כבר שבוע בערך שתחושה של ריקנות תהומית מלווה אותי.
אני לא בטוח שהתחושה הזאת באה רק על רקע דמיוני.
אני באמת רוצה להתקדם הלאה ואני מרגיש שאני תקוע באותו מקום.
היום כמעט שנכנסתי לצ'אט, בשביל להרגיע את הריקנות (עאלק)...
כולי מבולבל אני לא יודע מאיפה להתחיל.
מה שברור זה שאני מרגיש בודד (כנראה באשמתי).
היום כבר היה 'מותר'  לי לשטוף את העיניים ברחוב. מה יהיה מחר?
אבא אני חסר אונים.
אבא אני חסר אונים.
אבא אני חסר אונים.
(לא תמיד אני חייב להראות 'גבר', מותר לי להראות לפעמים כמה אני חלש ומסכן).

בשביל זה יש חברים, לא?

לימדו אותי כי התכנית היא התקדמות רוחנית, וכשלא מתקדמים, נסוגים...

אשריך יעקב על הכנות!!
נראה לי שאתה בדרך הנכונה
זה לגמרי טבעי להרגיש כך לאחר תקופה של נקיות
פתאום אין כבר את הסם שהתרגלנו לקחת..
מה עושים??
מתחילים להתמלא מבפנים, במקום לברוח מתחילים להסתכל על עצמנו במראה ולראות את הפנים האמתיות שלנו!
בהתחלה זה קשה, הכל צף! כל המקומות החשוכים שבנו מתחילים להתגלות!
נראה לי שעם טיפטיפה סבלנות אפשר להרוויח המון
המון החלמה
המון חיבור אמיתי לעצמי
המון שפע פנימי שכשאחווה אותו ארגיש תחושת שחרור שלא ידעתי מאודי!!

אוהבים!!!!!

אצלי זה פשוט גילה לי שאני סובל מדכאון שמצריך אותי לקחת כדורים...

בלי זה אני פשוט לא יכול.

אני לפעמים ממש מתגעגע לפורנו. אבל עדיין מעדיף כל רגע עכשיו של התחושה הפנימית האמיתית, מאשר לחזור לתחושת הרוע הזמנית של הפורנו.

אין לי מושג מה יהיה מחר... אולי מחר אמצא את עצמי שוב שוקע בתאווה.

היום ב"ה אני יודע שאני בסדר.


IHOPE

ב"ה נקי מהחמישי בנובמבר 2012 כל יום רק להיום

שמו אותי בעליה, קשרו לי את המושכות לכתפיים, בצד השני קשרו עגלה מלאה בשקים, ועכשיו אומרים לי תצעד. אני מרים רגל אחת אני טס אחורה ומתגלגל לתהום. זה מפחיד.
בשביל זה אני צריך שאלוקים יעשה לנו 'פוש' מאחורה.

זה מזכיר לי משל על יהודי שביקש 'טרמפ' מ'בעל עגולה', וכשהוא עלה על המרכבה הוא השאיר את השק עם החפצים על הגב. וכשבעל העגלה שאל אותו למה הוא לא מוריד את השק, הוא ענה לו כך "לא מספיק שאני מכביד על הסוסים?!, אני רוצה לפחות להקל עליהם ולסחוב את השק בעצמי".

מצחיק מצחיק, אבל זה אני.

הלכתי להסתכל במראה, אתה יודע מה ראיתי?
איש עצוב, עם דמעה בקצה העין. כל כך ריחמתי עליו, הוא איש טוב, למה הוא כל כך עצוב?!

יעקב היקר,
אולי הסתכלת במראה הלא נכונה? אולי המראה צריכה ניקוי? שיפוץ? אולי עוד לא הורדת את הניילונים מהמראה החדשה שקנית?
תבא אל המראה שלי, במראה שלי תראה יהודי יקר! איש נפלא! בן אהוב לאבא שבשמיים.
תראה אמנם טונות של קושי, תראה ריקנות, המראה לא משקרת, אבל אתה תראה שכל הנקודות הללו בפנים, הם בעצם נקודות חן, הם מה שהופכים אותנו לאהובים עוד יותר לפני אבא.
כל אחד מאיתנו עסוק בלתקן ולהכין קישוטים ונקודות חן לאבא.
אסביר בקצרה,
מלאכים לו חסר לו לאלוקינו, האמת, גם אנו לפני שנולדנו ישבנו במנוחה ולמדנו תורה בצל כנפיו, תחת כסא הכבוד... שם היא המדריגה האמיתית והמוחלטת שלנו.
כולך יפה רעייתי ומום אין בך... אתה חייב להאמין לשלמה המלך. הוא היה חכם, ידע בדיוק על מה הוא מדבר. כולך יפה רעייתי ומום אין בך... !
אבל אבא אוהב רצה מאיתנו יותר מזה, הוא אמר לנו, בנים יקרים, המעמד שלכם כילדים שלי מובטח! תמיד כשתסתכלו במראה האמיתית תראו שכתוב שם ישראל וקוב"ה חד.
אבל מסיבה עלומה, ונסתרת, יש לי עניין שתרדו לבוץ, לרפש, ולמקומות הכי נמוכים, למחלות... משם תעבדו אותי, תזכרו אותי, תתקנו את העולם.
"תצעקו איה מקום כבודו"... כשתצעקו אלי, בזה תכניסו אותי לשם, תכניסו את האור אל החושך... זהו התפקיד שלנו. זוהי תוספת המדריגה שלנו
התוספות הללו מכונים תכשיטים, כמו שהתכשיט הוא נוסף אל הגוף.
תסתכל שוב במראה,
תמצא קודם את הפנים היפות, אחרי זה תראה את נקודות החן... את התכשיטים...
אם זה לא עוזר, אין ברירה, לבקש מאבא מראה חדשה. (כמה כבר עולה לו מראה? יאללה, שיפרגן לנו...)
אוהב

:)תודה

יעקב.
אתה לא יודע כמה אני מזדהה אתך!
כל כך מוכר.
אנחנו פה בשבילך.
הצלחה מרובה,
אין יאוש.

הייתי מציע לך לקבל את מה שאתה מרגיש, לא לברוח מיזה, לחבק את האיש העצוב שראית במראה, להבין שזו מתנה להרגיש כך, זה מה שדוחף אותנו קדימה. כך אני התעוררתי לחיים.

כשאני צמא אני הולך לשתות, ואם שתיתי כבר, אני מבין ששתיתי מים מלוחים...

בהחלמה.

אתמול בערב נתתי המון צומי לאיש שבמראה, בסוף הערב היה לו חיוך, אני כמעט בטוח שראיתי.
פשוט לקחתי אותו איתי, והקשבתי לרגשות שלו, לקשיים שלו, נתתי לו לדבר עם חברים, לפרוק אצלם את הטינות שיש לו על כל העולם.
התפללנו יחד לאלוקים, והוא עשה לו נס. אני לא יכול לכתוב מה היה הנס שהוא עשה לו, כי זה מידי אינטימי, אבל זה עוד אחד משרשרת הניסים שאלוקים מרעיף עליו בתקופה האחרונה.
בסוף הערב אני, והאיש שבמראה כמעט פצחנו בריקוד.
'טוב להודות'.

ותודה חברים יקרים שבזכות טל התחיה שהרעפתם עלי באהבה, החזקתי מעמד מול הגל.
יעקב של אבא

יעקב אחי היקר
אשריך!
איזה כיף לשמוע!!
איזו שמחה, שזכינו להיות בתכנית כזו, שמחברת אותנו למקומות הנכונים..
הספונסר שלי אמר לי לאחר סיטואציה כזו "זכית לחוות את חוויות הרוחניות של ההחלמה"
בהחלמה
אוהבים