמים ואלכוהול אבל בתכל'ס זה לא קשור. התמכרות היא חוסר יכולת להתמודד בצורה בריאה עם החיים וממילא שימוש בתחליף כדי לברוח.

הבעיה היא שרוב המכורים חיים בהכחשה גמורה להתמכרות שלהם וגם אני הייתי בטוח שכל הבעיות הם בסך הכל קצת חוסר בכח רצון. אבל בפועל זה לא נכון ויש חיה כזאת שנקראת התמכרות שהנקודה היא שכח הרצון כבר לא משחק תפקיד שם.

כדי שתבינו כמה זה חמור, בדרך כלל אשתו של מכור הופכת לתלותית כיון שאישה לא מסוגלת לחיות עם מכור בצורה נורמלית. זה ככה על קצה המזלג מה שעבר עלינו מהבחינה הרגשית.

בפועל ההתמכרות שלי היא התמכרות למין. לדוגמא אוננות זה דבר שמעסיק כל בחור, אבל אצלי זה יצא מפרופורציות ובעיקר הענין שלא יכולתי לשלוט בזה. הייתי בטוח שהחתונה תסדר את זה, אבל החתונה לא עזרה בכלל. ההתמכרות הזאת לא שונה מכל התמכרות אחרת והיא השליכה על כל מהלך החיים שלנו.

אשתי ידעה מהכל ממש מההתחלה וליוותה אותי לכל אורך הדרך עם המון כאב כי לא ידענו איפה הבעיה. מאז שיש שם לבעיה – יש גם פתרון.

אני לא יודע כמה אתם יודעים על 12 הצעדים אבל הפסיכולוג שלח אותי לקבוצות (אחר כך גם אשתי הצטרפה לקבוצות של נשות מכורים), והרעיון הוא להבין שישנה כאן בעיה שלא ניתן לפתור אותה בעצמנו, וממילא צריך לשנות את כל החיים למה שמכונה בצעדים "חיים רוחניים", כך שממילא הבעיה נפתרת על ידי כח עליון.

גילינו שם עולם נפלא, וה' סובב את זה כך שהגעתי בדיוק בזמן שהנושא הזה הגיע לארץ וכך זכיתי לקחת חלק רציני בהתפתחות של כל הנושא. אני מכיר המון אנשים שסובלים מההתמכרות הזאת, מכל הסוגים והעדות. אני מנחה קבוצה וגם מנחה בפורום וב"ה רואים נפלאות.

תודה לך סוד על פוסט מרגש. שוב הוכחת לך ולכל קוראיך שיש דרך. שכשנהיה נכונים באמת אלוקים יעשה בשבילנו מה שאיננו יכולים לעשות עבור עצמנו.
אני לוקח ממה שכתבת את החשיבות של ההתייעצות קודם. אף אחד לא מבטיח כלום אבל נראה שכשעושים את הדברים מתוך שיקול דעת, יש תוצאות ברוכות.

בהחלמה.
אוהב.

תודה סוד, ריגשת אותי...
אני גם סיפרתי על כך להורים שלי, ומאוד התחברתי לתחושות שאתה מתאר.
העזרה משמיים בזמנים כאלה זה באמת נס שקרה גם לי...
אני משער שזה לא אותו דבר בגילי(17) אבל זה דומה.
אצלי הם קיבלו את זה בצורה רגועה מאוד והעניקו לי את כל התמיכה האפשרית.
זה היה לגמרי לא מובן מאליו והרגשתי את הקירבה הגדולה לאלוקים באותו זמן.

תודה!

בס"ד
סוד היקר!  (עיניי בורקות מהתרגשות...)
זה היה ממש מרגש .
אך אצלי זה עדיין רחוק
כיוון שאפילו אשתי לא יודעת כלום
אז לספר להורים, זה נראה לי חלומות באספמיה...
בכל אופן הנקודות שכתבת בהחלט יהיו לתועלת תודה רבה !

מאוד ריגש אותי לקרוא את זה.
מאוד חשוב לי לדעת שיש חיים כאלה גם.
אישיתי אני מרגיש שלהודיע להורים שלי את הדבר הזה יהיה פריצת דרך להכרה עצמית.
כאילו עד שלא אהיה פתוח עם ההורים שלי בדרך כזאת אני עדיין בורח מעצמי.

כל הכבוד ותודה רבה לך סוד יקירנו.

סוד המיוחד
התרגשתי נורא
(ניסיתי לדמיין את עצמי במצב הזה, לא הצלחתי)
לפחות יש לי למה לשאוף.
אישית עדיין אישתי לא יודעת כלום עלי, אז כנראה עד שיבא השלב של ההורים יקח זמן.
אבל אני יודע כמה זה יכול לבנות אותי.
אלוקים ינחה אותי בדרך הנכונה.
באהבה
יעקב

אתמול  באוירה של פוסט זה גיליתי לאשתי עוד טפח על עצמי.
מההתחלה סיפרתי לה שיש לי נטיה אובססיבית. סיפרתי לה על חדשות ומשחקי מחשב.
בשלב הבא סיפרתי לה על סרטים.
אתמול קראתי לילד בשמו וסיפרטי על אובססיה מינית. לא סיפורים מסויימים. רק על המשיכה האלרגית.
סיפרתי לה על האינסטינקטים הפצועים שלי.
ברוך השם זה הלך טוב.
תודה לכם עקרונות יקרים שלי

הושיעה אני ישמח אם תספר לנו קצת את מהלך העניינים איך סיפרת לה, זה יכול לעזור.
אולי גם צריך פוסט כזה (או שאת זה נשאיר לספונסר, תחליטו אתם, אני רק הצעתי)
יעקב

בס"ד
גם אני מצטרף אל הנ"ל (יעקב)
נראה לי שזה יכול לתת עזרה והדרכה לנזקקים...

בשמחה חברים.
ברגע שאוכל אשב לכתוב

גם אני סיפרתי להורים שלי.

אמנם אני עדיין צעיר ואני משער שזה משהו אחר.

לי אישית זה עזר מאוד, כי אני עדיין גר אצל ההורים ובכל פעם שיש קבוצה או שאני רוצה להיכנס לפורום-אני לא צריך לנסות להתחמק.

גם בלי זה, ההורים שלי תומכים בעבודה שלי בתוכנית, למרות שעוד לא יצא לי לשבת להסביר להם בדיוק מה זה.
אני מקווה שבהמשך אוכל לשבת איתם ולהסביר להם על התוכנית.

תודה רבה סוד,

אני מעריץ את האומץ שלך!

התוכנית מלמדת אותנו להשים עקרונות לפני אישיות. אז אני גם נדהם מהאומץ והכוחות שהתוכנית מעניקה לנו, בעיקר על ידי מסירת ניהול חיינו לקב"ה.

אני מתכוון הערב לחלוק עם אישתי מה עובר עלי בחודשים האחרונים, והתיאור שלך עזר לי מאוד לסדר את הדברים.

אני מתפלל לקב"ה שינחה אותי וישים בפי את המילים הנכוחות.
אני רוצה להיות שלם בעיניו, ורוצה לעשות את רצונו.

סוד, מאוד מרגש. תודה.

תודה חברים על ההשתתפות בהתרגשות שלי.

אתמול המשיכה השיחה עם ההורים שלי והיה מאוד מאוד מחזק. הם אמרו שמה שתפס אותם היה בעיקר הדרך בה היה ברור שאני שלם עם עצמי, הן עם המחלה והן עם ההחלמה.

עובד יקירי, אחת הסיבות שפירסמתי כאן את כל המונולוג היה כדי לתת רעיונות לחברים שרוצים לשתף את נשותיהם כיצד ניתן לגשת לנושא. ה' יעזור לך ויהיה איתך ברגע החשוב הזה.

וואו ,אני מאכל לעצמי את האומץ לספר, לשתף לקרוביי ,מעריך אותך על השיתוף ,תודה סוד.