שלום חברים.
אני יודע שלאחרונה אני כותב על אותו נושא, אך זה הדבר העיקרי שמנהל אותי ואני סובל ממנו.
לפני זמן מה כשנברתי בעברי, הבחנתי בכך שכל קשר עם אדם שהפך להיות קשר עמוק, ושהקשר העמוק הדדי משני הצדדים, אני חש תלות, וזו תלות שבאה לידי ביטוי בחשיבה אובססיבית על אותו אדם, רצון להיות בקרבתו כל הזמן, שנדבר בטלפון לעתים תכופות, תמיד נמצא במחשבותיי.
ושאלתי את עצמי היום בכנות: האם כל קשר שהופך להיות קשר עמוק, ואדם שאני מתקרב אליו אחוש תלות?!
אני חולה מאוד ויש בי שלל פגמי אופי, אך אחד הפגמים ההרסניים ביותר שקיים בחיי הוא פגם התלות-שהורס לי כל חלקה טובה בקשרים אמיתיים שמתחילים להיווצר.
הרי רוב הקשרים שיצרתי עם אנשים אם לא כולם, נבעו מתוך מניע של תאווה, לקחת עצמי, לשאוב.
ועד שנוצרים קשרים טובים כשאני בהחלמה, גם כאן התלות הורסת את הכל ואני נאלץ לתפוס מרחק מאותם אנשים, אנשים שאני אוהב לא מתוך תאווה, דבר שלא הכרתי בעבר.
זה כואב לי מאוד. ה' יתברך, אני קורא לך מתוך הכאב, מתוך אמונה שקיימת תקווה אמיתית, שאפשר להיות בקשר טוב עם אנשים ולא לפעול מתוך התלות, אשר גורמת לי סבל רב.
אנא, מתפלל אליך להכוונה איך לעשות את זה נכון, להיות בקשר מתוך החלמה ולא מתוך מקום חולה.
תודה לכם שאתם פה בשבילי.
בחסד.
