.

שלום וברכה.
אני אישית מכיר אותו! לא את אותו בעש"ט מייסד החסידות מלפני כמה מאות שנה אלא את הבעש"ט מדורינו-אנו. זה שמקליד כעת תשובה לשאלתך. שריחק עצמו מעצמו ע"י אמונה שהוא בעל-תאווה ר"ל ובעל-עבירה ר"ל (ולפעמים גם בעל-גאווה ר"ל שאין אני והוא וכו') עד שזכה להכיר את המקום הזה ולראות עוד מובאה ל"השוכן איתם בתוך מחלתם"

מתומבל, חבר יקר.
בתחילת דרכי כאן בפורום השתמשתי בציטוטים מעין אלה ועוד רבים אחרים השזורים בכתבי החסידות לגווניה, על מנת לשאוב נחמה.
חבר וותיק פקח את עיני והבהיר לי שהמוטיבציה שבגללה אני שואב נחמה היא עצמה הבעיה - אתה מבין, העובדה שאני מרגיש נורא, שנוא, דחוי, תועבה היא עצמה חלק מהבעיה. אז לקרוא על כך שלמרות שאני 'שנוי, תועבה, יורש גיהנום' יש לי סיכוי למעשה אינו דבר מחלים בשבילי.
גיליתי שעלי 'לשחרר' את השאלה המוסרית או הדתית.
גיליתי שעלי לחשוב על עצמי כאדם חולה, שעלי לקבל את עצמי - עלי להאמין שזה 'בסדר' להיות חולה. ואתה יודע, כשאני מבין במה אני חולה, אני אפילו מבין שיש לי תכונות מאוד רגישות וייחודיות, שאולי בעתיד (צעד 7...) אקבל אומץ לשנות את כיוונם מן השלילי אל החיובי...

לילה טוב
נתן

שמעתי היום מסר מחבר וותיק, נקי 24 שנים. היה מדהים.

אחד הנושאים החשובים היה ההתמודדות שלו עם ההחלמה שלא מגיעה בצינורות הקונבנציונליים. הוא מספר שאחרי שנה בהחלמה, הכאב מכך שהוא מחלים בצורה הזאת (דרך הצעדים ולא בלימוד חסידות) כמעט הכריעה אותו.

אלוקים שמר עליו והוביל אותו אל האנשים הנכונים שיאמרו לו את הדברים הנכונים, והיום הוא גם נקי וגם חסיד.

אני מכיר הרבה ציטטות מאוד יפות ומחזקות, אבל מכיר גם רבות אחרות. אם אני נכנס למקום הזה - אני לא יוצא. אני מעדיף להישאר בחוץ. אני חולה וכל הדברים האלו (המחזקים והמחלישים) לא נאמרו עליי.

אצלי זה פועל בדיוק הפוך
הציטטות האלה רק מחלישות אותי
זה מזכיר לי ש15 ניסיתי להחלים מהציטטות האלה וזה לא עבד.
אני לא צריך חיזוקים
אחד שחולה בסרטן צריך חיזוקים למה הוא לא רשע בזה שהוא חולה?

צהריים טובים.
קראתי שוב את תגובתי ואת תגובות שאר החברים. אני ממשיך להזדהות איתם, אבל פתאום הסתכלתי על עצמנו: האם זה מה שיש לנו לומר לחבר חדש שרצה לשתף אותנו בנחמה שהוא מצא בקטע יהודי? נכון, הוא עדיין לא עלה על רכבת ההחלמה כמונו, הוא קצת מבולבל (או מתומבל:) אבל עדיין...
אז אליך, מתומבל חבר יקר, אשמח אם תצטרף אלינו, תאמין לי שאנחנו אוהבים את הקטע שציטטת ואנו כותבים רק במעין מרירות מיואשת כזו - זה נכון, זה יפה, אבל זה לא בשבילי. אנחנו מזמינים אותך להצטרף לדרך אחרת, דרך עליה עלינו כל אחד בזמנו, דרך בה מצאנו פיתרון ולא רק נחמה.

צהרים טובים

נתן אתה צודק
גם אני מצטרף להנ"ל
ואני מתנצל מתומבל
אני עדיין רואה רק את עצמי
יעקב

תודה נתן על הארת-עיני.

ולך חבר יקר. גם אם לי אישית (כמו להרבה חברים אחרים כאן כפי שראית) המסילת-ישרים לא "הוציא" אותי מזה. ובנקודה מסויימת בפעמים שלמדתי ראשית-חכמה על מקומי המדוייק בגהינום (רציתי להכיר את כל מלאכי-החבלה בשמם) הייתי "מוכרח" לברוח מהספר המאיים הזה לכיוון התאווה, (חלילה, אין כוונתי להגיד ש"הם" לא טובים או "אשמים", פשוט הם דברו אל ועל אנשים בריאים. לא חולים) זה עדיין לא אומר דבר עליך. יתכן שאתה בריא וזה כן יעזור לך.

סוד, גם אני הסתבכתי לא מעט אם נושא זה. שזוג שיכורים ילמדו אותי דבר שבקלם ובנובהרדוק לא הכירו ויקרבו אותי לה' בדרכם-הם? לאט לאט הבנתי שהם לא מלמדים אותי דבר וחצי דבר. הם פשוט מראים לי איך לצאת ממחלתי ולחזור למסלול בצורה בריאה ומפוקחת.

חברים יקרים, אני מבין היטב את המקום ממנו כל אחד כאן מגיע, הן את הצורך להביא ציטטות, הן את ההתנגדות להן, והן את החלוקה כביכול בין דברים של גדולי ישראל.

ביחד עם זה, רציתי להזכיר לכולנו את מה שכתוב בספרות של הצעדים על שלושה מכשולים בדרך להקמת קבוצה. המכשול הראשון (ולפי זה שהוא ראשון אני מסיק שהוא החמור ביותר) הוא הערבוב של הדרך עם דת. אני לא רוצה להיכנס לעומק של זה למה ועד כמה זה יכול להפריע, אני רק רוצה להזכיר לכולנו שאלו שנותרו כאן בפורום שפויים ונקיים הם אלו שהתמידו בדרך הצעדים בלי שום קשר לזרם והחוג אליו הם משתייכים בבית הכנסת.

המחלה שלנו לא פוסחת על אף זרם ולא מתחשבת בסוג הלימוד שלנו בישיבה. בואו נשאיר את זה מחוץ לתמונה.