בספר הגדול עמוד 72 אנו קוראים  "כשאנו פורשים לשנת הלילה" ככל שאני קורא, שומע ,לומד ,יותר את התוכנית אני מבין יותר ונופלים לי אסימונים.
הנה חשבתי לעצמי כשהייתי בשימוש לא היה מושג אצלי "לפרוש" לשנת הלילה,כי יום של שימוש ,זה יום בלי סדר ואנו שקועים בתוך המחלה והשימושים עד שאנו "נופלים" לתוך שנת הלילה (או הבוקר) ולא פורשים מאיזה משהו מסודר שצריך לפרוש ממנו.אבל ב''ה כשאני נקי ונמצא בתוכנית יש סדר יום ולכן יש לי ממה לפרוש באופן מסודר.

תודה על תשומת הלב.
חידשת לי
אוהבים
נתן במתנה

הרשה לי להוסיף על דבריך...
אכן חידשת שבחיים כתקנם אנו פורשים מסדר היום ואילו במחלה אין לנו כזה,
אך ניתן להוסיף שלאחר הפרישה מגיעה "שנת הלילה",
אנו עוברים למצב שמכונה בברסלב "העלאת השכל לאמונה",
על מנת להגיד בבבוקר "רבה אמונתך" ולהפנים את זה
שהשם מאמין בנו ושלח לנו בחזרה את הנשמה לעוד יום של עשייה אנו צריכים להתכונן לכך
"כשאנו פורשים לשנת הלילה" וזה מתבטא בפעולות של אסירות תודה והתבוננויות נוספות
אחרות שמציעה הספר, וכן חז"ל בקרית השמע שלפני המיטה בכוונתה.
בהחלמה...