השבת הזאת עברה עלי בנעימים. כל השבת הייתי עסוק ולא היה לי רגע לחשוב על תאווה, ב"ה.

מוצאי שבת הגיע, ואיתו התאווה (היא תמיד מגיעה ברגים שיש יכולת לממש אותה). מיד נזכרתי שיש אצלנו אדם בישוב שיש לו בבית מחשב נייד והוא לא היה בישוב בשבת. הוא חבר של הנוער ולא תהיה לו בעיה להשאיל לי את המחשב.

בשלב הזה התאווה היתה רק בתחילתה ותמיד במצבים כאלו אני אומר לעצמי שאין לי למה להתקשר לחבר כי כשהתאווה רק בתחילתה אני יכול להתמודד איתה לבד (אני יכול הכל). תמיד כשזה קרה, התאווה התגברה, ואז, כשרציתי להתקשר לחבר כבר לא היה לי את הכח לעשות את זה והייתי נופל.

בנס עצום, נס שאין לי מילה אחרת לתאר אותו. פשוט נס! ברגע שהרגשתי שהתאווה מתחילה-התקשרתי לספונסר. אבל הנס רק התחיל. הספונסר אמר לי שהוא לא יכול לדבר עכשיו.
בשבילי, אם התקשרתי למישהו והוא לא יכול לדבר-זה אישור לנפילה. הנה, התקשרתי, עשיתי מה שצריך לעשות ובכל זאת-הוא לא יכול לדבר. כנראה שה' רוצה שאפול...

ואז קרה נס נוסף-ניתקתי את השיחה והתקשרתי לחבר אחר. דיברתי איתו רבע שעה והתאווה נעלמה.

אחרי שעתיים היא חזרה.

אמרתי לעצמי-לפני שאני מתקשר לחבר-אני צריך להתקשר לקב"ה.
ירדתי על הברכיים והתחננתי לפניו שיקח את התאווה ויעשה בה כרצונו.
הרגשתי ממש חוסר אונים מוחלט בפני התאווה וביקשתי ממנו שישחרר אותי ממנה.

הקב"ה, בחסדו הגדול לקח ממני את התאווה. בהמשך הרב, שיתפתי בקבוצה של מוטי (ב11) על כל הערב הזה והלכתי לישון נקי.

חשוב לי לומר שבשבילי, להיות בבית מיום חמישי עד יום שני ולא ליפול זה השג עצום! השג עצום הרבה יותר זה לא ליפול כשהתאווה תוקפת.
ההשג הזה הוא לא שלי אלא רק של הקב"ה שנתן לי את הכח להתקשר לחברים ולהתקשר אליו.

תודה לך אבא!!

פינחס ישר כוח
פשוט מדהים
רואים בחוש שמי שהולך בדיוק לפי הכללים מצליח
אשריך
יעקב

איזה יופי פנחס
שמח לראות את הניסים של התכנית
מקווה שארך היום בערב

איזה יופי! אסירות תודה עצומה!
בהצלחה!