אוהבים אותך חבר יקר.
נכון, המקום מלא מתיקות. איך אנשים שחיו בגיהנום ומצאו את גן-עדן פתאום בחסד אלוקים ומוצאים אותו שוב ושוב יום אחר יום אמורים להתנהג?
רובנו פה מכורים, אם לא נתנהג כמו שצריך, אנחנו נמשיך לאחוז בעוולות שלנו.
כל העוולות האלו לא יעלמו לעולם, זה נשאר איתנו ומכביד עלינו והדרך הטובה ביותר שלנו להתמודד עם זה זה לברוח לתאווה.
אם לא נתחבר ונעשה את פעולות האהבה ונתמוך אחד בשני אנחנו נשאר בודדים ונמשיך להיות ממורמרים וכמובן שנברח- לתאווה.
כתבת שאתה מעוניין לשאול אותנו, אך לא הבנתי כ"כ מה השאלה.
כתוב בספרות של התוכנית וכך שמעתי מהרבה חברים- מאוד לא מומלץ לספר בשלבים הראשונים. רק לאחר תקופה ארוכה ועם ייעוץ מתאים כדאי.
זה עלול להיות מאוד מזיק בהרבה מקרים. בכל מקרה, אני מעריץ את הכנות ואת הרצון, לי אין את זה.
חבר יקר, כואב איתך את הנפילות. נפלתי אתמול, שלוש פעמים.
אשריך שאתה מסוגל לא להיכנע ליצר, אני לא מסוגל. הוא חזק ממני, כמה רמות מעליי. מה אני יכול לעשות איתו?
אני לא מסוגל להאבק בו, שהרי הוא יותר חזק, אז איך לא אכנע?
בתוכנית למדתי שיש אפשרות נוספת, לתת לה' לעשות זאת- להיכנע.
לא להיכנע ליצר, אלא להיכנע לה'. לקבל את זה שאני חסר אונים מול התאווה ואין לי שום אפשרות, אפילו לא לשנייה אחת לנצח פה בקרב ולתת לה' לנהל מפה את העניינים מתוך הבנה שרק הוא יכול. זה לא כ"כ קל, זה דורש שינוי מהותי של החיים, חוויה רוחנית, אבל זה אפשרי.
לצערי הרב אני לא מספיק נכנע ועדיין לפעמים בהתמודדות, אני מתפלל על שנינו שנזכה להיכנע ונפסיק להתמודד.
