את ההודעה הזו התחלתי לכתוב כתגובה להודעה שנמצאת כאן:
http://www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=2453.0
אבל לא רציתי להרוס אז הנה זה, לבד:
האמת, אין לי כח לקרוא כבר על צרות.
אבל נזכרתי שאני חולה, ריכוז עצמי, גאווה...
אני גם מרגיש שאני חייב לפתור לך את הבעיה. לסדר את כל העולם.
לא מסוגל לראות ככה סבל!!!
חולה שכמותי...
מנוע של מטוס על קטנוע...
הייתי שואב אותך ואת כולם לתוכי, מרפא ומוציא.
מצחיק... אבל אין כאן טיפת חסד, הכל גאווה.
אין פלא שזה לא עושה לי כלום, לא ממלא בשמחה.
אני רוצה להרפות, לתת לבורא עולם לטפל בעולם. לא לקחת אחריות מטורפת על הכל...
עכשיו בדיוק קראתי מאמר, לא אעתיק אותו אבל מי שירצה לראות הוא כאן:
http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1359635651&ucat=36
(מי שמריח שזה לא טוב לא שלא ילחץ כמובן)
רוצה לעזור אבל לא מסוגל באמת לחוש אותך. לכתוב: "אני אוהב אותך", "מאחל לך החלמה"
עד כאן, עכשיו אני ממשיך:
בזמן האחרון אני לא נכנס הרבה לפורום, מרגיש ניתוק מסויים.
בעניין השינה (שזו ההתמכרות שלי בעיקר) אין שום כיוון של החלמה.
חוסר אונים שאין לי כח אפילו להתמודד מולו.
כתבתי כאן הרבה "שיטות" וכיוונים שאני מנסה, אבל שום דבר לא עוזר.
מסתבר שאני עדיין מודד ולא ממש נכנע למצב ומשחרר.
רציתי שאשן מוקדם. אם לא לקום אז לפחות להיכנע בזמן השינה.
23:00 כבר עבר ממזמן, עכשיו כבר 00:30
מרגיש איך אני מדרדר, מחר... אין כזה דבר מחר.
ייאוש...
מרגיש שאני כותב שטויות לפעמים, דברים לא קשורים לנושא,
כבר קרה (וזה חידוש בשבילי) שכתבתי דברים כדי להגיב, חשבתי להגיה ולבסוף מחקתי ולא הגבתי.
אולי זה מראה על החלמה? שסוף סוף אני יכול לעצור קצת כשאני רואה שאני לא בכיוון?
מקווה שכן.
בינתיים חי וזהו.
היום הלכתי למרפאה כדי לקבל הפניה לפסיכו-וכו', לא יכול יותר עם השינה
