ברוכים הבאים, אורח

עומק ההכחשה - כעומק ההתמכרות
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: עומק ההכחשה - כעומק ההתמכרות 698 צפיות

עומק ההכחשה - כעומק ההתמכרות לפני 11 שנים, 10 חודשים #25663

  • מתנת-הנקיון
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אל תתן לעבר שלך להרוס את עתידך.
  • הודעות: 2033
חברים רבים (ואני בכללם) בתקופתם הראשונה באיזור נוטים לפתח התכחשות להתמכרותם. סבורים הם, ובצדק, כי מדובר בחטא לכל דבר ועניין ולא מתחברים לכל נושא המחלה.

למעשה אני אישית הכחשתי את עובדת היותי מכור לתקופה לא קצרה. בעוד שההתמכרות אצלי החלה כבר מגיל קטן ביותר. עוד לפני שהיו לי מושגים בתאווה. לא התמכרתי אז למין. (עוד הכחשה?) אלא לאובססיות אחרות. אצלי הבריחה מהחיים הייתה (בעיקר) לקריאת ספרים ועיתונים למרות שלא הבנתי חלק גדול מהחומר. עם גילוי עולם-התאווה זה היה כ"כ מעניין ומרתק עד כדי כך שכל שאר ההתמכרויות נכנסו להרדמה. עכשיו, כשאני מנסה להרדים את ההתמכרות הזאת שאר ההתמכרויות מתעוררות לחיים.

והיה לי הרבה ממה לברוח. בחיידר הייתי ילד חולמני שבמשך שנים שום רבי לא התעניין בו ולא ניסה לראות איך מביאים אותו לריכוז והקשבה. אם פעם הצבעתי והרבי התרגש ש"הנה הוא משתתף" הוא היה מתאכזב כעבור רגע לגלות שבס"ה הייתי באמצע "לטוס" מבלי לשים לב ליד המתרוממת.

בהפסקות הייתי "מבלה" עם חבר שהציק לי יום יום.

מעולם לא למדתי איך מתמודדים עם בעיות החיים. כל חיי היו בריחה אחת גדולה.

כשאני נזכר בימים הראשונים שלי פה אני מתמלא חלחלה. איך יכולתי להצהיר הן בפורום והן בקבוצות-הטלפוניות כי "אני לא מכור" ולאחר מכן "אני בקבוצת-סיכון". האיך סברתי שזה לא התמכרות? אבל זה לא היתה ההכחשה היחידה שלי. תמיד הכחשתי שאני ילד שונה. תמיד טענתי והאמנתי שאני ילד ככל הילדים. אין זאת אלא שההתמכרות האישית שלי היתה כ"כ חזקה שהלב פשוט סירב להאמין. בדיוק כשם שהמח שלי קלט שמשהו לא בסדר עם מה שאנשים עושים לי במקוה כל שבוע ולמרות שלא הבנתי המח קלט שזה חמור מאוד ופשוט יצר חסם. מחק מהתודעה והזיכרון. וככל שההתקפות התגברו כך השכחה גברה. ולא הצלחתי להבין איך אנשים זוכרים מעשים מגיל 3-4 בעוד שאני לא זוכר מגיל 10. והאשמתי א"ע ב"זיכרון חלש". וכשקראתי בעיתונים על מקרים שקרו לילדים אחרים (עוד אובססיה שהייתה לי. לחפש דווקא את המאמרים בנושא התקפות מיניות) הרגשתי את צערו של הילד "ההוא" בלי להבין שלמעשה אני מרגיש את צערי שלי. וכשהפסיכולוג שאל אותי על-כך הכחשתי. מתוך שכחה.

ובאותה מידה ככל שההתמכרות עמוקה יותר כך ההכחשה גדולה יותר. המוח לא מסיגל להכיל זאת והוא פשוט יוצר כעין שכבת-מגן בדמות ההכחשה.
משתדל לזכור:
שהנקיון הוא מתנה
שלא מקבלים אותה בחינם
שדרושה עבודה רצינית עקבית וממושכת לזכות בה
שהיא מגיעה ללא חומר משמר
שצריך להמשיך בעבודה ע"מ לשמרה
"שיהא עסק זה לי לרפואה שלימה"
זכני, אלוקי, ל"מתנת-הנקיון"
נקי ברחמיו המרובים, לא בכחי, מאז יום ה לפרשת לך לך ו' מרחשוון ה'תשע"ד 10 אוקטובר 2013

בעניין: עומק ההכחשה - כעומק ההתמכרות לפני 11 שנים, 10 חודשים #25692

  • אֵינְאוֹנִימי
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • ניצחון - דרך חוסר אונים - בחסד אלוקים
  • הודעות: 678
תודה מתנת.
ברור ומובן.
ידוע כי הרבה אנשים מתמודדים עם הבעיה שלהם דרך ההכחשה. ובמצבים מסויימים להסיר מהם את ההכחשה בכוח יכול לערער את היציבות שלהם לגמרי.
אני יש לי כזה מין 'סטייה' לדבר עם אנשים 'באמת', ולא לתת להם להתקשקש איתי. אם אני מרגיש שמישהו משחק איתי משחקים ורוצה להרשים אותי וכו', אני מיד יורה לו בפרצוף את מה שהוא כנראה מסתיר ממני, (לפחות עד שהגעתי להחלמה אהבתי להתנהג כך..) מסכן מי שניסה לעבוד עלי...
אני יודע שזה חולה.
אשתי אומרת לי תמיד שאין זה נכון לעשות כך, כי כך הוא מתמודד עם הבעיה, כל זמן שאין לך תחליף וטיפול לבעיה שלו, תו לו להתגונן בהכחשה זה.

אני מאמין שגם בגלל זה אין זה נכון להגיד לאחר "אתה מכור", אם הוא לא מוכן לכך. אישית, זה היה בשבילי גאולה לדעת שאני מכור, כי הייתי מוכן לעשות הכול מחוסר אונים, והצעדים חיכו לי. אבל יש אנשים שלא מוכנים לקבל את זה פשוט כך, חייבים להרגיש את המרירות.
"עד שלא נדחפנו לנקודה של ייאוש, עד שרצינו באמת להפסיק אך לא יכלנו, לא התמסרנו לתוכנית החלמה זו". כך בערך הלשון של המסרים שקוראים בפתיחת הקבוצות ב SA.
צריך להיות מספיק מיואש בשביל לקבל את העובדה שאני מכור.

מתגעגע אליך בפורום,
הופיעה נא....
"עם כל עוול שכיפרנו עליו, נשר מעל כתפנו עוד מהמטען הנורא של רגשי האשמה"

בעניין: עומק ההכחשה - כעומק ההתמכרות לפני 11 שנים, 10 חודשים #25697

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
תודה מתנת, אינני יודע האם העומק שווה, זו החוויה שלך, כן אמליץ לך לא להתמלא חלחלה,
כל אחד והתהליך שלו. אתה עוד תראה איך עם הנסיון שלך בס"ד תוכל להוות עדות לדומים לך,
מה שאחרים לא יוכלו.

בהחלמה.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: עומק ההכחשה - כעומק ההתמכרות לפני 11 שנים, 10 חודשים #25702

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
תודה על הדברים. זה מוכר לי מאוד.

אני זוכר את הפעם הראשונה שנחשפתי לשמור עיניך (באנגלית). הייתי בכזאת הכחשה עמוקה שסיפרתי לאשתי על כך אבל לא העליתי על דעתי שיכול להיות ויש איזה שהוא סיכוי שמדובר עליי...

אם זה לא הזוי - אז כנראה שזה פשוט חולה.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: עומק ההכחשה - כעומק ההתמכרות לפני 11 שנים, 10 חודשים #25709

  • חסר אונים
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אבאל'ה, אני אסיר תודה!
  • הודעות: 2404
לפני החתונה באמת הייתי בהכחשה,
אבל כשראיתי שאני ממשיך עם הכל אחרי החתונה, ועוד ביתר שאת ויתר עוז, הבנתי שיש אצלי תקלה במערכת.
אלוקים נתן לי את התבונה להבין שאני חולה עוד לפני שהגעתי לפה.
זה היה חכם מצידו, היות ואני הגעתי לכאן ברגע של קטסטרופה, ואם במקום להתחיל את תהליך ההחלמה במיידי הייתי מתחיל עם פילוסופיות, כנראה שלא הייתי איתכם היום.

תודה אבאלה הטוב
יעקב
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום,
לב מבין ואוזן שומעת,
הן על כפיך נשאתני הלום".

בעניין: עומק ההכחשה - כעומק ההתמכרות לפני 11 שנים, 10 חודשים #25807

  • מתנת-הנקיון
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אל תתן לעבר שלך להרוס את עתידך.
  • הודעות: 2033

ידוע כי הרבה אנשים מתמודדים עם הבעיה שלהם דרך ההכחשה. ובמצבים מסויימים להסיר מהם את ההכחשה בכוח יכול לערער את היציבות שלהם לגמרי.


אישית, הייתי אצל פסיכולוג א' שמיהר מאוד. הוא ניסה להוציא אותי מזה ע"י שאלות ישירות על האוננות-והכחשתי, מתוך חוסר נעימות להודות בכך. שאל אותי על ההתעללות שעברתי-והכחשתי. מתוך החסם שנותר אצלי.

לפסיכולוג השני היה הרבה זמן וסבלנות - ואחרי מספר שנים זה יצא מעצמו.
משתדל לזכור:
שהנקיון הוא מתנה
שלא מקבלים אותה בחינם
שדרושה עבודה רצינית עקבית וממושכת לזכות בה
שהיא מגיעה ללא חומר משמר
שצריך להמשיך בעבודה ע"מ לשמרה
"שיהא עסק זה לי לרפואה שלימה"
זכני, אלוקי, ל"מתנת-הנקיון"
נקי ברחמיו המרובים, לא בכחי, מאז יום ה לפרשת לך לך ו' מרחשוון ה'תשע"ד 10 אוקטובר 2013

בעניין: עומק ההכחשה - כעומק ההתמכרות לפני 11 שנים, 10 חודשים #25823

  • מתנת-הנקיון
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אל תתן לעבר שלך להרוס את עתידך.
  • הודעות: 2033
תודה רבה לכל המגיבים. אינאונימי. אסירות. סוד. יעקב. כל א' וא' בשמו הטוב יבורך.

אסירות, שום דבר לא קורה בעולמו של הבורא בטעות. הבורא לא בוחר משרתים ונותן בהם אימון סתם כך. באקראי. יש לו חשבון מדוייק למי לתת את הקרדיט. לא על כל א' הוא סומך שיעשה מלאכתו באמונה. בך הוא בחר.

אישית אני חב לך את תודתי העמוקה. לא מעט מהחלמתי קיבלתי בזכותך. הן בזמן ההכחשה והן לאחר מכן בזמן ההודאה. (שיתכן שביום מן הימים אזכה לתובנות נוספות ואכיר בכך שהודאתי היום הינה בבחינת "מודה במקצת")

ההתכתבות והשיתופים עזרו לי להגיע למקום בו אני נמצא היום. ובעזרתו יתברך אוכל להמשיך ולהגיע למחוזות טובים יותר.
משתדל לזכור:
שהנקיון הוא מתנה
שלא מקבלים אותה בחינם
שדרושה עבודה רצינית עקבית וממושכת לזכות בה
שהיא מגיעה ללא חומר משמר
שצריך להמשיך בעבודה ע"מ לשמרה
"שיהא עסק זה לי לרפואה שלימה"
זכני, אלוקי, ל"מתנת-הנקיון"
נקי ברחמיו המרובים, לא בכחי, מאז יום ה לפרשת לך לך ו' מרחשוון ה'תשע"ד 10 אוקטובר 2013
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.42 שניות

Are you sure?

כן